כיצד להילחם ביצר הרע?

מִיהוּ וּמָהוּ הַיֵּצֶר הָרַע?/הגאון רבי בן ציון מוצפי

הַיֵּצֶר הָרַע הוּא כֹּחַ נַפְשִׁי, מַלְאָכִי וְגַם חֵלֶק מֵעֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, הַמְּלַוֶּוה אוֹתוֹ מִיּוֹם לֵידָתוֹ:

הַתּוֹרָה כָּתְבָה "וַיִּיצֶר" בִּשְׁנֵי יוּדִין לְרַמֵּז עַל שְׁנֵי יְצָרִים: יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רָע.
הַיֵּצֶר הָרַע יוֹצֵא עִם הַתִּינוֹק כְּשֶׁהוּא נוֹלָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְפֶתַח חַטָּאת רוֹבֵץ".
הוּא נִמְצָא בַּצַּד הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הַלֵּב, וּמְיֻצָּג עַל יְדֵי הַלֵּב הָאוֹמֵר לָאָדָם לַעֲשׂוֹת "חֹפֶשׁ" וּלְהִתְעַנֵּג עַל הָעוֹלָם.
הוּא נִקְרָא מֶלֶךְ זָקֵן וְכְסִיל.
הַיֵּצֶר הָרַע נִקְרָא סַ"ם הָרָשָׁע, וְהָרַמְבָּ"ם כָּתַב שֶׁהוּא מַלְאָךְ.
הוּא גַּם חֵלֶק מֵחַלְקֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָאָדָם עַצְמוֹ, כְּפִי שֶׁכָּתְבוּ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא וְרַבֵּינוּ בַּחְיֵי.
הוּא שְׁאוֹר שֶׁבָּעִיסָּה, כְּלוֹמַר בָּצֵק חָמֵץ שֶׁנִּכְנָס בָּאָדָם הַנָּקִי, מְנַפֵּחַ אוֹתוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ רַע.
הַיֵּצֶר הָרַע הוּא כֻּתְּנוֹת עוֹר, שֶׁהוּא הַמַּלְבּוּשׁ הַחִיצוֹן שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַמִּתְעַסֵּק בְּאַרְבַּע מִידּוֹת רָעוֹת.
שְׁמוֹ הוּא הַשָּׂטָן, וּבְגִימַטְרִיָּא הוּא 364, לְרַמֵּז שֶׁהוּא שׁוֹלֵט 364 יָמִים בַּשָּׁנָה.
כְּשֶׁאָדָם מֵת, גַּם הַיֵּצֶר הָרַע מֵת, וְלָכֵן הוּא מְפַחֵד שֶׁיִּתְבַּטֵּל.
צַד טוֹב: יֵשׁ בּוֹ צַד טוֹב חָשׁוּב: אִם לֹא הָיָה יֵצֶר הָרַע, הָאָדָם לֹא הָיָה בּוֹנֶה בַּיִת, לוֹקֵחַ אִשָּׁה, מֵבִיא בָּנִים וּמִתְעַסֵּק בְּמִסְחָר.

אַסְטְרָטֶגְיוֹת הַיֵּצֶר הָרַע

הַיֵּצֶר הָרַע פּוֹעֵל בְּאֶמְצָעוּת הַפְעָלַת הָרְגָשׁוֹת, נִצּוּל הַגַּאֲוָה, וּדְרָכִים מְבֻלְבָּלוֹת:

מְכִירַת עוֹלָם הַתַּעֲנוּגִים: הַיֵּצֶר הָרַע מוֹכֵר לָאָדָם הָמוֹן הַבְטָחוֹת, הוּא רוֹאֶה עִמּוֹ עוֹלָם וּמְלֹאוֹ וְמְטַיֵּיל אִתּוֹ. מַטְּרָתוֹ: שֶׁיִּתְעַנֵּג עַל הָעוֹלָם וְיִבְחַר בְּחֹפֶשׁ.
הַכְשָׁלָה לְשֵׁם שְׁלִיטָה: הוּא מְחַטֵּא אֶת הָאָדָם כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וְלִשְׁלֹט עָלָיו.
הַצָּעַת הֶרְגֵּל הַחֵטְא: הַיֵּצֶר גּוֹרֵם לָאָדָם לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁגַּם בְּיוֹם כִּיפּוּר הָאָדָם יָכוֹל לַחֲטֹא מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל.
גִּלּוּי כִּישְׁרוֹנוֹת בְּלִימּוּדֵי חֹל: מַסִּיחַ אֶת הַדַּעַת מִלִּימּוּד תּוֹרָה לִלְמוֹד הִיסְטוֹרְיָה, גֵּיאוֹגְרַפְיָה, מַחְשֵׁבִים וְשָׂפוֹת זָרוֹת (כִּי יֵשׁ לָאָדָם "כִּישְׁרוֹנוֹת").
הַדְבָּקַת אַרְבַּע מִידּוֹת רָעוֹת (בִּכְלָלָם הַגָּאֲוָה): הַיֵּצֶר מַדְבִּיק בָּאָדָם אֶת הַכּוֹתְנוֹת עוֹר שֶׁלּוֹ, הַמְּיַצְּגוֹת אֶת אַרְבַּע מִידּוֹת מְגֻנּוֹת:

