החכם מִתְמַקֵּד בַּחֲשִׁיבוּת שֶׁל רְאִיַּת הַטּוֹב בַּאֲחֵרִים וּבְעַצְמֵנוּ, וְהַהִשְׁפָּעָה הָעֲצוּמָה שֶׁיֵּשׁ לְכָךְ עַל חַיֵּינוּ הָרוּחָנִיִּים וְהַחֶבְרָתִיִּים. ההִסְתַּכְּלוּת עַל הַטּוֹב הִיא לֹא רַק מַעֲלָה, אֶלָּא כְּלִי חַיּוֹנִי לְחַיִּים מְאֻשָּׁרִים וּמֻצְלָחִים, בְּעוֹד שֶׁהַהִתְמַקְּדוּת בָּרַע מוֹבִילָה לְיֵאוּשׁ, מְרִירוּת וְנִתּוּק מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

עִקְּרֵי הַשִּׁעוּר:

1. לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב בַּאֲחֵרִים:

• הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה שֶׁנִּרְאֶה אֶת הַטּוֹב בְּכָל אָדָם, גַּם אִם הוּא לֹא מֻשְׁלָם. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים אֶת הַמַּעֲלוֹת וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁל אֲחֵרִים, אֲנַחְנוּ לֹא רַק מְעוֹדְדִים אוֹתָם, אֶלָּא גַּם מְחַזְּקִים אֶת עַצְמֵנוּ.
• דֻּגְמָה: יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁבִּמְקוֹם לִרְאוֹת אֶת הָרַע בְּאֶחָיו, רָאָה אֶת הַטּוֹב וְהֵבִין שֶׁהַכֹּל הָיָה מֵאֵת ה' לְטוֹבָה. יוֹסֵף אָמַר לְאֶחָיו: "אַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה" (בְּרֵאשִׁית נ, כ). זוֹ דֻּגְמָה לִרְאִיָּה חִיּוּבִית שֶׁמְּשַׁנָּה אֶת כָּל הַתְּמוּנָה.

1. לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב בְּעַצְמֵנוּ:

• אָסוּר לָנוּ לִפֹּל לְיֵאוּשׁ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִכְשָׁלִים. בִּמְקוֹם לְהִתְמַקֵּד בַּנְּפִילוֹת, צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁלָּנוּ, אֶת הַמַּאֲמָצִים שֶׁלָּנוּ, וְאֶת הָרָצוֹן שֶׁלָּנוּ לַעֲשׂוֹת טוֹב. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁלָּנוּ, גַּם אִם אֲנַחְנוּ לֹא מֻשְׁלָמִים.
• דֻּגְמָה: אָדָם שֶׁהִתְיָאֵשׁ מֵעַצְמוֹ כִּי חָשַׁב שֶׁהוּא רָחוֹק מִלִּהְיוֹת צַדִּיק. הָרַב שָׁאַל אוֹתוֹ: "הִנַּחְתָּ תְּפִלִּין הַיּוֹם? קָרָאתָ קְרִיאַת שְׁמַע?" כְּשֶׁהָאִישׁ עָנָה שֶׁכֵּן, הָרַב הֵסַבִּיר לוֹ שֶׁגַּם הַמַּעֲשִׂים הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ הֵם חֵלֶק מֵהָעֲבוֹדָה הָרוּחָנִית שֶׁלּוֹ, וְהֵם חֲשׁוּבִים מְאֹד בְּעֵינֵי ה'.

1. הַשְׁפָּעַת הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַטּוֹב בְּחִנּוּךְ:

• הוֹרִים וּמְחַנְּכִים צְרִיכִים לִמְצֹא אֶת הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת בַּיְּלָדִים וּלְעוֹדֵד אוֹתָם, בִּמְקוֹם לְהִתְמַקֵּד רַק בַּנְּפִילוֹת וּבַטְּעוּיוֹת. כְּשֶׁמְּחַזְּקִים אֶת הַטּוֹב, הַיְּלָדִים מְקַבְּלִים מוֹטִיבַצְיָה לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְקַדֵּם.
• דֻּגְמָה: הוֹרֶה שֶׁבִּקֵּר אֶת בְּנוֹ כָּל הַזְּמַן עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים, אֲבָל לֹא מָצָא זְמַן לְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַל מַעֲשִׂים טוֹבִים. הָרַב הִדְגִּישׁ שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַטּוֹב בַּיְּלָדִים, גַּם אִם הוּא קָטָן, וּלְפַרְגֵּן לָהֶם כְּדֵי שֶׁיִּרְצוּ לְהַמְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת טוֹב.

1. הַהַשְׁפָּעָה הַחֶבְרָתִית שֶׁל רְאִיַּת הַטּוֹב:

• אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְמַקְּדִים בָּרַע בַּאֲחֵרִים הוֹפְכִים לִמְרִירִים וּמְנֻתָּקִים, בְּעוֹד שֶׁאֵלֶּה שֶׁרוֹאִים אֶת הַטּוֹב זוֹכִים לְחַיִּים מְאֻשָּׁרִים וְשַׁלְוִים יוֹתֵר. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הַטּוֹב בַּזּוּלַת, אֲנַחְנוּ יוֹצְרִים קְשָׁרִים חֲזָקִים יוֹתֵר וּמְבִיאִים אוֹר לָעוֹלָם.
• דֻּגְמָה: שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁנִּמְצָאִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם – אֶחָד רוֹאֶה רַק אֶת הַשְּׁלִילִי וּמִתְלוֹנֵן, וְהַשֵּׁנִי רוֹאֶה אֶת הַחִיּוּבִי וְנֶהֱנֶה מֵהָרֶגַע. הָרִאשׁוֹן סוֹבֵל, וְהַשֵּׁנִי שָׂמֵחַ. זֶה תָּלוּי בַּהִסְתַּכְּלוּת שֶׁלָּנוּ.

1. הַכֹּחַ שֶׁל עִידּוּד וְחִזּוּק:

• כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְעוֹדְדִים אֲחֵרִים וּמְחַזְּקִים אוֹתָם, אֲנַחְנוּ לֹא רַק עוֹזְרִים לָהֶם, אֶלָּא גַּם בּוֹנִים אֶת עַצְמֵנוּ. הָעִידּוּד נוֹתֵן כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְמוֹדֵד, גַּם כְּשֶׁהַדֶּרֶךְ קָשָׁה.
• דֻּגְמָה: חָכָם בֶּן צִיּוֹן, רָאָה מִשְׁפָּחָה שְׁבוּרָה כִּי אַף אֶחָד לֹא הִגִּיעַ לְבַר הַמִּצְוָה שֶׁל בְּנָם בִּגְלַל סוּפַת שֶׁלֶג. הוּא לֹא רַק בֵּרֵךְ אוֹתָם, אֶלָּא גַּם הֵבִיא אֶת כָּל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה לְשַׂמֵּחַ אוֹתָם. זֶה מַרְאֶה אֶת הַכֹּחַ שֶׁל עִידּוּד וְחִזּוּק.

מֶסֶר חָזָק:

מֶסֶר בָּרוּר: אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַפְסִיק לְחַפֵּשׂ אֶת הָרַע בַּאֲחֵרִים וּבְעַצְמֵנוּ, וּלְהַתְחִיל לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הַטּוֹב, אֲנַחְנוּ לֹא רַק מְשַׁפְּרִים אֶת חַיֵּינוּ, אֶלָּא גַּם מְבִיאִים אוֹר לָעוֹלָם וּמְקָרְבִים אֶת הַגְּאֻלָּה. כָּל מַעֲשֶׂה טוֹב, אֲפִלּוּ הַקָּטָן בְּיוֹתֵר, הוּא בַּעַל עֵרֶךְ עָצוּם בְּעֵינֵי ה', וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַעֲרִיךְ אוֹתוֹ וּלְחַזֵּק אוֹתוֹ.

"תִּרְאֶה אֶת הַטּוֹב – וְתִחְיֶה טוֹב!"