סיפור מרגש על השגחה פרטית וניסית


בס"ד
נס קטן – אור גדול

אני רוצה לשתף אתכם בנס שקרה לי בשבת.
הלכתי מוקדם מאוד בבוקר לבית הכנסת, והגעתי לתפילה.
בשלב מסוים בתפילה מוכרים את העליות לתורה – ראשון, שני, שלישי… עד שביעי – תמורת כסף.

בזמן הזה יש רגע פנוי, וניתן לקרוא דברים אחרים.
כשהתגוררתי בירושלים, הקפדתי לקרוא כל יום את תהילים קי"ט.
מאז שעברנו – הפסקתי.

ביקשתי מהשם שיחזיר אותי לקריאה הזו.
כשהחלה מכירת העליות, פתחתי את ספר התהילים והתחלתי לקרוא את פרק קי"ט. כידוע פרק קי"ט מורכב מ 22 פרקים של 8 פסוקים בכל פרק. על פי סדר הא'ב'. הגעתי עד פרק י'.

קראתי את פרק י' במהירות, כי התחילו כבר לקרוא בתורה.
החלטתי לחזור על פרק י' שוב – ואז לעצור, כדי להשלים את הקריאה בהמשך, ביישוב הדעת.

וכשחזרתי הביתה… שכחתי מזה.
עשיתי את שגרת השבת שלי, ובשעה 17:30 יצאתי להעביר את השיעור לנשים בבית הכנסת.

בשיעור, הנשים קוראות תהילים מחולק מהשעה 17:30 עד 17:45,
ולאחר מכן – שיעור תורה עד 18:15.

רציתי להספיק להצטרף לקריאת התהילים,
הגעתי ממש שתי דקות לפני תחילת השיעור –
אבל כשניסיתי לקחת ספרון תהילים לקריאה, גיליתי שהם כבר אזלו. הנשים כבר הספיקו לסיים את כל הספרונים של התהילים.

ואז…
ניגשה אליי אחת הנשים, שמה חוה, מתוקה ומקסימה,
והושיטה לי ספרון שהיא עצמה קראה בו – כדי שגם אני אזכה להיות שותפה במצווה.

אני פותחת את הספרון…
ולא מאמינה למראה עיניי: תהילים קי"ט – פרק כ'!

הייתי נרגשת עד עומק הלב.
בדיוק מאותו מקום שבו עצרתי – קיבלתי להמשיך.
בדיוק ברגע הנכון, בדיוק הפרק שחוה סיימה – הגיע אליי.

איזו השגחה פרטית מרגשת.
הקב"ה נתן לי סימן: "אני איתך. אני רואה אותך. תחזרי."

תודה לך בורא עולם על הליווי, על הקרבה,
ועל ההארה שבאה דרך רגע פשוט ונפלא של שבת.

האם גם לך יש נס לספר עליו? או חווית השגחה פרטית?

מוזמנים לשתף.


Facebook
X
LinkedIn
Telegram
WhatsApp
Email
הדפסה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *