הניסים המופלאים שנעשו לישראל בקריעת ים סוף
יחד עם הניסים הגלויים והמופלאים שחווה עם ישראל במצרים, הוא חווה 50 ניסים נוספים בים סוף. להלן פירוט קצר, שהוא טיפה מן הים:
שבעה ענני כבוד הקיפו את עם ישראל בצאתם ממצרים, ארבעה עננים מכל ארבעת הצדדים – מזרח, מערב, צפון ודרום. ענן נוסף עמד מעליהם כדי להגן עליהם מפני השמש ומהרוחות; ענן אחד עמד גם תחתיהם כדי שרגליהם לא תיפגענה מקוצים, מנחשים ומעקרבים ומשאר מזיקים שהיו במדבר, והענן השביעי הלך לפניהם, מורה להם את הדרך במדבר ומיישר את ההרים הגבוהים ואת הגבעות למישור, כדי שלא יקשה עליהם להמשיך בדרכם.
במדבר, עם ישראל התהלך כבתוך ספינה. אחד מהמקומות בהם חנו נקרא בשם "סוכות" כי שם זכו לשבת על מי מנוחות, ממש כמו בתוך סוכה מוגנת.
בכל לילה, זכו ישראל שהלך לפניהם עמוד אש והפיץ אור בהיר כמו אור יום
רוח צפונית לא נשבה לאורך כל 40 השנים שהלכו עם ישראל במדבר, כדי שלא יתפזרו ענני הכבוד
בנס קריעת ים סוף, המים בתחילה קפאו והתייבשו בציווי ה', ורק לאחר מכן נקרע ים סוף. זה הסבר הכתוב: "וישם את הים לחרבה וייבקעו המים" (שמות י"ד, כ"א). המילה "וייבקעו" מעידה על דבר מוצק, משום שבשעת קריעת הים היו מימיו כקרח מוצק.
קולו של הים בשעת בקיעתו היה כה חזק, והיה הולך ונשמע מסוף העולם ועד סופו.
כאשר נבקע ים סוף, כל המים שבעולם, כולל מי הנהרות, הבורות והבארות, כולם נבקעו.
בזמן מעבר עם ישראל בתוך הים, התייבשה קרקעיתו ונעשתה מוצקה כאילו מעולם לא היו שם מים, כפי שרמוז בפסוק "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים".
כדי להראות את חיבתו לעם ישראל, פעל הקדוש ברוך הוא שהמים ייעשו כמין כיפה מעל ראשיהם. הקירות שהפרידו בין שביל לשביל נעשו כאבני ספיר וכיהלומים זכים, ונראו כחלונות כדכוד (אבן יקרה).
כאשר עבר עם ישראל את הים, החלו הילדים לבכות שהם רעבים. מיד זימן להם הקב"ה אילנות מלאים בפירות שצמחו משני צידי השביל כדי להשביע רעבונם. כפי שהקב"ה הכין לעם ישראל במדבר הכל, ולא היה חסר להם דבר, כך גם כשהלכו בתהומות הים.
מים סוף יצאו מים מתוקים, ועם ישראל זכה לשתות מהם, ואילו המצרים שסבלו מהצמא- התעלפו.
האנשים החלשים והזקנים בעם ישראל שנאלצו לעבור את הים, זכו ונעשה להם נס שהקל עליהם את הדרך, והם זכו לעבור את הים, כבר באותו הלילה.
הרוח שנשבה עשתה שתי פעולות סותרות; מצד אחד היא הקפיאה את המים לבני ישראל, ומצד שני היא הפשירה את המים כדי להטביע את המצרים. יד ה' עשתה את שתי הפעולות הסותרות בו זמנית, כנס בתוך נס.
כל אלו רק חלק קטן מן הניסים, שהקב"ה עשה לישראל, שהיו לבושים בדרך הטבע, כדי שיישאר לכל פרט מעם ישראל כוח הבחירה, גם כשהוא רואה את הניסים עין בעין.
שירת הים, להודיה שלמה על הנס
לאחר שחזו בנס הגדול של קריעת ים סוף, משה ובני ישראל מלאו את פיהם בשירה ובתודה לקב"ה. גם הנשים, ובראשן מרים הנביאה, רקדו, שרו והיכו בתוף. כל ישראל שר על כמיהתם לגאולה, ועל נס הצלתם.
נאמר בפסוק "אז ישיר משה", ונשאלת השאלה- מדוע "אז"?
משה רבינו רצה להעביר לנו מסר – בתחילה משה רבינו סבר שהעובדה שטרם נגאל עם ישראל הוא מציאות של חושך וסבל, אך לאחר מכן הבין כי הסבל היה הכרחי עבור עם ישראל על מנת לקרבו לגאולה השלמה.
ניסי קריעת ים סוף 🌊✨
על פי המדרש, המים לא רק נבקעו אלא נעמדו כחומות גבוהות מזכוכית שקופה – "קפאו תהומות". בכל צד ניצבה חומה בעובי 10 מטרים שהאירה את הדרך בלילה. החומות נשמרו יציבות למרות רוחות עזות וזרמי מים תת-קרקעיים.
מקרקעית הים הצמיח הקב"ה עצי פרי מכל המינים: תמרים, רימונים, תאנים וגפנים. הילדים קטפו את הפירות והאכילו בהם את הציפורים שחגו מעל, כסמל לשיתוף כל הבריאה בשמחת הגאולה.
בתוך המים המלוחים נבראו פתאום נביעות מים מתוקים וצוננים. המדרש מתאר כיצד זרמו בין החומות נחלים קטנים שהרוו את צמאונם של ישראל, וסביבם צמחו עשבי תיבול ריחניים.
כשהמצרים ניסו לברוח חזרה, הפכו המים ל"חומר מים רבים" – בוץ צמיגי ששעבד אותם. המדרש מתאר כיצד כל פרש מצרי נקשר לסוסו בבוץ רותח, בעוד ישראל צופים בנקמה משמיים.
שבעה ענני כבוד הקיפו את עם ישראל בצאתם ממצרים, ארבעה עננים מכל ארבעת הצדדים – מזרח, מערב, צפון ודרום. ענן נוסף עמד מעליהם כדי להגן עליהם מפני השמש ומהרוחות; ענן אחד עמד גם תחתיהם כדי שרגליהם לא תיפגענה מקוצים, מנחשים ומעקרבים ומשאר מזיקים שהיו במדבר, והענן השביעי הלך לפניהם, מורה להם את הדרך במדבר ומיישר את ההרים הגבוהים ואת הגבעות למישור, כדי שלא יקשה עליהם להמשיך בדרכם. ".
חומות המים היו שקופות כזכוכית, כך שיכלו לראות דרכן את הפאר האלוקי. המדרש מתאר כיצד ראיית המצרים הטובעים דרך הקירות השקופים חיזקה את אמונת ישראל.
עמוד האש האיר את הלילה בנס כפול: מצד אחד האיר לישראל כחמה בצהריים, ומצד שני החשכת את המחנה המצרי. בתוך המים זהרו אבני החושן וסימנו את הדרך.
המדרש מתאר כיצד כל הבריאה שרה עם ישראל: הרים רקדו, כוכבים זרחו במיוחד, ואפילו מלאכי השרת ירדו להצטרף בשירה. הנשים ניגנו בתופים עשויים מנרתיקי צדפים שצמחו בנס.
הניסים בקריעת ים סוף/הגאון רבי בן ציון מוצפי
הראשונה – הים עלה למעלה ונעשה כמו כיפה. כיפה גדולה למעלה – זה הנס הראשון.
הנס השני – נחתך הים לשנים עשר גזרים, כדי ששנים עשר השבטים יצעדו בו.
אחר כך – חיה הים לים יבשה. כי איך כתוב בפסוק? "ביבשה בתוך הים".
אחר כך – היה גם טיט.
אחר כך – היה מעשה פירורים: "פוררת באוזך בלב ים". פוררת באוזך!
אחר כך – היה סלעים. איפה ראינו שהיה סלעים? "יתדמו כאבן" – אז היו אבנים, לתת לנו סקילה.
אחרי סלע – היו גזרים גם כן. עוד פעם חוזר במדרש.
אחר כך – היה ערמות: "נערמו מים". היו ככה, כמו גבעות גבעות בתוך הים. נערמו מים.
אחרי זה – אחרי הערמות – היה גם שיצאו מים מתוקים. היו שותים. ישראל בתוך הים היו הולכים ושותים מהם.
והיה עוד – מה עוד היה? כתוב שמה, המדרש אומר: היה כמו זכוכית. הים קפא ונעשה כמו כיפות של זכוכית, ובכל כיפה הייתה חומה.
ועל כל חומה – מגדל. ועל כל מגדל – שומר.
זאת אומרת, ירדו מלאכי השרת מלמעלה, וכל מלאך לקח פיקוד: פיקוד צפון, פיקוד דרום, פיקוד מזרח, פיקוד עורף וכולי. אז היו הפיקודים, כן?
