רותי הייתה ילדה מתוקה בת שמונה, אבל לפעמים היו לה מחשבות שהציקו לה מאוד. היא דאגה שאולי לא תצליח במבחן בחשבון, או שחברות לא ירצו לשחק איתה בהפסקה. המחשבות האלה היו כמו ענן אפור קטן שעקב אחריה לכל מקום, והיא לא ידעה איך להיפטר ממנו.

יום אחד, כשישבה בגינה מאחורי הבית, הופיע לפתע פרפר זהוב מנצנץ. הפרפר התיישב על כתפה של רותי ולחש באוזנה: "אני רואה שיש לך ענן של מחשבות מטרידות. בואי אלמד אותך קסם מיוחד שיעזור לך להפוך את הענן האפור לקשת צבעונית." רותי התרגשה מאוד והקשיבה בתשומת לב.

הפרפר לימד את רותי לקחת נשימה עמוקה ולדמיין שהיא מציירת על הענן האפור בצבעים בהירים. כל פעם שמחשבה מטרידה הגיעה, היא ציירה עליה פרחים, כוכבים או לבבות צבעוניים. לאט לאט, המחשבות המטרידות התחילו להיראות פחות מפחידות וקודרות.

בכל פעם שרותי הרגישה שהענן האפור מתקרב, היא נזכרה בקסם של הפרפר. היא למדה להגיד לעצמה דברים טובים כמו "אני מסוגלת", "אני אעשה כמיטב יכולתי" ו"החברות שלי אוהבות אותי". כל משפט כזה הוסיף צבע חדש לענן, עד שהוא הפך לקשת יפהפייה.

עם הזמן, רותי גילתה שיש לה כוח מיוחד להתמודד עם המחשבות המטרידות. היא שיתפה את הסוד הקסום שלה עם חברותיה, וביחד הן יצרו "מועדון הקשת" – קבוצה שבה כולן עוזרות זו לזו להפוך מחשבות אפורות לצבעוניות. מאז, בכל פעם שילדה מרגישה עצובה או מודאגת, היא יודעת שיש לה חברות שיעזרו לה למצוא את הצבעים שבתוך הענן.