ארון העדות

הנה חמישה פסוקים המתארים את ארון העדות:

1. שמות כ"ה, י'-י"א – ציווי עשיית הארון:
   "וְעָשִׂיתָ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים, אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי קוֹמָתוֹ. וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ, וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב."
2. שמות כ"ה, ט"ז – תכלית הארון:
   "וְנָתַתָּ אֶל-הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת, אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ."
3. במדבר י', ל"ה-ל"ו – הארון בהנהגת בני ישראל במסעיהם:
   "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: קוּמָה ה', וְיָפֻצוּ אוֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. וּבְנֻחֹה יֹאמַר: שׁוּבָה ה', רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל."
4. דברים י', ח' – הארון ותפקיד שבט לוי:
   "בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת-שֵׁבֶט הַלֵּוִי, לָשֵׂאת אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה', לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ, וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה."
5. מלכים א' ח', ו' – הבאת הארון למקדש שלמה:
   "וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-ה' אֶל-מְקוֹמוֹ, אֶל-דְּבִיר הַבָּיִת, אֶל-קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אֶל-תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים."

מסמל את השראת השכינה בישראל ונמצא בקודש הקודשים על אבן השתייה. בארון הונחו לוחות הברית (השבורים והשלמים), ספר התורה של משה, צנצנת מן, צלוחית שמן המשחה ומטה אהרן שפרח. מכסה הארון נקרא "הכפורת", ועליו כרובים מזהב שמסמלים את הקשר בין ה' לעם ישראל.

הארון עשוי מעצי שיטים ומצופה זהב טהור, אורכו 2.5 אמות (בערך 125 ס"מ), רוחבו 1.5 אמות (בערך 75 ס"מ), וגובהו 1.5 אמות (בערך 75 ס"מ). מעליו כפורת זהב עם שני כרובים מזהב, כנפיהם פרושות כלפי מעלה ופניהם איש אל רעהו. הארון ממוקם מאחורי הפרוכת, כפי שנאמר: 'והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקודש ובין קודש הקודשים' (שמות כ"ו, ל"ג).

פסוקים אלו מתארים את בניית הארון, מטרתו כמשכן ללוחות הברית, תפקידו במסעות ישראל, הקדשת שבט לוי לנשיאתו, והבאתו למקדש שלמה.

מזבח הזהב

הנה חמישה פסוקים מהתנ"ך המתארים את מזבח הזהב (מזבח הקטורת):

1. שמות ל', א'-ג' – ציווי עשיית מזבח הזהב:
   "וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת, עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ. אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה, וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ; מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו. וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, אֶת-גַּגּוֹ וְאֶת-קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת-קַרְנֹתָיו; וְעָשִׂיתָ לוֹ זֵר זָהָב סָבִיב."
2. שמות ל', ז'-ח' – תפקידו בהקטרת קטורת התמיד:
   "וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה. וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת-הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבָּיִם יַקְטִירֶנָּה, קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדֹרֹתֵיכֶם."
3. ויקרא ט"ז, י"ב-י"ג – השימוש במזבח הזהב ביום הכיפורים:
   "וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי-אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי ה', וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה, וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת. וְנָתַן אֶת-הַקְּטֹרֶת עַל-הָאֵשׁ לִפְנֵי ה', וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת-הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת, וְלֹא יָמוּת."
4. מלכים א' ו', כ'-כ"ב – מזבח הזהב בבית המקדש של שלמה:
   "וְהַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ, וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַבּוֹ, וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ; וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר, וַיְצַף מִזְבֵּחַ אַרְז."
5. דברי הימים ב' כ"ו, ט"ז-י"ט – עונשו של עוזיהו המלך שניסה להקטיר על מזבח הזהב:
   "וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד-לְהַשְׁחִית, וַיִּמְעַל בַּה' אֱלֹהָיו, וַיָּבֹא אֶל-הֵיכַל ה' לְהַקְטִיר עַל-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת… וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר, וּבְזַעְפּוֹ עִם-הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְּמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית ה' מֵעַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת."

פסוקים אלו מתארים את עשיית מזבח הזהב, תפקידו בהקטרת קטורת התמיד, תפקידו ביום הכיפורים, מקום המזבח בבית המקדש של שלמה, ואת העונש על מי שניסה להקטיר עליו בניגוד לציווי ה'.

