בס"ד
האזוב – הזעתר שבתורה וסגולתו
ע"פ שיעוריו של הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א
🌿 צמח קטן ונמוך, שגדל בין הסלעים ובין אבני הקירות – ובכל זאת התורה בחרה בו לרגעים הגדולים ביותר.
ביציאת מצרים, בטהרת המצורע ובאפר פרה אדומה – בכולם לוקחים אזוב. מהו האזוב, למה דווקא הוא, ומה מלמד אותנו הרב בן ציון מוצפי שליט"א על סגולתו ועל ברכתו?
מה זה אזוב?
- האזוב שבלשון התורה הוא הזעתר שבלשון ימינו – שיח קטן, ובלשון הרב: "כמו עץ קטן".
- כך כתב גם הרמב"ם בפירושו למשנה: "ואזוב נקרא צעתר בלשון ערב" (פירוש המשנה לרמב"ם, שביעית ח, א).
- אומר הרב: יש כמה סוגים של זעתר, "אבל כולם זה אזוב".
- ומי שרוצה לקנות – ילך למשתלה ויבקש אזוב. "הם יודעים גם, קוראים לו זעתר".
האזוב בתורה
ביציאת מצרים – בלילה הראשון של החירות, בני ישראל נצטוו לסמן את בתיהם בדם הפסח באגודת אזוב:
"ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" (שמות יב, כב)
בטהרת המצורע – ביום טהרתו מביאים בשבילו:
"וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב" (ויקרא יד, ד)
בפרה אדומה – האזוב מושלך לתוך שריפת הפרה, ובו מזים את מי הטהרה:
"ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה" (במדבר יט, ו)
"ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים…" (במדבר יט, יח)
כמה אזוב לוקחים? מלמד הרב: "אין אגודה פחות משלוש בדים" – הכהן לוקח שלושה בדי אזוב. וכך שנינו במשנה: "מצות אזוב, שלשה קלחים ובהם שלשה גבעולין" (משנה פרה יא, ט).
דוד המלך מבקש בתפילתו על הטהרה:
"תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין" (תהלים נא, ט)
ושלמה המלך, בחכמתו, דיבר על כל הצמחים – מן הגבוה שבהם ועד הנמוך:
"וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר" (מלכים א ה, יג)
סגולת האזוב – מתוך שיעורי הרב
- הרב מביא בשם הזוהר הקדוש, בדף האחרון של הזוהר (פרשת האזינו): אין כמו האזוב, שמגרש את כל המקטרגים, המשחיתים ועין הרע. לכן ביציאת מצרים, בפרה אדומה ובטהרת המצורע לוקחים דווקא אזוב.
- רבנו האר"י כתב: ישים אזוב על שולחנו בשבת – כל שבת.
- ובלשונו של הרב: "תיקח אותו, תשים אותו על השולחן בליל שבת, ואז לא יבואו מזיקים כל השבוע אליך הביתה, ולא יצר הרע ישגע אותך".
איך עושים את זה בבית?
- במלחייה: בצד אחד מלח – לטבול בו את המוציא, ובצד השני אזוב.
- טחון, עלים או יבש? "לא משנה טחון, לא משנה פרח, לא משנה עלים" – גם זעתר שהתייבש הוא זעתר. אבל טוב לקחת את האזוב עצמו – את הצמח, ועלים הם הידור.
- בבית: עצם נוכחותו בבית – תלוי על הקיר, או על השולחן. ואם אדם חולה – ישים בכיסו, או תחת הכרית שהוא ישן עליה.
- בליל הסדר: טוב להניח ענף אזוב על השולחן, שיהיה שמור כל השנה. אבל לא את הזעתר הטחון המעורבב – יש בו פירורי לחם וחשש חמץ; קונים ענפים של זעתר.
- בערב שבת: הרב הביא בשם רבנו יוסף חיים (הבן איש חי) שבערב שבת לוקחים את האזוב, שמים אותו במים חמים – "חליטה" – ולפני ההליכה לבית הכנסת (ומקדימים, לפני השקיעה) שוטפים בהם את הפנים, את הידיים ואת הרגליים. וכתב שזו סגולה ותיקון.
ועוד סיפר הרב על החיד"א: הוא חשש מעין הרע, וכתב בספרו "מעגל טוב" שהיה שם בכיסו שקית קטנה של זעתר – שתשמור עליו.