א. גַּאֲוָה (בְּחוֹכְמָה, בְּעוֹשֶׁר אוֹ בְּכֹחוֹת).

ב. דִּיבּוּר (שֶׁל דְּבָרִים בְּטֵלִים וּפִטְפּוּט).

ג. אַהֲבַת תַּעֲנוּגִים (רוֹדֵף אַחֲרֵי טִיּוּלִים, סְרָטִים, וְכוּלֵי).

ד. עַצְבוּת וְכֹבֶד (עָצוּב וְכָבֵד, לוֹקֵחַ שָׁעוֹת מֵרֶגַע הִתְעוֹרְרוּתוֹ עַד שֶׁקָּם מֵהַמִּטָּה).

מְנִיעַת תְּשׁוּבָה דֶּרֶךְ סְפֵקוֹת: הַיֵּצֶר מְנַסֶּה לִמְנֹעַ תְּשׁוּבָה עַל יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס בָּאָדָם סְפֵקוֹת שֶׁ"דְּרַבָּנָן אֶפְשָׁר לְהָקֵל" וְשֶׁיֵּשׁ "עַל מִי לִסְמֹךְ" כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלוֹקֶת.
נִצּוּל טֶכְנוֹלוֹגְיָה לְטוּמְאָה: הַיֵּצֶר נִכְנָס בָּאָדָם כְּשֶׁהוּא מְשׁוֹטֵט בָּאַיְיפוֹם, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁכֵּלִים כָּאֵלּוּ מְקַשְּׁרִים לְשֵׁדִים רָעִים וּלְכֹחוֹת הָרֶשַׁע.
בִּלְבּוּל מֵחֲטָאִים: הַיֵּצֶר הָרַע מְנַסֶּה לִגְרֹם לָאָדָם לַחֲשׁוֹב שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מָנַע מֵעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת רַע, בְּעוֹד שֶׁבֶּאֱמֶת הַיֵּצֶר הַטּוֹב הוּא שֶׁמָּנַע מִמֶּנּוּ.
מִלְחֶמֶת הַחֶזֶר: כְּשֶׁאָדָם שָׁב בִּתְשׁוּבָה, הַיֵּצֶר הָרַע מַתְחִיל לְהִלָּחֵם בּוֹ יוֹתֵר וּמֵבִיא עָלָיו צָרוֹת (כְּגוֹן מַס הַכְנָסָה) כְּדֵי שֶׁיִּתְחָרֵט עַל הַתְּשׁוּבָה.

שְׁמוֹתָיו וְאַסְטְרָטֶגְיוֹתָיו שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע. שמוֹתָיו שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע

על פִּי מַסֶּכֶת סוּכָּה דַּף נ"ב, דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי:

הַיֵּצֶר הָרַע נִקְרָא בְּשִׁבְעָה שֵׁמוֹת:

רַע: כָּךְ קרְאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו".
עָרֵל: כָּךְ קרְאוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם".
טָמֵא: כָּךְ קרְאוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים מִכְּלָל שֶׁהַהוּא נִקְרָא טָמֵא". (הוּא גַּם נִקְרָא "טִיּוּל מַאֲכָל מַלְבּוּשׁ אֲכִילָה" – טָמֵא בְּרָאשֵׁי תֵּיבוֹת).
שׁוֹנֵא: כָּךְ קָרָא לוֹ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, וְהוּא נֶחְשָׁב לְ"הַשׂוֹנֵא מִסְפָּר אַחַת". שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם רָעֵב שׂוֹנְאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מַיִם… וְלֹא יָדַע כִּי גֶּחָלִים אַתָּה חוֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ".
מִכְשׁוֹל: כָּךְ קָרָא לוֹ יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "סוֹלּוּ סוֹלּוּ הַדֶּרֶךְ עַמִּי הֲרֵי הוּא מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי".
אֶבֶן: כָּךְ קָרָא לוֹ יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַהֲסִרוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר".
צְפוֹנִי: כָּךְ קָרָא לוֹ יוֹאֵל הַנָּבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת הַצְּפוֹנִי לָכֶם אַסִּיר מֵעֲלֵיכֶם".

אַסְטְרָטֶגְיוֹת הַיֵּצֶר הָרַע

הַיֵּצֶר הָרַע מְדַבֵּר בְּכַמָּה סוּגִים, לְעִתִּים בִּתְקִיפוּת וּלְעִתִּים בְּצוּרָה מְפַתָּה, כְּמוֹ יְדִיד וּכְמוֹ אוֹיֵב. לְפִי רַבִּי יוֹסֵף יַעְבֵּץ וּמְקוֹרוֹת נוֹסָפִים, אֵלֶּה הֵן דַּרְכֵי הַפִּתּוּי וְהַהֲטָיָה:

I. דַּרְכֵי הַפִּתּוּי (עַל פִּי סֵפֶר הָעִיקָּרִים וְקֹהֶלֶת)
פִּיתּוּי בְּתַעֲנוּגִים וּמַלְבּוּשִׁים: אוֹמֵר לָאָדָם: "תֹּאכַל טוֹב", "תִּתְלַבֵּשׁ מַלְבּוּשִׁים נָעִים", כִּי אַתָּה "מְהֻדָּר, אַתָּה בָּאתָ מִמִּשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת". הַדָּבָר מוֹבִיל לְגַאֲוָה.
חִיּוּב שִׂמְחַת עוֹלָם הַזֶּה: מְבִיא אוֹתוֹ לֶאֱכֹל בְּמִסְעָדוֹת הֲכִי יְקָרוֹת, לִשְׁתּוֹת יַיִן מְשֻׁבָּח, וְלֶאֱכֹל מְנָה אַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא "שֶׁבַע קוֹמוֹת מִגְדַּל בָּבֶל". (זֹאת מַטְּרָה שֶׁתַּשְׁפִּיל אֶת שִׂמְחַת הַתּוֹרָה).
הַסָּחַת הַדַּעַת לְטִיּוּלִים: מְפַתֶּה לָלֶכֶת לְטַיֵּיל בָּעוֹלָם, "לָלֶכֶת לְהוֹלַנְד, לְאָמְסְטֶרְדָּם, לְוֶונֶצְיָה", כְּדֵי שֶׁ"לֹא יַגִּיעַ לְזֶה" שֶׁל לִימּוּד תּוֹרָה.
גָּרִימַת חֲטָאִים מִתּוֹךְ נַבְלוּת: מִפְּנֵי שֶׁ"הַתּוֹרָה לֹא אָסְרָה", הוּא מַכְנִיס אֶת הָאָדָם לִהְיוֹת "נָבָל בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה", שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאַחַר כָּךְ הָעֲשִׂיָּה הַזּוֹ מוֹבִילָה לַחֲטָאִים.
II. שִׁיטּוֹת הַהַכְשָׁלָה הַדְּרָגָתִיּוֹת (עַל פִּי רַבִּי יוֹסֵף יַעְבֵּץ)
הַבְטָחַת מְחִילָה מִיָּדִית: בַּהַתְחָלָה אוֹמֵר: "אֵין חֵטְא, הַשֵּׁם מוֹחֵל", וְכָל יוֹם כִּיפּוּר מְכפֵּר; "תַּעֲשֶׂה מָה אַתָּה רוֹצֶה תַּגִּיד וִידּוּי – יִמָּחל לְךָ".
הַשְׁלָמָה עִם הַחֵטְא וְהַחְמָרָה: כְּשֶׁהָאָדָם כְּבָר חָטָא, אוֹמֵר לוֹ: "אִם כְּבָר חָטָאתָ – תַּמְשִׁיךְ", כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה "גֵּיהִנּוֹם גֵּיהִנָּם".
בִּיזְבּוּז זְמַן וַחֲשִׁיבָה חִילּוֹנִית: מַכְנִיס בּוֹ אֶת הַחֲשִׁיבָה שֶׁ"חַיִּים פַּעַם אַחַת רַק", וְעָלָיו "לִקְרֹעַ אֶת הַחַיִּים" וּלְבַזְבֵּז זְמַן בְּדִיבּוּרֵי שְׁטוּיּוֹת.
סְפֵקוֹת בְּעִיקְּרֵי הָאֱמוּנָה: מַתְחִיל לְהַכְנִיס לוֹ סְפֵקוֹת בַּתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי נְבִיאִים, עַל יְדֵי הַקְשָׁיַת קֻשְׁיוֹת "עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אַחַר כָּךְ עַל יִצְחָק אָבִינוּ, אַחַר כָּךְ עַל יַעֲקֹב".
הַקָּלָה וּ"עַל מִי לִסְמֹךְ": אַחַר כָּךְ טוֹעֵן שֶׁ"דְּרַבָּנָן אֶפְשָׁר לְהָקֵל", וְשֶׁתָּמִיד "יֵשׁ עַל מִי לִסְמֹךְ" כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלוֹקֶת.
הַסָּחַת הַדַּעַת לְלִימּוּדֵי חֹל: מַסִּיחַ אוֹתוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לִלְמוֹד הִיסְטוֹרְיָה, גֵּיאוֹגְרַפְיָה, מַחְשֵׁבִים, שֶׁיִּלְמַד שָׂפוֹת זָרוֹת כְּגוֹן סינִית וּסְקַנְדִּינַבְיָה, כִּי יֵשׁ לוֹ "כִּישְׁרוֹנוֹת".

III. אַסְטְרָטֶגְיוֹת הַגַּאֲוָה וְהַבִּלְבּוּל

נִפּוּחַ הָאֵגוֹ (הַחְנָפָה): אוֹמֵר לוֹ: "אַתָּה מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר", נִהְיֵיתָ "חָסִיד חֲסִידוּת גְּדוֹלָה מְאוֹד", עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא "גְּדוֹל הַדּוֹר".
מַחֲלוֹקֶת וְהוֹכָחָה: מַצִּיעַ לוֹ "וְתַגַּלֶּה מַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים" כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִמֶּנּוּ, וְאַחַר כָּךְ מַחְלִיף דִּיסְקֶט וְאוֹמֵר לוֹ: תַּתְחִיל לְהוֹכִיחַ אֲחֵרִים וְ"תַּעֲמוֹד בַּפֶּרֶץ", כְּדֵי לְהוֹבִיל לִגְאוּוָה וּלְמַחֲלוֹקֶת.
בִּלְבּוּל בְּדֶרֶךְ הַצְּנִיעוּת: מְצַיֵּין שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ עוֹשֶׂה עֲבֵרָה, אָסוּר לְהָעִיר לוֹ וְיֵשׁ לְהִסְתִּיר מַעֲשִׂים. זֶה מְבַטֵּל אֶת הָעִיקָּרוֹן שֶׁל "כָּשְׁלוּ אִישׁ בַּעֲווֹן אָחִיו" (הֲפִיכַת הָאָדָם לְשׁוּתָּף לַעֲבֵרָה). (אם יודע שלא ישמע לו, מצוה שלא לומר דברים שאינם נשמעים).
מִלְחֶמֶת החזרה בתשובה: כַּאֲשֶׁר אָדָם שָׁב בִּתְשׁוּבָה, הַיֵּצֶר הָרַע מַתְחִיל לְהִלָּחֵם בּוֹ יוֹתֵר וּמֵבִיא עָלָיו צָרוֹת (כְּגוֹן מַס הַכְנָסָה, אִשְׁתּוֹ מוֹרֶדֶת, סוּכֶּרֶת), כְּדֵי שֶׁיִּתְחָרֵט עַל הַתְּשׁוּבָה.

IV. דַּרְכֵי הַהַשְׁפָּעָה הַקּוֹסְמִית
הַשְׁפָּעָה גְּלוֹבָּלִית מִשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת: הַיֵּצֶר הָרַע הוּא הַשָּׂטָן וְהוּא הַמַּלְאָךְ. הוּא שׁוֹלֵט בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת בְּיַחַד:

הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ הוּא שָׂטָן לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם.

הַזָּנָב שֶׁלּוֹ לְמַטָּה מִתְעַסֵּק עִם בְּנֵי אָדָם, וְהוּא נִכְנָס "בַּסְּדָקִים" וּמֵסִיט אֶת הָאָדָם.

הַגּוּף שֶׁלּוֹ בַּגֵּיהִנָּם בָּאֶמְצַע.

הַחֲלָשַׁת אַחֵר: עֲווֹנוֹת שֶׁל אָדָם אֶחָד מְחַזְּקוֹת אֶת יֵצֶר הָרַע שֶׁל כָּל בְּנֵי מְדִינָתוֹ, וְיֵצֶר הָרַע מַסִּית יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר כֹּחַ.

כמות צפיות בפוסט: 44