סגולה חזקה לסילוק המקטרגים וקבלת התפילה, לאמר לפני התפילה: אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבֲבָה אֶת־מִזְבַּחֲךָ יְהוָה: (תהלים פרק כו פסוק ו)

הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א
קבלת התפילות
- ● רחיצה וניקיון – מסלק את המקטרגים לתפילה.
- ● כוונה בתפילה.
- ● לא להתפלל עם בעלי עבירות.
- ● לימוד תורה יומי – במיוחד בערב שבת ובמוצאי שבת.
- ● לשמוע קול עני.
- ● גוף נקי.
- ● בגדים חיצוניים ופנימיים נקיים.
- ● לבכות בתפילה.
- ● דמעות בוידוי – לנגב במצח. זה מוחק עוונות. מאד חשוב!
- ● להבין את הוידוי באמירתו.
- ● זהירות מגזל – גזל מונע קבלת התפילות.
הגמרא: מי שקיבל מטבע מאיוב – מתברך. למה? כי היה מעגל כלפי מעלה.
רבינו בחיי: הגזל מפריע לקבלת התפילה והתשובה. להיזהר מאד, במיוחד בימים נוראים! - ● עוונות מונעים עליית תפילה.
- ● הזוהר פרשת נח: להיזהר בעניית "שמא רבא מברך" – קורע את גזר דינו.
כשאדם עונה אמן – 370 עולמות עונים אמן.
מי שלא עונה – נענש על ידי "עש" (סטרא אחרא). - ● הבית חדש: הגאולה מתעכבת כי יש חזנים שלובשים בגד גזל, וזה מונע מהתפילה לעלות.
- ● זהירות מבגד שעטנז.
- ● לא לבטל מצוות "ביומו תתן שכרו".
לומר בפה: הריני מקיים מצוות ביומו תתן שכרו.
זהירות מצמח "פלדור"
דיון בפוסקים: אדור אדור ואל תצטרך לפלדור.
עזריה האדומי ורבי יהודה דמודנה כתבו זאת.
הגאון יעב"ץ הזהיר לא לקחת את העשב – יש בו סכנה.
מעשה:
אמו של מהריק אלגאזי בירושלים. הרב חיד"א – חריף מאד וזריז בחכמה. למד עם ר' יום טוב אלגאזי.
פעם לא אכלו כל היום, והיא הכינה תבשיל ובו גם פלדור. הרב חיד"א הרגיש – האצבע הקטנה שלו התייבשה, אך ידו גדלה בעוצמה ולמד תורה בבקיאות עצומה.
בספר עומק חכמה – נתן לטיפש לאכול מזה, והלה החכים אך מת.
מעלת לימוד התורה
- ● הפרי חדש – היה מאד שנון וחכם.
- ● ר' חיים מוולוז'ין, ספרו "דצניעותא":
מעשה עם הגר"א – מלאך בא ללמדו תורה.
הגר"א סירב: אני רוצה לטרוח בלימוד בעצמי. לימוד תורה אמיתי – עם יגיעה.
שלמה המלך: אף חכמתי עמדה לי. - ● לימוד אחר חצות לילה:
מי שלומד – ביתו לא ייחרב לעולם.
הקב"ה יורד ולומד עמו. - ● אם לומד ולא מבין:
יקום ויאמר: אהבת עולם אהבתנו… האר עינינו בתורתך.
יחזור ללמוד בקול רינה. - ● זהירות מעצבות – היא מפקיעה את הלימוד.
אנחה שוברת חצי גופו של אדם.
- ● זהירות מגילוי סודות התורה.
- ● לשמוע את הלימוד לאוזניו.
- ● ללמוד עם הנכדים: כאילו לומד בהר סיני.
- ● ללמוד עם עניים: היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה.
- ● לימוד ברגש, יראה וצנעה.
- ● תמיד להוסיף עוד ועוד.
סיפור שני החברים
שני חברים הלכו לישיבה. אמר האחד: "גם אם אשב 2000 שנה – לא אסיים." השני – למד כל יום דף ועוד דף… וכך התברר כמה תורה יש בעולם.
שכר לימוד התורה
בעולם הזה: מי שלומד תורה – זוכה.
בעולם הבא: לומד בישיבה של שם ועבר, אח"כ של האבות, אח"כ של משה ואהרן.
אזהרות נוספות
- ● לא להסתכל על גוי או פני מת – שוכח לימודו.
- ● סגולה לזכירה: להסתכל על השמיים ואח"כ על הציפורניים 3 פעמים – הזיכרון חוזר.
חודש אלול
- ● ראש חודש אלול יוצא ביום ראשון–שני.
- ● באלול 29 ימים.
- ● בהיכל השלישי – 40 בתי דין ו־40 מלאכים ממונים עליהם.
24 דברים שמנדים עליהם
(מתוך השו"ע)
- ● מי שמבזה תלמיד חכם – בחייו ובמותו.
- ● מי שמבזה שליח בית דין.
- ● מי שקרא לחברו "עבד".
(לגוי – תקרא איך שתרצה.) - ● מי שקיבל הזמנה לבית דין ולא הגיע.
- ● מי שמזלזל בדברי דרבנן.
(דוגמה: נטילת ידיים. נטלה תקינה, ידיים וכלים לא יבשים. מים אחרונים – גם נשים חייבות.) - ● ברכות.
- ● לענות "מודים דרבנן".
- ● לכרוע בארבעה מקומות.
- ● לענות "יהא שמיה רבא".
- ● לא לדבר בבית הכנסת – גדול עוונו מנשוא.
- ● מי שלא קיבל פסק דין חכמים.
- ● מי שבידו דבר המזיק.
- ● מי שמוכר קרקע לגוי.
- ● מי שלא מפריש מתנות כהונה (זרוע, לחיים, קיבה).
- ● מי שמעיד בערכאות.
- ● מי שמזלזל ביום טוב שני של גלויות.
- ● מי שמזכיר שם שמיים לבטלה – בעיקר בברכות.
- ● חילול ה' בפני רבים.
- ● מי שאוכל קודשים בחוץ.
- ● מחשב חודשים שלא כדין.
- ● "לפני עיוור לא תתן מכשול."
- ● מי שמעכב מצוה – יש בידו לתקן ואינו מתקן.
- ● המאכיל טריפה.
- ● המקשה עצמו לדעת.
- ● מי שנידה אדם שלא כדין.
יש להיזהר מכל כ"ד הדברים הללו.
ה' יצילנו מכל דבר רע.
תזכו למצוות!
דברי הינוקא:
מתוך התבוננות בחייו ובמעשיו של רבי חנינא בן דוסא, דרכים לזכות ל"ישועות בתפילה" ולחיבור עמוק עם הקדוש ברוך הוא:
* **הכרה בעבודת ה' עמוקה ומוחלטת**: רבי חנינא בן דוסא היה "עבד של השם ברוך הוא". דרגה זו של עבדות לה', יחד עם **דבקות בהשם יתברך בדבקות גדול לאין שיעור**, היא המפתח לכך שהקב"ה "היה מכבד אותו ועושה את בקשתו".
* **היות "איש אמת"**: רבי חנינא בן דוסא כונה "איש אמת", שהיה השבח הגדול ביותר לדמויות קדושות בעבר. האמת והיושר הם יסודות קריטיים לקיום מצוות ותפילה.
* **אמונה טהורה ומוחלטת בכוח ה' לשדד את הטבע**: כשרבי חנינא אמר לבתו "מי שאמר לשמן וידלוק, יגיד לחומץ וידלוק", הוא הראה **אמונה בלתי מסויגת ביכולת ה' לשנות את סדרי הטבע**. אמונה כזו מבטלת את "נשיכת הנחש" ואת "חטא אדם הראשון", שהביאו לעצבות ולעצלות.
* **תפילה שגורה בפה וללא טרדה**: רבי חנינא ידע מי יחיה ומי ימות על פי שגורת תפילתו בפיו. זה מלמד על חשיבות **התפילה היוצאת מתוך ריכוז, ללא טרדה ומתוך קשר בלתי אמצעי ועמוק עם ה'**.
* **ענווה ושפלות (עבד מול שר)**: רבן יוחנן בן זכאי השווה את עצמו ל"שר לפני המלך" ואת רבי חנינא ל"עבד לפני המלך", והסביר שה' מקבל את תפילת העבד משום שהעבד דואג תמיד לכבוד המלך. **ענווה והתמסרות מוחלטת לכבוד ה'** הן המאפשרות תפילות המתקבלות.
* **כוח התורה**: "המופת הכי גדול שהשם ברוך הוא עושה זה רק מתי שיש תורה יש מופת". **כוח התורה של רבי חנינא** היה הגורם לניסיו ולמופתיו.
* **יראת שמיים קודמת לחוכמה**: "יראתו קודמת לחוכמתו". **הבסיס לכל החכמות ולכל החיבור לה' הוא יראת שמיים, קדושה וטהרה**.
* **מיאוס בשקר ודבקות בקדושה**: "למעוס בכל השקר ולהרים את העיניים לשמיים כל הזמן להדבק בשם יתברך להתעלות לקדושה".
* **כבוד הבריות ("רוח הבריות נוחה ממנו")**: "כל שרוח הבריות נוחה ממנו רוח המקום נוחה ממנו". **ריצוי הבריות ושמחתן** מביאים לכך ש"השם ברוך הוא יהיה נוח לו תמיד".
* **תיקון עוון הגזל**: חטא אדם הראשון כלל פגם בגזל. **תיקון עוון הגזל והבנה שהכל מהשם יתברך** מונעים עצלות, עצבות ויאוש, ומאפשרים דבקות בשם.
* **דבקות תמידית במחשבה על ה' ועל הגאולה**: רבי חנינא "לא מצליח את הדעת לעולם מהשם יתברך כל הזמן חושב על הגאולה חושב על השם יתברך חושב על התכלית האמיתי הנצחי". **מחשבה מתמדת על ה' וציפייה לגאולה** תהפוך את הגלות לגאולה ותאיר את אור ה'.
* **לימוד תורה ביראה, בשמחה ובדבקות**: ללמוד את התורה "ביראה… באמת ופחד… בחיל ורעדה בקדושה בטהרה בשמחה בהתעלות בדביקות".
על ידי אימוץ דרכים אלו, האדם מתקן את "חטא אדם הראשון" בשורשו, מגיע לדרגה גבוהה של דבקות בה', וכך זוכה לניסים ולתפילות שיענו, בדומה לרבי חנינא בן דוסא.
תגובה אחת
תודה רבה על השיעור החשוב הזה. ועל ההכנה שהוא נושא בתוכו לחודש אלול..