▶ לצפייה בקטע מהשיעור של הרב על סגולת האזוב
ארז ואזוב – שיעור בענווה
מה הקשר בין המצורע לאזוב? רש"י מסביר על הפסוק בטהרת המצורע:
"ועץ ארז. לפי שהנגעים באין על גסות הרוח" (רש"י, ויקרא יד, ד)
"ושני תולעת ואזב. מה תקנתו ויתרפא? ישפיל עצמו מגאותו כתולעת וכאזוב" (רש"י, ויקרא יד, ד)
מבאר הרב: הארז הוא העץ הגבוה ביותר – כנגד מידת הגאווה, שממנה בא לשון הרע, כמו שנאמר:
"אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו" (תהלים יב, ה)
והאזוב, השיח הנמוך ביותר, רומז גם לקצה השני – ל"ענווה פסולה": האדם שאומר "מי אני שאלך להתפלל לפני השם יתברך?".
לשני הקצוות האלה אומרת המשנה: "דע מאין באת" (אבות ג, א). ולמי שמקטין את עצמו יותר מדי אומר הרב: אתה בן של אברהם אבינו, והקדוש ברוך הוא רוצה אותך!
מה מברכים על האזוב?
על הריח – בורא עשבי בשמים. כך השיב הרב: "האזוב המצוי הוא מתקיים לאותה שנה, ובעונה הבאה צומח אחר לידו, ולכן ברכתו עשבי" (שו"ת דורש ציון).
👃 על ברכות הריח ועל סגולת הריח הטוב – הרחבנו בפוסט מה מברכים? – ריח טוב וסגולתו.
באכילה – כתב רבנו האר"י: מברכים עליו "שהכל". ודווקא אזוב שבטוח שאין בו תולעים.
זעתר מוכן מהשוק – מעורבבים בו עוד הרבה מרכיבים, ולכן צריך הכשר שבודק את כל המרכיבים.
הזעתר במטבח ובמסורת
הזעתר מלווה את המטבח שלנו מימים ימימה – עם לחם ושמן זית, ובתערובת עם שומשום ומלח לימון.
במוצאי שבת – מלמד הרב שלא הולכים לישון בלי לאכול לחם (סעודת מלווה מלכה), גם כשלא רעבים: "לחם עם משהו, עם זיתים". וסיפר הרב שחכם בן ציון אמר לו: שם את הלחם על האש, שם עליו שמן זית ומפזר זעתר, "ואוכל את זה מעדן בליל מוצאי שבת".
ואיך מכינים ממנו משקה חם? הרב מסביר: "לא מרתיחים. שופכים מים רותחים. נקרא חליטה" – משאירים כעשר דקות, וכדאי גם לכסות, כדי שהשמן האתרי יישמר.
🍵 עוד על חליטות מצמחים – בפוסט צמחי מרפא – איזו חליטה אתם אוהבים?.
טיפ קטן: הדברים כאן הם מן המסורת ומדברי הרב, ואינם המלצה רפואית. לפני שימוש בצמחים לצורך טיפול – כדאי תמיד להתייעץ עם רופא.
לסיום
האזוב מלמד אותנו שגם הקטן והנמוך ביותר יכול להיות כלי לטהרה ולשמירה. צמח פשוט שגדל בקיר הוא זה שליווה את עם ישראל ביציאת מצרים, טיהר את המצורע והיה חלק ממי הטהרה. ענף קטן על שולחן השבת מזכיר לנו את כל זה – ענווה אמיתית, בלי גאווה ובלי להקטין את עצמנו יותר מדי.
לעבודה אישית: על איזה צמח ריחני נברך השבוע "בורא עשבי בשמים" בכוונה?
העלון להורדה
את כל הדברים, עם קלפים לעבודה אישית, שאלות ותשובות מהרב ופינת ילדים – ריכזנו בעלון "זעתר / אזוב":
📚 להמשך קריאה
- מה מברכים? – ריח טוב וסגולתו
- צמחי מרפא – איזו חליטה אתם אוהבים?
- האם הענווה שלך טובה או פסולה?
- סודן, כוחן ומעלתן של סעודות שבת קודש
- סגולות לערב ליל הסדר ולליל הסדר
- מרחב הלמידה וההשראה לפרשות תזריע מצורע
- סיפורי צדיקים משיעורי הרב מוצפי
#אזוב #זעתר #הרב_מוצפי #סגולות #ברכות #שבת