1

חלומות יוסף

"ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו"

– בראשית ל"ז, ה'

2

קנאת האחים

"ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר"

– בראשית ל"ז, י"א

3

מכירת יוסף

"וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף"

– בראשית ל"ז, כ"ח

4

יהודה ותמר

"צדקה ממני – היא הכירה האמת ואני לא"

– בראשית ל"ח, כ"ו

5

יוסף בבית פוטיפר

"ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח"

– בראשית ל"ט, ב'

6

ניסיון אשת פוטיפר

"וימאן ויאמר… ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים"

– בראשית ל"ט, ח'-ט'

7

יוסף בבית הסוהר

"ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד"

– בראשית ל"ט, כ"א

8

חלומות השרים

"ויאמר אליהם יוסף הלוא לאלוקים פתרונים, ספרו נא לי"

– בראשית מ', ח'

9

פתרון החלומות

"את אשר האלוקים עושה הגיד לפרעה"

– בראשית מ"א, כ"ח

10

השגחה פרטית

"ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים"

– בראשית מ"ה, ח'

החלום

1

החלום בזמנינו

חכמינו אומרים שהחלום הוא אחד חלקי שישים מנבואה. עם זאת, בזמנינו שכולם גרים בערים הגדולות בהן מרוץ החיים מטריד ואיננו נתונים במנוחת הדעת, ומלבד זאת כל הזמן שומעים וקוראים על אסונות וצרות מכל רחבי העולם, לרוב ככל החלומות בזמנינו אין כמעט שום משמעות, ולכן על פי רוב אין לייחס להם חשיבות.

2

דעת גדולי הדורות

גדולי הדורות האחרונים המעיטו מאוד מאוד בחשיבתם של החלומות בזמנינו, והורו שאין להתייחס אליהם כלל ולא לצום מחמת אפילו בימי החול, ואף הקילו ראש בענין הטבת חלום.

3

דברי חז״ל על החלומות

במסכת סנהדרין ובמסכת הוריות אומרים חז"ל: "דברי חלומות אינן מעלים ואינן מורידים". רוב חלומות בני האדם אינם מעלים ואינם מורידים, ו"אין אדם חולם אלא מהרהורי ליבו".

4

אמיתות החלום

אף כאשר החלום אמיתי, הכוונה שהענין הכללי שאמור לקרות צופים בחלום, אולם הפרטים לרוב אינם נכונים, ולכן קשה מאד לדעת גם אם זה אמיתי מה אמיתי ומה לא.

5

מטרת החלומות

מטרת החלומות היא לעורר את האדם להתחזק. כך אמר אליהוא הבוזי לאיוב "בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה… אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים". פעמים רבות היא כעין אזהרה לאדם או כהבטחה לאדם.

6

פתרון החלומות

חז"ל אמרו שכל החלומות הולכים אחר הפה, דהיינו שכפי שיפתרו לו את החלום כן יכול הדבר להיות לחיוב או לשלילה. על כן אדם שחולם חלום ומודאג מכך, יכול לספר על החלום לחברו ולבקש ממנו שיפתור אותו לטובה.

7

הטבת חלום

אדם שחלם חלום רע והוא מודאג מכך, כדאי שיאמר בהקדם האפשרי את נוסח "הטבת חלום" לפני שלושה אנשים, ועדיף שהם יהיו מאוהביו, או לבוא לתפילת שחרית ולומר בזמן ברכת כהנים את נוסח הטבת החלום.

8

נוסח הטבת חלום

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ, חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אלוקי ואלוקי אבותי…

9

תיקון לחלום רע

ראוי להרבות בנתינת צדקה ואמירת תהילים ויכופר לו. התבוננות בפתרון החלומות – לאחר שאדם חלם וזיהה שיש פה מסר, כיצד מתמודד? חז"ל אומרים שאדם שחלם חלום – יספר לאוהבו.

10

סגולות למניעת חלומות רעים

יש להקפיד לקרוא קריאת שמע על המיטה עם "ברכת המפיל", לומר "לפני שישכב לישון, יאמר: "אם יבוא אלי איזה חלום בלילה הזה, איני רוצה להתענות למחר, לא בשביל זה ולא בשביל דבר אחר, שיהיה מה שיהיה". זו סגולה שלא יבא לו שום דבר רע בחלום.", לבדוק מזוזות הבית, ולהיזהר שלא לשים את היד בשעת השינה על הלב או על הירך.

הנתיבות שלום על פרשת וישב: 

כאשר יסוד האמונה חדור אצלו בכל קצות הגוף מכף רגלו ועד ראשו אז מתקדשים כל איבריו וקדוש יאמר לו. לכן, מדתו של יוסף גבוהה מכל המידות, כי כדי להגיע למידה זו צריך להיות בבחינת ואמונתך סביבותיך שכל מהותו כולה חדורה אמונה. 

"וישראל אהב את יוסף מכל בניו…." האם יתכן שיעקוב עשה דבר שלא ראוי לעשות? האם התורה באה לספר כאן בגנותו. 