מזבח הקטורת (מזבח הזהב)

מידות:

• אורך: אמה אחת (כ-48 סנטימטר)
• רוחב: אמה אחת (כ-48 סנטימטר)
• גובה: שתי אמות (כ-96 סנטימטר)

מיקום:

• עמד בקודש, לפני הפרוכת המבדילה בין הקודש לקודש הקודשים
• ממוקם מול השולחן מצד צפון והמנורה מצד דרום
• מכוון כנגד הארון שנמצא מעבר לפרוכת

חומרים ומבנה:

• עשוי עצי שיטים ומצופה זהב טהור
• זר זהב סביב למעלה
• ארבע קרנות בפינותיו
• טבעות זהב מתחת לזר בשתי צלעותיו לבדי נשיאה
• בדי נשיאה מעצי שיטים מצופים זהב

ייעוד ושימוש:

• הקטרת קטורת סמים בכל בוקר ובין הערביים
• אסור להעלות עליו קרבנות, מנחה או נסכים
• פעם בשנה ביום הכיפורים מזים עליו מדם הקרבנות לכפרה

מקור מקראי:

• מתואר בספר שמות פרק ל', פסוקים א'-י'
• "ועשית מזבח מקטר קטורת עצי שטים תעשה אותו" (שמות ל', א')

שלחן לחם הפנים

שולחן לחם הפנים:

(שמות):

כה:כג-ל:
"וְעָשִׂ֥יתָ שֻׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אָרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃"

"וְנָתַתָּ֧ עַל־הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד׃"

From Leviticus (ויקרא):

כד:ה-ט:
"וְלָקַחְתָּ֣ סֹ֗לֶת וְאָפִיתָ֤ אֹתָהּ֙ שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֣ה חַלּ֔וֹת שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים יִהְיֶ֖ה הַֽחַלָּ֥ה הָאֶחָֽת׃"

"וְשַׂמְתָּ֥ אוֹתָ֛ם שְׁתַּ֥יִם מַֽעֲרָכ֖וֹת שֵׁ֣שׁ הַֽמַּעֲרָ֑כֶת עַ֛ל הַשֻּׁלְחָ֥ן הַטָּהֹ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

שולחן לחם הפנים – תיאור מפורט

מידות:

• אורך: 2 אמות (כ-96 ס"מ)
• רוחב: אמה אחת (כ-48 ס"מ)
• גובה: אמה וחצי (כ-72 ס"מ)

חומרים ומבנה:

• עשוי עצי שיטים מצופים זהב טהור
• זר זהב סביב
• מסגרת טפח סביב
• ארבע טבעות זהב בארבע הפינות
• בדי עצי שיטים מצופים זהב לנשיאה

מיקום:

• בקודש (החלק הראשון של המשכן)
• בצד צפון של הקודש
• מול המנורה שעמדה בדרום

ייעוד:

• הנחת שתים עשרה חלות לחם הפנים
• החלות נערכו בשתי מערכות, שש בכל מערכת
• החלפת הלחם בכל שבת
• סימל את הקשר המתמיד בין ה' לעם ישראל
• שימש כשולחן "לפני ה'" באופן קבוע

כלים נלווים:

• קערות
• כפות
• קשות
• מנקיות
• כולם עשויים זהב טהור

מקורות מקראיים:

• שמות כ"ה, כ"ג-ל
• שמות ל"ז, י-טז
• ויקרא כ"ד, ה-ט

הכיור

Here are the main Biblical verses describing הכיור (the Laver) in the Temple:

(שמות):

1. :
   "וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרָחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם׃"
2. :
   "וַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְחֹ֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְחֹ֑שֶׁת בְּמַרְאֹת֙ הַצֹּ֣בְאֹ֔ת אֲשֶׁ֣ר צָֽבְא֔וּ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃"
3. 
   "וְנָתַתָּ֤ אֶת־הַכִּיֹּר֙ בֵּֽין־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּבֵ֖ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖ם מָֽיִם׃"
4. :
   "וַיָּ֤שֶׂם אֶת־הַכִּיֹּר֙ בֵּֽין־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּבֵ֖ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּתֵּ֥ן שָׁ֛מָּה מַ֖יִם לְרָחְצָֽה׃ וְרָחֲצ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם׃"

