בס"ד

הרה"ג מוצפי שליט"א בנושא: מעלת מסירות נפש לתורה ומעלת קריאת שמע

מדרש תנחומא אומר על מעלת קריאת שמע בעונתה בשחרית וערבית:

"לא תהא מצוות קריאת שמע קלה בעיניך" – כמו כיבוד הורים שהוא תמיד בבית, ולא מקיים את המצווה כהוגן. כי היצר משכיח את מעלת המצווה.

קריאת שמע בעונתה לא תהא קלה בעינך – גם בקריאתה. יש בה רמ"ח תיבות, כנגד איברי האדם. אם מדקדק באמירתה – הוא שמור.
אמר הקב"ה: "אם שמרת את שלי – אני אשמור שלך".

לא עלינו, אם חולה באיזה איבר – שיידע שלא כיוון היטב באותיותיה.

ובברכות מובא: "המדקדק בקריאת שמע – מצננים לו גיהנם."
והתקנה היא שידקדק להוציא אותיותיה ותיבותיה כהוגן.

הירושלמי כותב: "כל הקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקודש, וקורא קריאת שמע בוקר וערב – מבושר שהוא בן העולם הבא."

דרגות לזכייה לעולם הבא:

• כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא
• יש מזומן לחיי העולם הבא
• ויש לו יציע מיוחד עם שירות מיוחד
• ויש בן עולם הבא – שהיא המדרגה הגבוהה ביותר, ומלאכים משרתים אותו כמו בן אצל אביו. זוהר חדש רות מביא מעשה:

רבי פרחיה היה משתדל לדעת מה יש בעולם הבא, והיה שואל שאלות על כך. יום אחד עבר בדרך כביש 443 אחרי בית חורון, מחלף בן שמן, והיה לומד תורה.

רואה גופת יהודי שנפטר תחת האילן. בידו ספר של סודות התורה עם סימניה. לקחו וטמנו במקום שמור, והלך ללוד והביא איתו 10 אנשים שטיפלו בו והספידו אותו על מעשיו – וקברוהו בכבוד.

הנפטר עלה למעלה ונתנו לו חלק. בשמים יודעים האמת, ואמרו לנפטר שיירד וישלם טובה לרבי פרחיה. מצאו אותו בדרך. שאל אותו אם רוצה לבוא ללוד, ודיבר איתו.

רבי פרחיה ממשיך ללכת איתו, ומראה לו את ענייני עולם הבא. אמר לו: "העונה יהא שמיה רבא מברך – מעלתו לאין ערוך ולא יהיה לו חולי."

הראה לו מערה – נכנסו לתוכה. שאלו למה נכנס? אמר שמחפש אבידתו.

בתוך המערה ראה פרדסים גדולים ומגדל גבוה מאוד, והבין שזה לא שייך לעולם הזה.
ראה בפנים 365 היכלות – שאל: "מה זה?"
אמר לו: "אלו השערים שהתפילה עולה בהם כל יום."

הגיעו לשער בצד מזרח – נכנסו לשם. היה מאוד מעניין.

ויצא מלאך ושאל: "מי נתן רשות ליילוד אשה להיכנס?"

הנפטר אמר לרבי פרחיה שימתין רגע, הלבישו אותו בגדים אחרים, ונכנס לעולם הבא.

ראה שם היכל ענק עם ארבעה צדדים, הגיעו למזרח, שם היו 10 חלונות קטנים.

שאל: "מה זה?"

אמר לו: "השער הזה רק לשבת. ואותם החלונות – למי שקורא קריאת שמע בעונתה וברצון הלב. תפילתו נכנסת משם."

הנה בא מלאך ואמר לו לעמוד שם. רק אדם שמדקדק באותיותיה נכנס לאותו היכל.
כל המקרא יקראנה בטעמיה ודקדוקיה.

אמר לו: הגיע אחד שעבר הבדיקה בשלום, ומלווים אותו 60 מלאכים – שיש 60 מקומות בקריאת שמע שהאותיות כפולות, והוא מקפיד להפריד הדבקים כמו "וְשַׂמְתֶּם אֵת עַל לְבָבְכֶם" ועוד.