"דברי שמואל על הפסוק: "ויתאפק ויאמר שימו לחם", כאשר איש יהודי מתאפק מלמלא תאוותו, אומר הקב"ה שימו לחם, תנו לו כל הצטרכותו. ….ע"י מידת יסוד נשפע השפע, וככל שיהודי נטהר יותר ….כך יהיה יותר שימו לחם. 

כל השפע המגיע לעם ישראל נשפע באמצעות הצדיק יסוד עולם הוא יוסף. השפע הגשמי והרוחני יורד ע"י התקשרות לצדיק. השפע הרוחני הוא הרגשת קרבת השם והלב הפתוח ללימוד התורה ולעבודת ה'.

וזו היתה כוונתו של יעקוב אבינו. מתוךזה שהוא ידע את מעלתו של יוסף רצה שבניו יהיו קשורים בצדיק ויקבלו את הנהגתו (יהיו כנועים וקשורים) ואז יקבלו את השפע הרוחני והגשמי מהצדיק יסוד עולם, יוסף.  יעקוב אבינו אהב את כל בניו וידע שהם צדיקים וקדושים ולבטח יבינו את כוונתו באהבתו אליו. גם כותונת הפסים כבגד מיוחד, לבוש גדלות, להורות שהוא המנהיג ואליו צריכים להיות קשורים, וכך יושפע השפע לכל עם ישראל. 

גם יוסף שסיפר את חלומותיו, זו היתה כוונתו. החלום הראשון של האלומות עוסק בצרכים גשמיים והחלום ואומר שכל הצרכים הגשמיים תלויים במידת היסוד. החלום השני על השמש, הירח והכוכבים אומר שכל העניינים השמימיים תלויים במידת היסוד. 

מטרת יוסף כשסיפר לאחיו את החלומות היתה להביא אותם להתקשרות אליו כדי שיוכלו לקבל את השפע הרוחני והגשמי. אך רצון היה אחרת.  

מידה כנגד מידה בחומש בראשית

בחומש בראשית בא העיקרון הזה לידי ביטוי כמה וכמה פעמים, ונציין חמש דוגמאות (הרב שלמה בן חמו, רב העיר קרית גת):

1. יוסף חשד באחיו בחינם על שלושה דברים: א-על אבר מן החי, ב-שמזלזלים בבני השפחות, ג-שתולים עיניהם בבנות הארץ (כנען), ויוסף לקה בשלושתם (בראשית רבה פד, ז ורש"י לבראשית לז, ב. וירושלמי פאה פ"א ה"א). הרב בן ציון מוצפי: על אבר מן החי, "וישחטו שעיר עיזים במכירתו". על שמזלזלים בבני השפלות וקוראין אום עבדים, לעבד נמכר יוסף. שסיפר עליהם עריות, ותישא אשת אדוניו…"
2. יהודה שלח לאביו את כתונת יוסף "הכר נא הכתונת בנך היא אם לא" (בראשית לז, לב), ולכן ביישוהו מן השמים כאשר תמר שלחה אליו "הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה" (בראשית לח, כה ובר"ר פד, יט). והוסיף הספורנו (שם לח, א) כמו ששיכל יהודה את אביו מיוסף כן שיכל יהודה את שני בניו ער ואונן.
3. השבטים גרמו לאביהם לקרוע את בגדיו אחרי בשורת מיתת יוסף (בראשית לז, לד), גם הם קרעו בגדיהם כאשר נחשד בנימין בגניבה ונלקח לעונש (בראשית מד, יג ובר"ר צב, ח).
4. יעקב גרם לעשו אחיו לצעוק צעקה גדולה (בראשית כז, לד) כאשר לקח לו את הברכות, ולכן נפרעו ממרדכי שהיה מצאצאיו "ויזעק זעקה גדולה ומרה" (אסתר ד, א ובר"ר סז, ד) וכתב בזוה"ק (וישב קפה) שיעקב היה תולה את כל הצרות שעברו עליו כתגמול על החרדה שהחריד את יצחק אביו בשעה שקיבל את הברכות.
5. יעקב עקב את עשו בלוקחו את הברכות, גם לאה התנהגה בעקבה עם יעקב כשהתחפשה כאילו היא רחל (בראשית כז, לז ובר"ר ע, יט).
6. יעקב לא כיבד את הוריו במשך כ"ב שנים וכעונש שפרש ממנו יוסף כ"ב שנים (עיין רש"י לבראשית כח, ט).

פסוקים עם המילה וימאן

פסוקים עם וימאן: 

• וַיָּקֻמוּ֩ כׇל־בָּנָ֨יו וְכׇל־בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמ֗וֹ וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי־אֵרֵ֧ד אֶל־בְּנִ֛י אָבֵ֖ל שְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹת֖וֹ אָבִֽיו׃
• בראשית לט, ח

  וַיְמָאֵ֓ן ׀ וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֶשׁ־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃
• בראשית מח, יט

  וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃
• במדבר כ, כא

  וַיְמָאֵ֣ן ׀ אֱד֗וֹם נְתֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֲבֹ֖ר בִּגְבֻל֑וֹ וַיֵּ֥ט יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָלָֽיו׃ פ
• שמואל א כח, כג

  וַיְמָאֵ֗ן וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א אֹכַ֔ל וַיִּפְרְצוּ־ב֤וֹ עֲבָדָיו֙ וְגַם־הָ֣אִשָּׁ֔ה וַיִּשְׁמַ֖ע לְקֹלָ֑ם וַיָּ֨קׇם֙ מֵֽהָאָ֔רֶץ וַיֵּ֖שֶׁב אֶל־הַמִּטָּֽה׃
• שמואל ב ב, כג

  וַיְמָאֵ֣ן לָס֗וּר וַיַּכֵּ֣הוּ אַבְנֵר֩ בְּאַחֲרֵ֨י הַחֲנִ֜ית אֶל־הַחֹ֗מֶשׁ וַתֵּצֵ֤א הַֽחֲנִית֙ מֵאַחֲרָ֔יו וַיִּפׇּל־שָׁ֖ם וַיָּ֣מׇת (תחתו) [תַּחְתָּ֑יו] וַיְהִ֡י כׇּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל וַיָּמֹ֖ת וַֽיַּעֲמֹֽדוּ׃
• שמואל ב יג, ט

  וַתִּקַּ֤ח אֶת־הַמַּשְׂרֵת֙ וַתִּצֹ֣ק לְפָנָ֔יו וַיְמָאֵ֖ן לֶאֱכ֑וֹל וַיֹּ֣אמֶר אַמְנ֗וֹן הוֹצִ֤יאוּ כׇל־אִישׁ֙ מֵֽעָלַ֔י וַיֵּצְא֥וּ כׇל־אִ֖ישׁ מֵעָלָֽיו׃
• מלכים א כ, לה

  וְאִ֨ישׁ אֶחָ֜ד מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֗ים אָמַ֧ר אֶל־רֵעֵ֛הוּ בִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה הַכֵּ֣ינִי נָ֑א וַיְמָאֵ֥ן הָאִ֖ישׁ לְהַכֹּתֽוֹ׃
• מלכים ב ה, טז

  וַיֹּ֕אמֶר חַי־יְהוָ֛ה אֲשֶׁר־עָמַ֥דְתִּי לְפָנָ֖יו אִם־אֶקָּ֑ח וַיִּפְצַר־בּ֥וֹ לָקַ֖חַת וַיְמָאֵֽן׃

כותבת הרבנית ימימה מזרחי ביומנה יומנחמה:

מהיכן לוקחים תקוה?

בחושך הכי עבה בעולם, אנחנו פוגשים מילה שמשפיעה אצל אותה משפחה שלוש פעמים:

וַיְמָאֵן
יַעֲקֹב: וַיָּקֻמוּ כָּל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ, וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם, וַיֹּאמֶר: כִּי־אֵרֵד אֶל־בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה; וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו. (בראשית ל"ז, ל"ה) אני לא מקבל מכם תנחומים, כי הנחמה היא על המת, והבן שלי חי.

יוֹסֵף: וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף, וַתֹּאמֶר: שִׁכְבָה עִמִּי. וַיְמָאֵן; וַיֹּאמֶר אֶל־אֵשֶׁת אֲדֹנָיו, הֵן אֲדֹנִי לֹא־יָדַע אִתִּי מַה בַּבַּיִת, וְכֹל אֲשֶׁר יֵשׁ־לוֹ נָתַן בְּיָדִי. (בראשית ל"ט, ז'-ח') היא רוצה לנצל את גופו, והוא מסרב: אני אמנם עבד, אבל אני נשאר נאמן לעצמי.

וַיְמָאֵן
רָחֵל: מְבַכָּה עַל־בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל־בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ; כֹּה אָמַר ה', מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ, נְאֻם ה', וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. (ירמיהו ל"א, ט"ו)

אני לא זזה מכאן עד שתחזיר אותם, ה'.

משפחה אחת, אבא, אמא ובן, וכולם ממאנים.

ואנחנו הילדים של המשפחה הזאת. אנחנו ממאנים בני ממאנים. מאון – אותיות אֱמוּנָה.

הרי מי מסרב להתאבל? רק מי שמאמין שזה לא הסוף, שדברים טובים כן יקרו. מיאון זו תנועת נפש שאומרת: אני פשוט לא מוכנה לקבל את גזירת החושך כמות שהיא וסופית.

אז אני אדליק נר.

בקרוב, בחנוכה, נדליק שלהבת אחת קטנטנה. לא ניתעלם מהכאב ולא נכחיש את הנפילה, רק ניתן לשלהבת לחשוף – נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן – מי אנחנו באמת: אומת המאמינים הממאנות, מלאת האמונה בכל האור שעוד יבוא.

ההתייחסות בקלפים לנושא החלום: אתר הידברות.