תיאור הכיור וכנו

מיקום:

• הכיור עמד בחצר המשכן, בין המזבח החיצון ובין פתח אוהל מועד
• מיקומו המדויק היה נטוי מעט לצד דרום

מטרה:

• שימש לרחיצת ידיהם ורגליהם של הכהנים לפני עבודתם במשכן
• כמו שנאמר: "ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם" (שמות ל:יט)

מידות:

• יש לציין שהתורה לא מציינת את מידותיו המדויקות של הכיור
• על פי המסורת והמפרשים:
• גובה: כ-3 אמות (כ-144 ס"מ)
• קוטר: כ-2 אמות (כ-96 ס"מ)
• הכן (הבסיס) היה בגובה של כאמה אחת (כ-48 ס"מ)

חומרים:

• נעשה מנחושת
• על פי המסורת, נעשה ממראות הצובאות שתרמו נשות ישראל
• היה מצופה נחושת מבריקה שאפשרה לכהנים לראות את השתקפותם

מאפיינים נוספים:

• היו בו ברזים להוצאת המים
• על פי המשנה, בן קטין הוסיף לו שנים עשר דדים (ברזים) כדי שיוכלו כהנים רבים להשתמש בו בו-זמנית
• בלילה היו מורידים את המים מהכיור כדי שלא יפסלו בלינה

הלכות:

• חובה על הכהנים לרחוץ ידיים ורגליים לפני כל עבודה
• הרחיצה היתה בו-זמנית של יד ימין ורגל ימין, ואחר כך יד שמאל ורגל שמאל
• אי רחיצה לפני העבודה היתה מחייבת מיתה בידי שמים

מזבח העולה

הנה חמישה פסוקים מהתנ"ך המתארים את מזבח העולה (המזבח החיצון):

1. שמות כ"ז, א'-ב' – ציווי עשיית מזבח העולה:
   "וְעָשִׂיתָ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים, חָמֵשׁ אַמּוֹת אָרְכּוֹ, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רָחְבּוֹ–רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ; וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ. וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל-אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו, מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו; וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת."
2. ויקרא ו', ה'-ו' – ציווי על אש התמיד שעל המזבח:
   "וְהָאֵשׁ עַל-הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ, לֹא תִכְבֶּה; וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה, וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים. אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל-הַמִּזְבֵּחַ, לֹא תִכְבֶּה."
3. דברים כ"ז, ו' – בניית מזבח העולה מאבנים שלמות בהר עיבל:
   "מִזְבַּח אֲבָנִים תִּבְנֶה אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. עֲלֵיתָ עָלָיו עֹלוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ."
4. מלכים א' ח', ס"ג-ס"ד – הקרבת שלמה המלך על מזבח העולה בחנוכת המקדש:
   "וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת-זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַה'… וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' הִקְדִּשׁ הַמֶּלֶךְ, לְהַקְרִיב עָלָיו עֹלָה וּמִנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים."
5. עזרא ג', ב'-ג' – בניית מזבח העולה בימי שיבת ציון והקרבת קרבנות עליו:
   "וַיָּקָם יֵשׁוּעַ בֶּן-יוֹצָדָק וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וּזְרֻבָּבֶל בֶּן-שַׁלְתִּיאֵל וְאֶחָיו, וַיִּבְנוּ אֶת-מִזְבַּח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת עָלָיו עֹלוֹת, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים. וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנֹתָיו, כִּי בְּאֵימָה עֲלֵיהֶם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת, וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַה' עֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב."

פסוקים אלו מתארים את מזבח העולה, תפקידו המרכזי בהקרבת הקורבנות, ציווי התורה על אש התמיד, חנוכת המזבח בבית המקדש של שלמה, ובנייתו מחדש בתקופת שיבת ציון.