המלאכים יוצאים ושומרים על האדם המדקדק באותיותיה, שמים כתר בראשו ומביאים אותו לפני הקב"ה שיברך אותו. איזו זכות עצומה!

כשמשה רבנו היכה את המצרי, "ויפן כה וכה" – הכוונה למי שמקפיד על הפסוק הראשון "שמע ישראל" ו"ברוך שם…"

מבנה קריאת שמע:

• "ואהבת עד ובשעריך" – 42 תיבות, כנגד "אנא בכח".
• "והיה אם שמוע עד ושמתם" – 72 תיבות, כנגד הראש והגוף.
• ההמשך – 50 תיבות עד "כימי השמים על הארץ" – 50 שערי בינה.
• סה"כ 176 תיבות.
• בפרשת ציצית – 72 תיבות.
• ובסך הכל – 248 תיבות.

והמקפיד – נכנס לאותו היכל ומקבל אורות גבוהים.

ולמעלה מהם יושבים אברהם, יצחק, יעקב ואדם הראשון – שבודקים את קריאתו.
ואם חס ושלום חסרה אות אחת – מגרשים אותו מגן עדן העליון.

ויקפיד מאוד בקריאתה ובדקדוקיה. אשרי הזוכה לכך.

גם בלימוד תורה ידקדק בקריאתה.
קריאת שמע מעלתה גדולה מאוד, כיון שהיא מדאורייתא.

נותנים לנשמה אוכל רוחני – זה המזון של המלאכים.
ועל ידי האוכל הרוחני – האדם יודע איך נברא העולם ומה קרה בו, ויודע עתידות…

קריאת שמע שעל המיטה:

רבותינו הוסיפו הרבה תוספות.

בזמן רשב"י הקדוש – בקריאת שמע היו אומרים רק את הפסוק הראשון וזה היה מספיק. כי העולם היה נקי יותר וטהור יותר.
אבל בעוונותינו – היום צריך להגיד את קריאת שמע עם כל התוספות. האדם עובר עבירות, ונשמתו עולה למעלה בלילה – וצריך שמירה.

פסק רבינו האר"י הקדוש: לומר את כל קריאת שמע עם התוספות.

אנא בכח – יש בה 42 תיבות, וחוזר 3 פעמים על הפסוק של אותו יום (3×6=18) – סה"כ 60 תיבות.

ויש לנו עשרת הדיברות שנמצאות בקריאת שמע – וצריך לכוון בהם בקריאת שמע.
יעיין בסידור "קול ציון" שמביא זאת.

בזוהר נאמר: ישים לב לאותיות ע' וד' הגדולות (ע' של שמע וד' של אחד). ביחד עד.

האותיות השניות והאחרונות של שמע ואחד: מ-ע-ח-ד – ר"ת חנניה, מישאל, עזריה, דניאל – שמסרו נפשם על קידוש השם.

רבי נהוראי אמר: כל איבר – תיבה לעצמו.
אם חולה באיבר מסוים – יבדוק את עצמו בקריאת שמע.

הזוהר אומר: נשמת האדם יורדת לעולם – ומשביעים אותה על קריאת שמע בדקדוקיה.

הזוכה לכך – נשמתו נקשרת בקב"ה בעצמו, באימה (פנימי) , ביראה (חיצוני), ברתת (ברעד) ובזיע (עד שמזיע).

בעל כף החיים זצוק"ל היה רועד בקריאת שמע – מרוב הזהירות.

יכוון באות ד' של "אחד" – על מסירות נפש: סקילה, שריפה, הרג, חנק.
וגם – שממליכו בארבע רוחות העולם.

הרב בעל מתוק מדבש היה מתאר לילדי תשב"ר את מצוות מסירות נפש – שמכפרת על כל העוונות ומסלקת את החיצונים.
ותפילתו נשמעת.

הקב"ה יזכנו לעשות רצונו כרצונו, ונזכה לגאולה שלימה במהרה.