בס"ד
הסוס הקטן שבכה מכל "לא" 🐴💧
פעם היה סוס קטן ושמו סוסוני.
סוסוני אהב לשחק, לרוץ ולקפוץ.
אבל… היה משהו קטן שקצת הקשה עליו –
כל פעם שמישהו אמר לו "לא"… הוא התחיל לבכות.
יום אחד, סוסוני רצה לאכול עוגה לפני ארוחת הבוקר.
אמא סוסה אמרה לו בעדינות:
"לא עכשיו, חמוד שלי, קודם נאכל ארוחת בוקר".
וסוסוני – בּוּהווווווו! – התחיל לבכות.
אמא חיבקה אותו ואמרה:
"אני מבינה שאתה רוצה עוגה,
בוא ניקח נשימה עמוקה, ננגב את הדמעות,
ונמצא משהו אחר לשחק איתו עד הארוחה."
וסוסוני לקח נשימה… נשף אוויר… והרגיש טיפה יותר טוב.
ביום אחר, סוסוני רצה לשחק בכדור של חברו מיד.
החבר אמר: "לא עכשיו, אני משחק בו".
וסוסוני – בּוּהווווווו! – שוב התחיל לבכות.
החבר הציע: "בוא נשחק יחד בבובה,
וכשאסיים, תוכל לשחק בכדור."
וסוסוני ניגב את העיניים, אמר "טוב",
והופתע לגלות שגם לשחק בבובה היה כיף.
וככה, בכל פעם שסוסוני שמע "לא",
הוא נזכר בשלושה דברים:
- לנשום עמוק 🫁
- לנגב את הדמעות 💧
- למצוא משהו אחר שכיף לעשות בינתיים 🎲
עם הזמן, סוסוני למד דבר חשוב:
"לא כדאי לבכות מכל 'לא',
כי לפעמים ה'לא' שומר עליי,
ולפעמים הוא פשוט אומר שצריך לחכות קצת."
ומאז, בכל פעם שהוא שמע "לא",
הוא אמר לעצמו בלב:
"זה לא נורא, אני יכול לחכות,
ובינתיים למצוא משהו משמח לעשות."
לאט לאט, סוסוני בכה פחות, צחק יותר,
והלב שלו – גדול וחזק כמו סוס אמיתי. ❤️