מזבח העולה – המזבח החיצון

מידות:

• אורך: 5 אמות (כ-250 ס"מ)
• רוחב: 5 אמות (כ-250 ס"מ)
• גובה: 3 אמות (כ-150 ס"מ)
• מבנה ריבועי: "רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ" (שמות כז:א)

חומרים:

• עצי שיטים מצופים נחושת
• כלי המזבח עשויים נחושת: סירות, יעים, מזרקות, מזלגות ומחתות
• מכבר נחושת מעשה רשת

מיקום:

• בחצר המשכן
• לפני פתח אוהל מועד
• מזרחית למשכן

תפקיד:

• הקרבת קרבנות עולה
• הקרבת שלמים
• הקטרת אימורים
• מקום שריפת החלקים המיועדים למזבח
• "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו:ו)

מאפיינים מיוחדים:

• ארבע קרנות בפינותיו
• כבש לעלייה למזבח בצד הדרומי
• חלול מבפנים וממולא אדמה
• סובב (מדרגה) באמצע גובהו
• יסוד סביב המזבח

המנורה

הנה חמישה פסוקים מהתנ"ך המתארים את המנורה בבית המקדש:

1. שמות כ"ה, ל"א-ל"ב – ציווי עשיית המנורה:
   "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר, מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ. וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ, שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי."
2. במדבר ח', ב' – הדלקת המנורה על ידי אהרן:
   "דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת-הַנֵּרוֹת אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת."
3. מלכים א' ז', מ"ט-נ' – תיאור מנורות הזהב בבית המקדש של שלמה:
   "וְאֶת-הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר, וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרוֹת וְהַמַלְקָחַיִם זָהָב."
4. דברי הימים ב' ד', כ' – תיאור מנורות הזהב בבית המקדש של שלמה:
   "וְאֶת-הַמְּנוֹרוֹת וְנֵרוֹתֵיהֶם לְהַבְעִירָם כְּמִשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר."
5. זכריה ד', ב'-ג' – חזון המנורה של זכריה:
   "וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה, וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנֹורַת זָהָב כֻּלָּהּ, וְגוּלָּה עַל-רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁהּ. וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ, אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ."

פסוקים אלו מתארים את מבנה המנורה, אופן הדלקתה, שכפוליה בבית המקדש של שלמה, ואת סמליותה בחזון זכריה.

תיאור המנורה בבית המקדש

מיקום:

• המנורה עמדה בקודש, בצד הדרומי
• מול שולחן לחם הפנים שעמד בצד הצפוני

מידות:

• גובה: 3 אמות (כ-144 ס"מ)
• רוחב (בין הקנים הקיצוניים): כ-2 אמות (כ-96 ס"מ)
• המנורה נעשתה מככר זהב טהור אחד (כ-34.2 ק"ג)

מבנה:

• ירך (בסיס)
• קנה מרכזי
• שישה קנים היוצאים מהקנה המרכזי, שלושה מכל צד
• בכל קנה שלושה גביעים משוקדים, כפתור ופרח
• בקנה המרכזי ארבעה גביעים משוקדים, כפתוריו ופרחיו
• סך הכל שבעה נרות בראשי הקנים

תפקיד:

• הארת הקודש
• הדלקת הנרות בכל ערב
• הטבת הנרות בבוקר
• שמן זית זך למאור
• סמל לחכמה ולאור התורה

מקור מקראי:
שמות כ"ה, ל"א-מ': "ועשית מנֹרת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה…"

שאלות לשיעור לנשים על כלי המשכן

שאלות שיעוררו תובנות פנימיות על עבודת ה' בהקשר להקבלה בין כלי המקדש לאיברי האדם ולקדושת השבת לפי אדמו"ר מסלונים:

1. ארון העדות והמחשבות – ארון העדות, שבו נמצאים הלוחות, מסמל את המח – משכן המחשבות.
   שאלה: אילו מחשבות ממלאות את ה"ארון הפנימי" שלנו ביום-יום, וכיצד ניתן לטהר ולהקדיש אותן לעבודת ה'?
2. המנורה, השולחן ומזבח הקטורת – הלב והרצונות – המנורה מסמלת את האור הרוחני, השולחן את השפע הגשמי, ומזבח הקטורת את התפילה והקשר עם ה'.
   שאלה: כיצד אנו מאזנות בין הרצון לשפע גשמי לבין השאיפה לרוחניות וטהרה בעבודת ה' שלנו?
3. מזבח העולה – התאוות – מזבח העולה שימש להקרבת הקרבנות והבעת כניעה לרצון ה'.
   שאלה: אילו "קרבנות" אנו מקריבות בחיים כדי להתגבר על תאוות ולקדש את עצמנו לעבודת ה'?
4. קדושת השבת ככלי מקדש – השבת נחשבת למשכן זמן, שבו אנו מתעלים ומתחברים לקדושה.
   שאלה: כיצד ניתן להשתמש בשבת כמנגנון לטיהור המח, הלב, והרצונות שלנו, בדומה לתפקיד כלי המקדש?

להלן ארבע שאלות מעוררות מחשבה לעיסוק בשיעור נשים על כלי המקדש והקבלתם לעבודת הנפש, על פי תורת אדמור"י סלונים:

---

1. "ארון העדות והכרובים כמשל למוח ולמחשבה"
האדמו"ר מסלונים מלמד שהארון, המכיל את הלוחות והתורה, מייצג את השכל והמחשבה. כיצד אנחנו יכולות ליצור "משכן" למחשבותינו היום-יום, כדי שיהיו כלי להשראת קדושה? איזו פרקטיקה יכולה לעזור לנו לכוון את המחשבה (כמו הכרובים הפונים זה לזה) לדיאלוג פנימי של אמונה ותיקון, במקום לפיזור או ביקורת עצמית?

---

2. "הלב: מנורה, שולחן וקטורת – בין אור לחומר"
המנורה מסמלת אור רוחני, השולחן את ברכת החומר, והקטורת את התפילה העולה. כיצד אפשר לאזן בלב בין השאיפה לאור פנימי (המנורה) לבין ה"שולחן" – ניהול חיי חומר (בית, פרנסה, גידול ילדים) בלי לאבד את הריח הפנימי (הקטורת) של חיבור לקבלה? מה עלול להפריע לאיזון הזה, ואיך מתמודדים?

---

3. "מזבח העולה בחצר: תאוות ככלי קודש"
מזבח העולה, שבחצר החיצונית, מסמל את העלאת התאוות הגשמיות לקדושה. איך אפשר להפוך פעולות יומיומיות (כמו אכילה, עבודה, או קשרים בין אישיים) מ"קורבנות" של היסחפות לתאווה – ל"קורבן עולה" של כוונה וזיכוך? איזה סיפור אישי או מנהג בשבת יכול לבטא רעיון זה?

---

4. "שבת כמקדש זמני: איך הכלים פועלים בנו?"
על פי הקבלת המשכן לשבת – כיצד השבת יכולה להיות הזדמנות ל"הפעיל" את שלושת הרבדים (מוח, לב, מעשה) יחד?

• מוח (ארון): איזו מחשבה או לימוד תוכלי להכניס ל"ארון" השבתי שלך?
• לב (מנורה ושולחן): איך את מדליקה את "נרות נשמתך" ומעצבת את "שולחן השבת" הפנימי (שמחה, נתינה)?
• חצר (מזבח): איזה מעשה גשמי בשבת (כמו הכנת חלה או עונג שבת) יכול להפוך ל"מזבח" של התעלות?

---

שאלות אלו מזמינות התבוננות על הקשר בין סמלי המשכן לחיי הרוח הנשיים, תוך דגש על יישום מעשי וקשר לשבת כהזדמנות להתחדשות פנימית. בהצלחה בשיעור!

---

כרטיסיה 1 – "ארון העדות: משכן המחשבות"

רקע: גווני זהב וכחול עמוק עם דוגמת לוחות הברית מובלטים
איור: ארון ברית מעוצב עם כרובים זה מול זה
כותרת: 📜 "כי נר מצווה ותורה אור"
טקסט:
"אֲרוֹן הָעֵדוּת, שֶׁבּוֹ נִמְצָאִים הַלֻּחוֹת – מְסַמֵּל אֶת הַמֹּחַ וּמִשְׁכַּן הַמַּחְשָׁבוֹת" (ע"פ אדמו"ר מסלונים)
שאלה מודגשת:
"אֵילוּ מַחְשָׁבוֹת מְמַלְּאוֹת אֶת ה'אֲרוֹן הַפְּנִימִי' שֶׁלָּנוּ בְּיוֹם־יוֹם? כֵּיצַד נוּכַל לְטַהֵר וּלְהַקְדִּישׁ אוֹתָן לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם?"
קישוט תחתון: ענפי זית מוזהבים

---

כרטיסיה 2 – "הלב: בין מנורה לשולחן"

רקע: גרדיאנט זהב וירוק-עץ עם דוגמת להבות מעודנות
איור: מנורת זהב, שולחן לחם הפנים וענן קטורת
כותרת: 💖 "לב מבין יבקש דעת"
טקסט:
"הַמְּנוֹרָה מְסַמֶּלֶת אֶת הָאוֹר הָרוּחֲנִי, הַשֻּׁלְחָן אֶת הַשֶּׁפַע הַגַּשְׁמִי"
שאלה מודגשת:
"כֵּיצַד נְאַזֵּן בֵּין הַשָּׁאֻפָּה לִרְחוֹקַת הַקֹּדֶשׁ לְבֵין הַטֶּרֶף וְהַמִּשְׂרָה בְּבֵיתֵנוּ?"
קישוט תחתון: פרחי לוטוס מוזהבים

---

כרטיסיה 3 – "מזבח העולה: זיכוך התאוות"

רקע: גווני אדמה חמים (חום-אדמדם) עם דוגמת אבני מזבח
איור: מזבח אבנים עם להבה מרחפת מעליו
כותרת: 🔥 "נפשי תערוג צמאה לאלוקים"
טקסט:
"מִזְבֵּחַ הָעוֹלָה מְסַמֵּל אֶת הַהַעֲלָאָה שֶׁל הַתַּאֲווֹת לִקְדֻשָּׁה"
שאלה מודגשת:
"אֵילוּ 'קָרְבָּנוֹת' אֲנַחְנוּ מַקְרִיבוֹת בְּחַיֵּינוּ כְּדֵי לְזַכֵּךְ אֶת הַגַּשְׁמִיּוּת לְשָׁמָיִם?"
קישוט תחתון: לשונות אש מופשטות

---

כרטיסיה 4 – "שבת: המקדש שבתוכנו"

רקע: גווני כסף-לבן עם דוגמת כוכבים ונרות דקים
איור: ידיים פורשות אור סביב שולחן שבת מעוטר
כותרת: 🕯 "ושמרו בני ישראל את השבת"
טקסט:
"הַשַּׁבָּת הִיא מִקְדַּשׁ זְמַן – מַבְטִיחָה הַאֲדמוֹ"ר מִסְּלוֹנִים"
שאלה מודגשת:
"כֵּיצַד נוּכַל לְהָפְכָּהּ לִזְמַן לְטִיהוּר הַמֹּחַ, הַלֵּב וְהַמַּעֲשִׂים? מַה יָּכוֹל לִהְיוֹת ה'קָרְבָּן' שֶׁלָּךְ בְּשַׁבָּת זוֹ?"
קישוט תחתון: נרות דולקים בציור מינימליסטי

---

העיצוב כולל:

• פונטים: "דוד" לכותרת, "frank ruehl" לטקסט
• מסגרת דקה מוזהבת סביב כל כרטיסיה
• הצללות עדינות לטקסט לנוחות הקריאה
• סמלים יהודיים מופשטים בפינות (חמסה, מגן דוד עדין)

ניתן להדפיס את הכרטיסיות בגודל A4 או לחלופין לשתף דיגיטלית עם רקע שקוף. בהצלחה רבה! 🌸

פסקה על תענוג בעבודת ה':
עֲבוֹדַת ה' בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה הִיא לֹא רַק חוֹבָה, אֶלָּא גַּם מָקוֹר לְתַעֲנוּג פְּנִימִי. כְּשֶׁהָאָדָם מַרְגִּישׁ קִרְבָה אֲמִתִּית לַבּוֹרֵא, הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ כְּמוֹ קְטֹרֶת – מַעֲלָה רֵיחַ נִיחוֹחַ, וְהָאֳכָלִים שֶׁהוּא אוֹכֵל כְּמוֹ לֶחֶם הַפָּנִים – נַעֲשִׂים מָזוֹן לַנְּשָׁמָה וְלֹא רַק לַגּוּף.

שְׁאֵלָה מַעֲוֹרֶרֶת מוּדָעוּת:
אֵיזֶה מַעֲמָד בַּחַיִּים שֶׁלְּךָ מַמְלֵא אוֹתְךָ תַּעֲנוּג רוּחָנִי וּמַרְגִּישׁ כְּמוֹ "קְטֹרֶת" עוֹלָה לִפְנֵי ה' אוֹ כְּמוֹ "לֶחֶם פָּנִים" הַנּוֹתֵן שֶׁפַע גַּם לַרוּחַ וְגַם לַגּוּף? כֵּיצַד תּוּכַל לְהַגְבִּיר אֶת הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי בַּעֲבוֹדַת ה'?

כרטיסי רפלקציה – כלי המשכן

העתק HTML