הִנֵּה סִפּוּר הַבֵּן וְהַמַּאֲפִיּוֹת:
גְּבִיר יְהוּדִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵקִים עֵסֶק מַצְלִיחַ מְאוֹד בַּעֲמַל כַּפָּיו. הָיָה לוֹ בֵּן שֶׁחַי כְּ"בֵן שֶׁל גְּבִיר" – הוּא לֹא עָבַד, יָשַׁן עַד שָׁלוֹשׁ בַּצָּהֳרַיִם וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכַרְטִיס הָאַשְׁרָאי שֶׁל אָבִיו. הָאָב הִפְצִיר בּוֹ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ עִם חַיָּיו, אַךְ הַבֵּן בָּחַר לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת בְּכַעַס וְהִשְׁאִיר פֶּתֶק: "אַבָּא, אַל תְּחַפֵּשׂ אוֹתִי, אֲנִי אֶסְתַּדֵּר לְבַד".
הַבֵּן מָצָא אֶת עַצְמוֹ יָשֵׁן עַל סַפְסָל בָּרְחוֹב כְּהוֹמְלֶס, בַּקֹּר, בָּרוּחוֹת וּבַגֶּשֶׁם. לְאַחַר שְׁבוּעַיִם, נִגַּשׁ אֵלָיו אָדָם וְהִצִּיעַ לוֹ לָגוּר בַּמַּרְתֵּף (בֵּיְיסְמֶנְט) שֶׁלּוֹ תְּמוּרַת נִקּוּי הֶחָצֵר. הַבֵּן שָׂמַח לִמְצֹא קוֹרָת גַּג וּמִטָּה,. כַּעֲבֹר חֲצִי שָׁנָה, הֶחְלִיט הַבֵּן לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ עִם עַצְמוֹ וְהָלַךְ לַעֲבֹד כְּעוֹזֶר קוֹנְדִיטוֹר בְּמַאֲפִיָּה בְּקַנְיוֹן. הוּא הֵכִין מַאֲפִים יָפִים וְצִבְעוֹנִיּוֹת וְהִצְלִיחַ מְאוֹד בִּמְלַאכְתּוֹ.
יוֹם אֶחָד, עָבַר שָׁם אָדָם שֶׁהִתְרַשֵּׁם מֵעֲבוֹדָתוֹ וְהִצִּיעַ לוֹ שֻׁתָּפוּת: "אַתָּה תַּעֲבֹד, וַאֲנִי אָבִיא אֶת הַכֶּסֶף". הַבֵּן פָּתַח חֲנוּת רִאשׁוֹנָה, וּבְתוֹךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים הֵקִים רֶשֶׁת שֶׁל שֵׁשׁ מַאֲפִיּוֹת בְּכָל רַחֲבֵי הָעִיר. בִּנְקֻדָּה זוֹ, הֶחְלִיט הַבֵּן לִכְתֹּב מִכְתָּב לְאָבִיו: "אַבָּא, חָלְפוּ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, עָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁהִרְוַחְתִּי מִילְיוֹן שֶׁקֶל בִּלְעָדֶיךָ. אַתָּה גָּדוֹל, אֲבָל גַּם אֲנִי גָּדוֹל",.
לְאַחַר שְׁבוּעַיִם קִבֶּל הַבֵּן מִכְתָּב תְּשׁוּבָה מֵאָבִיו: "בְּנִי הַיָּקָר, כְּשֶׁעָזַבְתָּ אֶת הַבַּיִת וְיָשַׁנְתָּ עַל הַסַּפְסָל, הָאָדָם שֶׁהִצִּיעַ לְךָ מַרְתֵּף הָיָה שָׁלִיחַ שֶׁלִּי, וַאֲנִי שִׁלַּמְתִּי לוֹ אֶת הַשְּׂכִירוּת. כְּשֶׁעָבַדְתָּ בַּמַּאֲפִיָּה, הָאָדָם שֶׁהִצִּיעַ לְךָ שֻׁתָּפוּת וּמִמֵּן לְךָ אֶת הַתַּנּוּרִים וְהַשְּׂכִירוּת הָיָה עֹרֶךְ הַדִּין שֶׁלִּי. בָּדַקְתִּי כַּמָּה הִשְׁקַעְתִּי בְּךָ בְּשָׁלוֹשׁ הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה – וְזֶה הָיָה בְּדִיּוּק מִילְיוֹן שֶׁקֶל".
הַמָּשָׁל מַמְחִישׁ כִּי גַּם כְּשֶׁאָנוּ בְּטוּחִים שֶׁאֲנַחְנוּ פּוֹעֲלִים בְּכֹחַ עַצְמֵנוּ בְּתוֹךְ הַטֶּבַע ("אֱלֹקִים"), בֶּאֱמֶת מֵאֲחוֹרֵי הַכֹּל עומֶדֶת הַבְּרָכָה הָאֱלֹקִית ("הֲוָיָ'ה") שֶׁמְּמַמֶּנֶת וּמְנַהֶלֶת אֶת הַכֹּל מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים,.
מצגת על עשרת המכות
מקורות המידע לשיעור זה: שיעורו של הרב שניאור אשכנזי על יציבות בחיים ועלון משכן שלה לפרשת וארא ושיעורו של הרב ראובן ששון על עשרת המכות ושיעורו של הרב חיים לנגר מטעמי תורת חיים.
סיכום גלגולו של פרעה/הרב חיים לנגר
הִנֵּה הַהֶסְבֵּר הַמְּפֹרָט עַל עִקָּרוֹן "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה" בַּיַּחַס שֶׁבֵּין עֲשֶׂרֶת הַמַּכּוֹת לְבֵין מַעֲשֵׂה קַיִּן, כְּפִי שֶׁעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַמְּקוֹרוֹת ("יַד מֵאִיר"):
הַיְסוֹד לַהֲבָנַת הַקֶּשֶׁר הוּא הַזִּהוּי הַנִּשְׁמָתִי: **פַּרְעֹה הוּא גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל קַיִּן**, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל הֶבֶל. הַמַּהֲלָךְ הָאֱלֹקִי בְּמִצְרַיִם לֹא הָיָה רַק שִׁחְרוּר פּוֹלִיטִי, אֶלָּא "גְּבִיַּת חוֹב" הִיסְטוֹרִית עַל הָרֶצַח הָרִאשׁוֹן בַּהִיסְטוֹרִיָּה.
### **1. הַחֵטְא: עֶשֶׂר נְשִׁיכוֹת הַנָּחָשׁ**
הַמְּקוֹרוֹת מְתָאֲרִים כִּי קַיִּן נוֹלַד מִ"זֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ" וְהָיָה בְּמַהוּתוֹ בְּנוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ (רוּחַ הַטֻּמְאָה) וְלֹא רַק בְּנוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.
כַּאֲשֶׁר קַיִּן קָם לַהֲרֹג אֶת הֶבֶל, הוּא פָּעַל בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַשֹּׁרֶשׁ הָרוּחָנִי שֶׁלּוֹ – הַנָּחָשׁ:
* קַיִּן קָפַץ עַל הֶבֶל בְּאַכְזָרִיּוֹת.
* הוּא הָרַג אוֹתוֹ בְּאֶמְצָעוּת **נְשִׁיכוֹת בְּשִׁנָּיו**, כְּמוֹ נָחָשׁ הַנּוֹשֵׁךְ וּמֵמִית בְּפִיו.
* הַמְּקוֹרוֹת מְצַיְּנִים בִּמְפֹרָשׁ כִּי קַיִּן נָשַׁךְ אֶת הֶבֶל **עֶשֶׂר נְשִׁיכוֹת** רָעוֹת וּמְמִיתוֹת עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ.
### **2. הַתִּקּוּן: עֶשֶׂר מַכּוֹת**
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְבִּיר לְמֹשֶׁה כִּי הוּא חַיָּב לְהַעֲנִישׁ אֶת פַּרְעֹה בְּעַצְמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁעָלָיו לִגְבּוֹת אֶת הַחוֹב הָעַתִּיק. הַמִּדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה הִיא מְדֻיֶּקֶת:
* **הַמִּסְפָּר 10:** פַּרְעֹה הָיָה צָרִיךְ לְקַבֵּל בְּדִיּוּק **עֶשֶׂר מַכּוֹת**, כְּנֶגֶד **עֶשֶׂר הַנְּשִׁיכוֹת** שֶׁנָּשַׁךְ קַיִּן אֶת הֶבֶל בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם.
* **הַהַשְׁלָמָה לְעֶשֶׂר:** זֶהוּ הַהֶסְבֵּר לְכָךְ שֶׁלְּאַחַר שֶׁבַע מַכּוֹת, ה' מְצַוֶּה אֶת מֹשֶׁה "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" כְּדֵי לְהָבִיא עָלָיו אֶת שְׁלוֹשׁ הַמַּכּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת (בְּגִימַטְרִיָּה "בֹּא" = 3), כְּדֵי לְהַשְׁלִים אֶת הַמִּנְיָן לְעֶשֶׂר וְלִסְגֹּר אֶת הַחֶשְׁבּוֹן הַמָּלֵא שֶׁל הַנְּשִׁיכוֹת.
* **הַמַּטֶּה:** הַמַּכּוֹת הָיוּ חֲקוּקוֹת עַל הַמַּטֶּה שֶׁל מֹשֶׁה (דצ"ך עד"ש באח"ב) כְּדֵי לְהַזְכִּיר לְקַיִּן/פַּרְעֹה אֶת עֶשֶׂר הַנְּשִׁיכוֹת שֶׁהוּא חַיָּב עֲלֵיהֶן תַּשְׁלוּם.
### **3. סִמְלִיּוּת הָאוֹת יוֹ"ד (10)**
הַמִּסְפָּר עֶשֶׂר קָשׁוּר גַּם לְ"אוֹת קַיִּן" שֶׁקִּבֵּל בֶּעָבָר:
* קַיִּן קִבֵּל אֶת הָאוֹת **י'** (שֶׁעֶרְכָּהּ הַמִּסְפָּרִי 10) כְּהֲגָנָה.
* פַּרְעֹה הִתְגָּאָה בְּאוֹת זוֹ (הַמּוֹפִיעָה בְּשֵׁם "פַּרְעֹה" בְּיַחַס לְ"מֹשֶׁה" שֶׁחָסֵר אוֹתָהּ, אוֹ כְּכֹחַ הַכְּשָׁפִים שֶׁלּוֹ) וְחָשַׁב שֶׁהִיא תָּגֵן עָלָיו. היתרון המספרי (גימטריה) על משה המיקום המרכזי שבו נמצאת ה-י' הוא בהפרש המספרי שבין שמו של פרעה לשמו של משה.
• השם מֹשֶׁה עולה בגימטריה 345.
• השם פַּרְעֹה עולה בגימטריה 355.
* **הַהִיפּוּךְ:** עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת בָּאוּ לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁהָאוֹת י' (הַמְּסַמֶּלֶת אֶת כּוֹחוֹ וְאֶת הַנְּשִׁיכוֹת) הָפְכָה לוֹ לְרוֹעֵץ, וּבִמְקוֹם לְהָגֵן עָלָיו הִיא הֵבִיאָה עָלָיו עֶשֶׂר מַכּוֹת. זֶהוּ גַּם הַטַּעַם שֶׁהַתּוֹרָה מְסַדֶּרֶת אֶת הַמַּכּוֹת בִּקְבוּצָה שֶׁל עֶשֶׂר דַּוְקָא, גַּם אִם בְּפֹעַל הָיוּ יוֹתֵר מַכּוֹת (כְּדַעַת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ 50), כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת הַתִּקּוּן שֶׁל הָאוֹת י'.
### **4. הַסִּיּוּם: מַכַּת בְּכוֹרוֹת וּבִיזַת הַיָּם**
הַמַּעְגָּל נִסְגָּר בִּשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁל "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה":
* **מַכַּת בְּכוֹרוֹת:** פַּרְעֹה הֻכְנַע דַּוְקָא בְּמַכָּה זוֹ מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָיָה "**בְּכוֹר**" פַּעֲמַיִם (גַּם כְּקַיִּן וְגַם כְּפַרְעֹה), וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ זֶה לְרָעָה כְּדֵי לִגְזֹל וְלַהֲרֹג. הַמַּכָּה הָיְתָה גַּם נְקָמָה עַל הֶבֶל שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן מִ"בְּכֹרוֹת צֹאנוֹ".
* **לְקִיחַת הָרְכוּשׁ:** מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל לָקְחוּ אֶת כֶּסֶף מִצְרַיִם כְּתַשְׁלוּם "שִׁבְעָתַיִם" עַל מָה שֶׁקַּיִּן גָּזַל מֵהֶבֶל (צֹאן, צֶמֶר וְכוּ') לְאַחַר הָרֶצַח.
אמרו חכמים : עשר שירות נאמרו לפני ה' מאז בעולם ואילו הן:
1.השירה הראשונה, נאמרה על ידי אדם הראשון, ברגע שנתכפר לו עוונו, ביום השבת, בגן עדן, מייד פתח ואמר: "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת: טוֹב לְהֹדוֹת לַה'"( תהלים צ, א).
2.השירה השנייה, נאמרה על ידי משה ובני ישראל על ים סוף, בשעת קריעת ים סוף, ועברו בו בתוך הים ביבשה, מייד פתחו ואמרו :"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' "(שמות טו א).
3.השירה השלישית, אמרו אותה בנ"י במדבר, בזמן שניתנה להם במתנה מן השמים, באר מרים, שנאמר: "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ" (במדבר כא יז).
4.השירה הרביעית, אמרה משה רבינו, כאשר הגיע זמנו להפטר מן העולם הזה, שכן כתוב :"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי:"(דברים ל"ב,א).
5.השירה החמישית, אמרה יהושע בן נון, כשערך את הקרב והמערכה על גבעון, ויהושע ציווה על השמש ועל הירח לעמוד דום, ולהפסיק מללכת במסלולם הרגיל עד יקום ה' נקמת עמו ישראל באויביו, והם פסקו ועמדו מללכת. ופירש המלבי"ם ,שהם פסקו מלומר שירה,
ואז יהושע פתח פיו ואמר שירה במקומם, ככתוב:" אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיקֹוָק בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן : הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר …".(יהושע י', יב-יג).
6.השירה השישית, נאמרה על ידי דבורה הנביאה והשופטת ,אשת לפידות וברק בן אבינועם, כשיר הודאה ושבח לפני ה' ,שנתן את יבין מלך הכנעני לפני בני ישראל. ככתוב:" וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר"( שופטים ה' א).
7.השירה השביעית, אמרה אותה חנה, אשת אלקנה ואם שמואל הנביא, בזמן שנתן ה' לה בן, והיא אמרה שיר תפילה, כשיר תודה ושבח לה'. ככתוב:" וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּה' רָמָה קַרְנִי …"(שמואל א. ב', א).
8.השירה השמינית, אמרה דוד המלך, נעים זמירות ישראל, על כל הנסים שעשה לו הקב"ה ולעם ישראל, ככתוב: "וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל: " (שמואל ב. פרק כ"ב, א).
9.השירה התשיעית, אמרה שלמה המלך, ואמרה ברוח הקודש לפני ה', בעת שזכה להדבקות בה' בזמן חנוכת המקדש שבנה לה', ואחר שאמר תפילה וברכה לפני ה' על כלל ישראל, אז שרתה עליו רוח הקודש, ואמר את מגילת " שיר השירים" , ככתוב:" שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" (שיר השירים א א). אמרו רבותינו:" כל הכתובים קודש, ושיר השירים הוא קודש קדשים "(עפ"י מסכת ידיים, פרק ג', משנה ה').
10.השירה העשירית, עתידים לאומרה ישראל בעת בוא הגואל, כדברי הנביא, "הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל לָבוֹא בְהַר ה' אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל"(ישעיה ל', כט). בשעה שהעם עולים להראות פני ה', שלוש פעמים בשנה, במיני זמר, קול, תוף ועוגב לעלות להר בית ה', לעבוד לפני ה'.
קישור להסבר וקלפים על עשר השירות
עשר מלאכות נעשות בלחם:
עשרת הרוגי מלכות.
עשרה ניסיונות של אברהם אבינו.
עשרה למנין.
עשרה ימי תשובה
ועשרה דורות מאדם ועד נח.
עשרה סוגי ניגון לפרקים שבתהילים: אשרי האיש – בעשרת לשוני זמר נאמר ספר זה: בנצוח, בנגון, במזמור, בשיר, בהלל, בתפלה, בברכה, בהודאה, באשרי, בהללויה, כנגד עשרה בני אדם שאמרוהו, אדם, מלכי צדק, אברהם, משה, ודוד, שלמה, אסף, ושלשה בני קרח, וחלוקין על ידותון.
עשרה סוגי תפילה.
על פי המדרש המובא בדברי הרב (בשם רבי יהודה), יצחק אבינו בירך את יעקב בעשר ברכות כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם./הרב מוצפי
עשר הברכות נמנות מתוך הפסוקים באופן הבא:
- "ויתן לך אלוהים מטל השמיים".
- "ומשמני הארץ" – תחילת הפסוק נספרת כשתי הברכות הראשונות.
- "ורוב דגן" – הברכה השלישית.
- "ותירוש" – הברכה הרביעית.
- "יעבדו עמים" – הברכה החמישית.
- "וישתחוו לך לאומים" – הברכה השישית.
- "הווה גביר לאחיך" – הברכה השביעית.
- "וישתחוו לך בני אימך" – הברכה השמינית.
- "אורריך ארור" – הברכה התשיעית.
- "ומברכיך ברוך" – הברכה העשירית.
בעקבות עשר הברכות הללו, מתאר המדרש כי יצחק ויעקב היו קשורים יחד "כמו חתן וכלה", ירד על יעקב טל מן השמיים אשר דישן את עצמותיו, והוא הפך לגיבור כוח ("מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל").