בס"ד
מעלת הקדיש/הגאון רבי בן ציון מוצפי
מעלת אמירת הקדיש
הרמב"ם כותב בסידור התפילה על אמירת קדיש דרבנן לאחר לימוד תורה שבעל פה. הוא מסביר שאומרים קדיש זה מפני שחכמי ישראל כתבו את התורה שבעל פה, ולכן מתפללים עליהם ומבקשים מהם שיזכו לאריכות ימים ולהרבות תורה בישראל. בהמשך, הרמב"ם מביא את דברי רבי חנניה בן עקשיא שאמר "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות", ועל דברים אלו אומרים קדיש.
אמנם, הרמב"ם בסדר התפילה כותב שאומרים קדיש על כל דבר שבעל פה, אך במשניות הוא כותב שלא אומרים קדיש על המשנה אלא על דברי אגדה. הגמרא במסכת סוטה מסבירה שהעולם מתקיים על שני דברים: קדושה, ו"יהא שמיא רבא דאגדתא". הבאר שבע מבאר שהעולם מתקיים על "אמן יהא שמיה רבא דאגדתא" מפני שהמון העם, שאינם חכמים, לא מבינים שאלות של איסור והיתר, אך נהנים מדרשה בענייני אגדה, מה שמושך אותם וגורם להם לחזור בתשובה ולהתְקרב להשם יתברך. לכן, קדיש שאומרים לאחר דברי אגדה מעלתו גדולה, כי הוא פותח את הלבבות ומושך את העם.
הזוהר הקדוש מעריך מאוד את מעלת אמירת הקדיש, ואומר שמי שאומר אותו בכוונה ראויה, מעלתו גדולה אפילו מקדושה. הוא מסביר שהשטן, כאשר שומע את התרגום של "אמן יהא שמיה רבא", נבהל וסותם את פיו, ובנוסף, "אמן יהא שמיה רבא" מקרב את הגאולה. לכן, על ידי אמירת קדיש נשברים מנעולים, חותמות וגושפנקה של העולמות למעלה.
כוחו של הקדיש כנגד כוחות הרע
הזוהר הקדוש, בנוסף להערכתו הרבה לכוחו של הקדיש, גם מתאר את השפעתו על כוחות הרע. הוא מציין שאמירת "אמן יהא שמיא רבא" בתוך הקדיש גורמת לבהלה אצל השטן וחותמת את פיו, כך שאינו יכול לקטרג. הזוהר גם מתאר את הקדיש ככוח שמבטל "חותמות" ו"קליפות" בעולמות העליונים.
הקדיש ככלי שלא רק פותח לבבות ומקרב את הגאולה, אלא גם משפיע על המערכה הרוחנית, מרחיק ומבטל כוחות שליליים. הדגש על הכוונה בזמן אמירת הקדיש מרמז על החשיבות בהבנת משמעותו העמוקה ובחיבור לכוחות הרוחניים שהוא מייצג.
הזוהר מציין גם את השפעתו של הקדיש על השטן. כאשר שומע השטן את המילים "אמן יהא שמיה רבא" הוא נבהל וחושב שהגיע זמן ביאת המשיח, מה שגורם לו לברוח ומבטל את יכולתו לקטרג. כך, הקדיש מחליש את כוחו של השטן ומסלק מזיקים.
בנוסף לכוחו הרוחני, לקדיש השפעה על עולם הנשמות. אמירת הקדיש מקצרת את זמן השהייה של הנשמות בגהנום, ועוזרת להן להיטהר ולהתעלות. המקורות חלוקים בשאלה לכמה זמן מקצר הקדיש את שהיית הנשמה בגהנום, ורבי חיים ויטאל מסביר ש"שעתה ופלגה" מתייחס למדרגה בגהנום שנקראת "ארץ עפתה". אמירת הקדיש מונעת מהנשמה לרדת למדרגה זו, ובכך מקילה על תהליך הטיהור שלה.
מנהגי אמירת הקדיש
רבי אברהם טירנה מתאר את מנהג תור הקדיש, שבו כל אחד אומר קדיש בתורו, ותושב העיר קודם לאורח. גם החתם סופר מתייחס למנהג זה, ומציין שרק תושבי העיר משתתפים בתור הקדיש. בנוסף, ישנם דעות שרק קדיש אחד נאמר בכל התפילה, לפני עלינו לשבח. דעה זו מדגישה את חשיבות הקדיש כבלתי נפרד מהתפילה, ולא כעניין נפרד שנועד ליתומים בלבד.
נקדישך ונעריצך ושניים קוראים בתורה שניים קוראים.
אז העניין של אמירת הקדיש יש בזה מעלה גדולה. עוד כתב גם הרב חיד"א בשיעורי ברכה. שם כותב הגאון חיד"א שקדיש על התהילים אין מעלה כמוהו. למה? כיוון שהתהילים הוא "מזמר עריצים" ומכרית את החוחים והקוצים הסובבים את השושנה העליונה. השכינה נקראת "שושנה העליונה", שעליה אמר שלמה המלך: "כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות".
התהילים מכרית ומשמיד את כולם ולא עושה שום עניין. הרב חיד"א מביא מעשה בשם ספר ויקהל:
המעשה היה על רוח שנכנסה באדם מסוים. האיש הזה הביאו אותו לטפל אצל הרב, והרב שאל את הרוח כמה שאלות. אז ענתה הרוח: "תדע שאם אומרים מזמור תהילים, זה מסלק את כל המזיקים מעליו, ואם יגידו גם קדיש אחרי המזמור – אין כמו זה בעולם שמבטל את כל החיצונים, וכל המזיקים בורחים משם. "
המעלה של אמירת קדיש ודברי אגדה
אם כן, מכאן אדם ידע מהי המעלה של אמירת הקדיש, במיוחד בדברי אגדה. הגמרא במסכת סוטה כתבה: "אמן יהא שמיה רבא דאגדתא". אומנם אגדה קשורה גם לדבר מקובל, אבל דברי אגדה או מוסר פועלים על העולמות העליונים. הם מכניסים באדם חרדת הדין, גורמים לו לקבל מוסר ולהתקרב לאבינו שבשמיים. כך גם התפילה שלו עושה פירות.
אין דומה מי שבא לתפילה רדום ומתפלל בצורה מכנית, לבין מי שמקדים דברי תורה ומוסר לתפילתו. במיוחד כשאומר "רבי חנניה", ומתבונן במילים אלו, תפילתו עולה למעלה, עושה רושם, ופועלת פעולות נפלאות בשמיים.
סיפור על זקן בבית הכנסת
בספר אור זרוע מביא מעשה שהיה על זקן בבית הכנסת שהיה קורא כל בוקר את תחילת התפילה. הוא היה ממונה לקרוא עד "כי בא סוס פרעה", ואחריו היה החזן עולה ומתפלל. יום אחד נפטר הזקן, ובתוך השבעה שלו, השמש של בית הכנסת הגיע לפנות בוקר וראה את הזקן יושב על ספסל האבן בבית הכנסת. השמש נרתע, אך הזקן אמר לו: "אל תפחד. באתי לבדוק מדוע אין מי שמתחיל את התפילה בזמן ומילה במילה. בשמיים מחכים לזה. "
השמש הבחין על ראשו של הזקן זר פרחים ועשבים. כשהוא שאל לפשר הזר, ענה הזקן: "זה ניתן לי בגן עדן כהגנה מהריח הרע ומהתאוות שבעולם. "
המעלה שבקדיש והקטרוג על החיצונים
הרב חיד"א כותב שעל המלאכים והתפילות יש השגחה מלמעלה, במיוחד בעניין של קדיש. הקדיש נאמר בלשון תרגום דווקא כדי להרתיע את החיצונים. התרגום דומה למצב של תרדמה חצי קדושה וחצי חול. לכן, כשהחיצונים שומעים את המילים "יתגדל ויתקדש שמה רבה", הם נבהלים ומתחילים לברוח.
במהלך תפילת שחרית, העולמות עולים זה אחר זה. בהתחלה עולם העשייה, המלא בקליפות. כדי להעלות אותו, אומרים קדיש. כשאומרים קדיש, החיצונים נשרפים ולא יכולים לקטרג. כך ממשיכים לעולם היצירה, ושוב אומרים קדיש כדי להרתיע אותם.
דברי מוסר ומעלת רבי חיים ויטל
הרב חיד"א מספר שרבי חיים ויטל כתב בספר החזיונות על התגלות של רבו בחלום. הרמח"ל אמר לו: "דבר הרבה מוסר בציבור, כי בשמיים נהנים מאוד מדברי מוסר, והם מעוררים את הלבבות ומקרבים את האנשים לאביהם שבשמיים. "
מדוע הקדיש נאמר בתרגום?
יש הטוענים שעדיף לומר את הקדיש בלשון הקודש, אך הרב האר"י מסביר שהתרגום חשוב, כי הוא מערער את החיצונים. כשהם שומעים את המילים בתרגום, הם מבולבלים ונרתעים. כשאומרים: "עושה שלום במרומיו", הפחד שלהם גובר, ולכן הם בורחים.
לכן, יש להקפיד על אמירת קדיש בצורה מדויקת, עם כוונה, ולפי הסדר הנכון. כל קדיש כזה פועל למעלה בשמיים ומחולל מחילת עוונות לציבור. אכן, אומר הרב חיד"א, עלמה קאים – כל העולם עומד על דברי אגדה ומוסר, שמעוררים את הלבבות ומחזקים את האמונה.
עוד פעם, אתה יורד, העולמות מתחילים לרדת. אשרי, יושבי ביתך, יש לך חצי קדיש, אחר כך יבוא בית יעקב, ולפני כן יש לך קדיש להתקבל. אה. . . עוד פעם קדיש, וכן עשה הדרך. זה הקדיש האחרון, שורף אותו, ואחרי זה אומרים: "אין כאלוהינו, אין כאדונינו". יש גם כאן סוד עצום מאוד. אין כמו זה לקבלת התפילות. כותב "מתם משה" בשם הרש"ל, תלמיד הרש"ל: "מי שאומר 'אין כאלוהינו, אין כאדונינו' בכוונה, מובטח לו שתפילתו תעלה ותעשה רושם בשמיים".
זה מעלה גדולה מאוד. לכן היה ידוע בירושלים כ-300 שנה, כותב הרב חיד"א, שמי שהיה בא לכותל המערבי באמצע הלילה היה אומר: "אין כאלוהינו, אין כאדונינו", ואחר כך "עלינו לשבח". זה מופיע בספר "שפתי צדיקים". לכן אנחנו אומרים זאת אחרי הלימוד. הרב רוצה עכשיו להגיד קדיש. יש שם נפטרים, קרובים לאלה שיושבים שם, והיתומים לא צריכים להגיד – הרב יגיד.
הרב שאומר את הקדיש מעלה את נשמת המת למעלה. כשהיא עולה, באים המקטרגים, אבל הרב אומר קדיש, והם מתבטלים ובורחים מיד. בינתיים הוא עלה.
כיוון שעולים העולמות, זה הסוד. בחמש אותיות – "יתגדל", ושש אותיות – "ויתקדש", וביחד זה 11, כנגד 11 סמני הקטורת. רבנו האר"י כותב ש-11 הסמנים קשורים ל"כיד על כס יה מלחמה", על אדוני בעמלק מדור דור. הכיסא והשם שלמים רק כשימחה עמלק.
בתפילת שחרית יש בזה מעלה גדולה. ידוע שבמזוזה נוהגים לפי הזוהר הקדוש: אחרי השם "שמע ישראל" כותבים את האותיות שאחריהן. למשל: כ"ו, ז"ו, וב"ם, כנגד ה'. רבנו האר"י מסביר שהשם הזה קשור לתחיית המתים, כי טל של תחייה יורד מהשמים ומחיה את המתים.
משמעות הטל
קודם לתחיית המתים – איך נהיה תחיית המתים? אומר הקדוש ברוך הוא: "מוריד טל של תחיית המתים." מה זה הטל הזה? מאיפה בא הטל?
"ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין"? מה אומר המדרש?
כשהתינוק חוזר מבית הספר הביתה היה אומר: "הרב אמר לי שמחר אני צריך להשמיע לו את כל החומש." אז הוא יושב, פותח את החומש, ומסכן… עייף. שם את הראש שלו על החומש וקורא. תוך כדי שהוא קורא, נרדם – נרדם עם פה פתוח. ואז יוצא לו רוק מהפה. יורד הקדוש ברוך הוא מלמעלה ומנשק אותו בפה: "ישקני מנשיקות פיהו." הוא אוסף את הרוק שיוצא מהתינוק הזה, מהילד הזה, ולוקח אותו ושם בקופסה. כך אומר המדרש.
ואז באים מלאכי השרת ואומרים לקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם, לא היה לך לשלוח אחד מאיתנו לעשות את זה? ועוד, מה יש לך לעשות ברוק הזה של הילד?"
אומר להם: "זה לא העסק שלכם, זה העסק שלי, תפקיד שלי – לא שלכם."
טוב. אומר המדרש: מה קורה בסוף? מגיע זמן תחיית המתים. הגמרא אומרת: מה זה "נמשלה תורה לטל"?
יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב.
דברי תורה נמשלו לטל, כרביבים על הדשא.
טל יורד – מה זה טל?
טל תורה.
הגמרא אומרת: מי שיש בו טל תורה – טל תורה מחייהו. מי שאין בו טל תורה – אין טל תורה מחייהו.
המדרש ממשיך: בשעת תחיית המתים קמים כל אלה שלמדו תורה. אבל אלה שלא למדו תורה – לא קמים. ביניהם יש כאלה שהקימו ישיבות ובתי כנסת, החזיקו ישיבות. היו עמי הארץ, ולא יכלו ללמוד תורה – מסכנים. לא היו להם הכלים השכליים להבין תורה.
הם תרמו כספים ועזרו ביושר ובצדק. אם לא עברו עבירה – לא יקום בתחיית המתים? אז הם עולים למעלה ומתחננים לקדוש ברוך הוא: "למה כולם קמים ואנחנו לא קמים?"
אומר להם הקדוש ברוך הוא: "לכו לילד הזה, לתינוק הזה. תבקשו ממנו רוק." הם הולכים ושואלים אותו: "תן לנו רוק."
הילד שואל: "איזה רוק?"
אומר להם הקדוש ברוך הוא: "רוק ששמת על החומש, כשישנת ונרדמת על החומש ויצא לך רוק מהפה, או על הכרית." הוא שם את החומש שם, והחומש נרטב מהרוק שלו.
הקדוש ברוך הוא אוסף את הרוק שלו ומגבל את עפרו, ומקים אותו בתחיית המתים. זה מה שנאמר: "ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין."
אז אם כן, תחיית המתים – על ידי מה? על ידי טל.
מי זה הטל הזה? אומר רבנו האר"י: זה הויה (26). האותיות שאחרי הויה – מה הן? כ, ז, ו, ו. כמה זה יוצא בגימטריה? 39 – יוצא טל.
זה הטל שקודם התחייה. בשם השני, "אלוקינו", האותיות שאחרי "אלוקינו" מחיות את המתים.
תראה מה עושה הקדיש בשביל נשמת המת. מפה תבין ותדע איך מתקנים את העולמות.
בשבת ויום טוב אומרים קדיש גם בלי גיהנום, כי הקדיש מעלה את הנשמה לדרגה גבוהה יותר. אפילו אלה שנהרגו על קידוש השם צריכים קדיש כדי לעלות למעלה. בשבת יש תוספת קדושה ולכן אומרים יותר קדישים.
רבי אליעזר פאפו מזהיר שאמירת קדיש עם שיבושים מזיקה. חכם הקהילה צריך ללמד יתומים, אפילו בגיל 70, לומר קדיש נכון. אם הם לא יודעים, החכם יאמר במקומם. כך גם כותב ה"בן איש חי" בפרשת מקץ: הקדיש הוא חלק מתיקון התפילה, ואין לחשוב שהוא ממית את החיים.
יש קדיש אחד שאומר רק יתום – קדיש "עלינו לשבח" של שחרית. הרב "חסד לאברהם", הסבא של הרב חיד"א, כתב שחכם שדורש באגדה יכול למחול על עוונותיהם של ישראל, ואם יוסיף גם קדיש – כל העוונות יימחקו, גם אם נגזר דינם לרעה.
יהי רצון שהדברים יהיו לנחת רוח לפני הקדוש ברוך הוא, שירחם על עמו ישראל, ויגאל אותנו גאולת עולמים במהרה בימינו. אמן, כן יהי רצון. חזק וברוך.
סיכום:
- המשמעות של "אמן יהא שמיה רבא":
- על פי הזוהר, משפט זה מפחיד את השטן וחותם את פיו.
- יש בכוחו להרחיק מזיקים, לשבור חותמות רוחניות, ולהקל על הנשמות בגיהנום.
- קדיש ודברי אגדה:
- הקדיש נאמר על דברי אגדה מכיוון שהם פועלים לפתיחת לבבות ולהתעוררות לתשובה.
- דברי מוסר ואגדה מביאים תועלת עצומה בתפילה, מחזקים את האמונה ומעוררים יראת שמיים.
- קדיש וקרבת הגאולה:
- הזוהר מלמד כי אמירת קדיש מקדמת את הגאולה, ולכן יש להקפיד על אמירתו בכוונה.
- מנהגים והלכות באמירת קדיש:
- תור הקדיש בקהילה: על פי מנהג, תושבי העיר מקדימים את האורחים באמירת קדיש.
- החיד"א מדגיש את המעלה שבקדיש על ספר תהילים, המסוגל להשמיד את המזיקים.
- קדיש והשפעתו על הנשמות:
- אמירת קדיש מקצרת את שהיית הנשמות בגיהנום ומרוממת אותן לעולמות עליונים.
- גם נשמות שהקדיש אינו נדרש להן, נהנות ממנו בשבת וביום טוב, כאשר הוא מעלה אותן לדרגה גבוהה יותר.
- הקדיש בשבת וביום טוב:
- בשבתות וימים טובים, אף ללא צורך בכפרה, הקדיש פועל לרומם את הנשמות בזכות התוספת הקדושה של הימים.
יש להקפיד על אמירת קדיש מדויקת ובכוונה עמוקה, מתוך הכרה בכוחו העצום בעולמות העליונים. בכך הוא מחבר את האדם לתיקון רוחני ומעניק משמעות לאמירת הקדיש גם בחיים וגם לאחר המוות.
הקדיש שרביטו של מלך מלכי המלכים/
מספר הקדישים ביום: צריך לומר 12 קדישים ביום.
קדיש הודו, ישתבח, אחרי עמידה, אחרי ובא לציון, אחרי שיר של יום,
לפני עמידה , אחר עמידה, לפני עלינו לשבח במנחה,
בערבית לפני ברכו, לפני עמידה, לאחר עמידה ולפני עלינו לשבח. סה"כ 12.
כשם שאסור להרבות בברכות כן אסור להרבות בקדישים.
וכתב הפלא יועץ שאדם חייב ללמד את בניו לדקדק היטב באמירת הקדיש וההפטרה. יש מצוה לעלות מפטיר בשנה הראשונה לפטירת ההורים. ומפטירין בנביא.
ומעלת הקדיש לאחר שיעור באגדה גבוהה מאד מאד.
וחסד לאלפים כותב שהחכם ילמד את בני קהילתו את הדקדוק בתיבות הקדיש. ומי שלא מדקדק עדיף שלא יאמר הקדיש ולא ההפטרה.
כל התפילות אנו מעלים את העולמות מעשיה ליצירה, ומיצירה לבריאה, ומבריאה לאצילות.
ומתקנים את העולמות. והתפילה החשובה ביותר היא שחרית. ומייעצים לאשה להתפלל שחרית.
שחרית מתקנים היכל הפנימי, מנחה אמצעי, ערבית חיצון.
ולכן צריך לומר הקדישים.
בהרבה בתי כנסיות יש שיעור לפני ערבית ואז אומרים קדיש על ישראל ואחרי זה מתחילים ערבית . והטוב ביותר לקרוא פרק תהילים ואז הש"ץ יאמר חצי קדיש שלפני ברכו. .
וכותב החסד לאברהם רבי אברהם אזולאי סב סבו של החיד"א הקדוש שהחכם הדורש מכפר בדרשתו על כל העוונות של השומעים, ואם יאמר הקדיש מכפר על העוונות של כל הדור. והמדרש בקוהלת רבה עיר קטנה ואנשים בה מעט . . . . . והיה איש עני ומסכן. . . והציל את העיר בחכמתו
עיר קטנה זה בית הכנסת שיושבים ולומדים בה תורה, ואנשים בה מעט.
ובא אליה מלך גדול זה הקב"ה, ובנה עליה מצודים זה היצר הרע שמביא את העוונות , והיה שם איש מסכן וחכם זה היצר הטוב ולימד תורה ומוסר ודרש ואח"כ אמר הקדיש, מיד הקדוש ברוך הוא קרע גזר דין של האנשים של מאה שנים. ואמרו עליו יהא שמיה רבא.
בספר משלי רבי סימון אמר כל השומע אגדה מפי החכם ועונה על הקדיש הקב"ה קם מכסאו ושמח, וכל המלאכים קמים ומלבישים את הקב"ה עטרות ומלבושי הוד. וברוב עם הדרת מלך
וכל תלמיד חכם שדורש האגדה ומרנין הלבבות לתשובה מבטל וקורע את גזר הדין.
הרב מוואלוז'ין כותב שאין מעלה כאמירת קדיש לאחר דרשה שמעוררת הלבבות, ואמירת הקדיש מכלה כל סוג טומאה וזוהמה, וכל פגם וקלקול, וגורם שנהיה שמחה, חדוה, ואור עליון בכל העולמות כולם, ויצר הרע בורח ומתחבא .
והמהר"ל כותב בחידושי אגדות שאמירת הקדישים היא יותר מהתפילה, כי התפילה היא לטובתו האישית, אבל הקדיש הוא שבח עצום לבורא עולם. וכבודו הגדול.
ובאמירת יהא שמיה רבא מברך עצום לאין ערוך ועושה רושם גדול בשמים.
ומתפשט אורו בעולם.
ותדע שהוא פותח את צינורות השפע.
כתב רשב"י שפעם אחת רבי עקיבא הלך בדרכו וראה איש שחור שנושא משאות בדרך ושני אנשים מכים אותו נמרצות, ושאל אותו למה עובד עבודה קשה כזו???
ואמר האיש לרבי עקיבא שלא יעכב אותו כי כל רגע שמתעכב מכים אותו פי 10. הלך עמו ושאל אותו למקומו. וענהו בלודקייא. ושאלו רבי עקיבא אם היה נשוי??? ומה היתה מלאכתו???ואמר לרבי עקיבא שהשאיר אשתו מעוברת .
הלך ללודקייא ושאל איפה הבית של המוכס???וקיללהו קללות נמרצות. ושאל על אשתו וקיללוה נמרצות.
ושאל על בנו ואמרו שנמצא בבית המטבחיים. והיה הבן רשע כאביו. לאחר העבודה לקחו רבי עקיבא בדברים ושיכנעו להיות איתו, בדק אותו וראהו שלא נימול. מל אותו, והתחיל לטפל בו כמו אבא , והתחיל ללמדו אותיות , ולא קולט כלום. יצאה בת קול ואמרה אל תלמד הרשע. התענה עליו 40 יום. ויצאה בת קול ואמרה שילמדו תורה. והיה קולט את הלימוד בקלי קלות. ושמע שאם הבן יעלה שליח ציבור ויגיד ברכו וקדיש יפטרו את עונשו הקשה. וכשאמר קדיש ולמד תורה ונביא וכו' הכניסו את אביו לגן עדן. ובא המת בחלום לרבי עקיבא ואמר לו תנוח דעתך שהנחת דעתי, וכשהבן התחיל לדרוש תורה ברבים העלו את אביו למעלות גדולות ועצומות בעולמות העליונים.
ויש עוד הלכה קשה מאד, כותב הכנסת הגדולה כשם שאסור להרבות בברכות כך אסור להרבות בקדישים.
ובא הגאון מוילנא תדע שהאומר קדיש שלא צריך לאומרו כאילו ברך ברכה לבטלה.
וערוך השולחן אומר כיון שהקדיש היא שרביטו של מלך מלכי המלכים הקב"ה ומתיש את כחו של הקב"ה.
נפקא מינא שאם האדם לומד בינו לבין עצמו ולא היה מנין ורוצה להגיד קדיש, אזי קדיש זה לבטלה.
ולכן אדם שלמד לבדו ורוצה להגיד קדיש אז זה קדיש לבטלה. וכן בתהילים בהושענא רבה שיש 7 הפסקות, לא להגיד קדיש בהפסקות, אלא בסיום הספר תהילים. ואין מעלה כאמירת הקדיש בסיומו. ומעלת אמירת אשרי יושבי ביתך גדולה עד למאד כאילו קרא ספר תהילים שלם. ולכן לפני הסליחות אומרים אשרי.
ולכן לפני תפילת מנחה שאין עדיין מנין ואמר פתח אליהו ובסיומו הגיע מנין, אסור לומר קדיש על ישראל.
והטורי זהב אומר אם אמר אשרי יושבי ביתך ולא היה מנין זה קדיש לבטלה וייענש על זה.
ולכן אנו הספרדים אומרים תיכון תפילתי . . . . . ויש 3 פסוקים.
ויש תקנה גדולה שאם אמר התהילים בביתו ישאיר הפרק האחרון לבית הכנסת ויאמרו שם כשיש מנין יוכל לומר הקדיש.
והקב"ה יגאלנו גאולת עולמים ונזכה לביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן