דם זה לא מיץ עגבניות-מַדּוּעַ יוֹסֵף לֹא מוֹדִיעַ לְאָבִיו שֶׁהוּא חַי?

בְּרוּכִים הַבָּאִים לְמַסָּע מְרַתֵּק בְּנִבְכֵי פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ. מַדּוּעַ בָּחַר יוֹסֵף לִשְׁתֹּק מוּל אָבִיו בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה? הַאִם זוֹ הָיְתָה נְקָמָה, אוֹ שֶׁמָּא אֶסְטְרָטֶגְיָה גְּאוֹנִית לְרִפּוּי וְאִחוּד הַמִּשְׁפָּחָה? הִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ לְשִׁעוּר מַעֲמִיק הַמְּבֻסָּס עַל תּוֹרָתוֹ שֶׁל הָרַב שְׁנֵיאוֹר אַשְׁכְּנַזִּי, הַמְּשַׁלֵּב מְקוֹרוֹת חֲזָלִ"א וְתוֹבָנוֹת מַעֲשִׂיּוֹת לַחַיִּים.

מַדּוּעַ יוֹסֵף לֹא מוֹדִיעַ לְאָבִיו שֶׁהוּא חַי?

תובנות ומקורות משיעור הרב שניאור אשכנזי

לְהַלָּן הַסִּבּוֹת הַמְפוֹרָטוֹת לְכָךְ שֶׁיּוֹסֵף לֹא הוֹדִיעַ לְאָבִיו שֶׁהוּא חַי:

  1. גְּזֵרָה אֱלֹקִית וּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: היָה צֹרֶךְ לְשַׁלֵּם לְיַעֲקֹב עַל 22 הַשָּׁנִים שֶׁבָּהֶן לֹא שִׁמֵּשׁ אֶת אָבִיו יִצְחָק, וְלָכֵן נִגְזַר עָלָיו לִהְיוֹת בְּצַעַר עַל בְּנוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן זֶה. בְּנוֹסָף, הַדָּבָר נוֹעַד לְקַיֵּם אֶת גְּזֵרַת "רְד"וּ" הַשָּׁנִים בְּמִצְרַיִם וּכְדֵי שֶׁיַּעֲקֹב יֵרֵד לְמִצְרַיִם בְּכָבוֹד גָּדוֹל.
  2. חֹסֶר יְכֹלֶת מַעֲשִׂית בִּימֵי הָעַבְדוּת: כָּל עוֹד יוֹסֵף הָיָה עֶבֶד אוֹ אָסוּר בְּבֵית הַסֹּהַר, "אֵין סִפֵּק בְּיָדוֹ" (כְּלוֹמַר, לֹא הָיְתָה לוֹ יְכֹלֶת אוֹ הִזְדַּמְּנוּת) לִשְׁלוֹחַ הוֹדָעָה לְאָבִיו.
  3. חֲשָׁשׁ מִנְּקָמָה קַטְלָנִית שֶׁל הָאַחִים: יוֹסֵף פָּחַד שֶׁאִם יְגַלֶּה לְאָבִיו אֶת הָאֱמֶת, הָאַחִים יֵחָרְדוּ מֵהַבּוּשָׁה וּמֵהַקְּלָלָה שֶׁל יַעֲקֹב, וְעֵקֶב כָּךְ יִמְסְרוּ נַפְשָׁם לַהֲרֹג אוֹתוֹ ("לְאַבְּדוֹ מִן הָעוֹלָם") כְּדֵי שֶׁהַדָּבָר לֹא יִתְגַּלֶּה. חֲשָׁשׁ זֶה הִמְשִׁיךְ גַּם לְאַחַר שֶׁעָלָה לַגְּדֻלָּה, שֶׁכֵּן הָאַחִים עֲדַיִן יָכְלוּ לְהִתְאַגֵּד וּלְהַרְגּוֹ.
  4. הִמָּנְעוּת מֵהַלְבָּנַת פְּנֵי הָאַחִים: יוֹסֵף פָּעַל עַל פִּי הַכְּלָל: "מוּטָב שֶׁיַּפִּיל אָדָם עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ". הוּא בָּחַר לִסְבֹּל אֶת הַפֵּרוּד מֵאָבִיו וְשֶׁאָבִיו יִשָּׁאֵר בְּצַעֲרוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת אֶחָיו בִּפְנֵי אֲבִיהֶם וְסָבָם.
  5. יְצִירַת תַּהֲלִיךְ פִּיּוּס וַהֲסָרַת אֵיבָה: יוֹסֵף הִמְתִּין עַד שֶׁיּוּכַל לְהוֹכִיחַ לָאֶחָים שֶׁהוּא פּוֹעֵל בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא נוֹטֵר אֵיבָה. הוּא הֶאֱכִילָם, הִשְׁקָם וְנָתַן לָהֶם כֶּסֶף כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ שֶׁהוּא אֵינוֹ שׂוֹנֵא אוֹתָם. הַמַּטָּרָה הָיְתָה גַּם לְהָסִיר אֶת הַבּוּשָׁה מֵאָבִיהֶם עַל יְדֵי הַהַסְבֵּר שֶׁהַמְּכִירָה הָיְתָה גְּזֵרָה אֱלֹקִית ("כִּי כֵּן גָּזַר הַגּוֹזֵר").
  6. אִי הִסְתַּמְּכוּת עַל הַנֵּס: אֵין לְהַאֲשִׁים אֶת יוֹסֵף עַל כָּךְ שֶׁלֹּא הוֹדִיעַ קֹדֶם וְסָמַךְ עַל כָּךְ שֶׁמַּלְאָךְ יָגֵן עָלָיו, כִּי הַהֲלָכָה הִיא שֶׁ**"אֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס"**.
  7. יוסף פחד שאם יודיע לאביו, האחים יריבו ויהיה קרע בין האחים.
Facebook
X
LinkedIn
Telegram
WhatsApp
Email
הדפסה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *