הספירות הן ביטויים שונים של כוחות רוחניים בעולם, והאושפיזין מקשרים אותנו ישירות למידות אלו: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. בכל יום מחג הסוכות אנו מתבוננים במידה של האושפיז המסוים של אותו יום, ושואלים את עצמנו כיצד נוכל ליישם אותה בחיינו.
בפוסט הזה, נעמיק בקשר בין האושפיזין לספירות, ונציע כלים מעשיים לאבחון עצמי ועבודה רוחנית שתסייע לנו לגדול ולהתפתח בכל אחד מההיבטים הללו.
מידת החסד
ספירת החסד היא הראשונה משש המידות והרביעית מבין עשר הספירות.
היא מייצגת אהבה, רצון להשפיע טוב וחסד לזולת.
ההשפעה בספירת החסד אינה תלויה בכליו של המקבל, אלא היא עצם ההשפעה לעצמה.
ספירת החסד נקראת "יומא דאזיל עם כולהו יומין", כלומר היא משתתפת ומשפיעה על כל שאר המידות.
ספירת החסד נחשבת כהמשך של חכמה בקו הימין, כמו מים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך.
אהבה הנמשכת מחסד היא אהבה כמים, לעומת אהבה הנמשכת מגבורה שהיא אהבה כאש.
ספירת החסד קשורה ליד ימין, המייצגת השפעה.
אהבה וחסד נקראים בשם זכר ("זכר חסדו").
לעומת זאת, מידת הגבורה נקראת בשם נקבה ("אשה יראת ה'").
אברהם אבינו מייצג את מידת החסד.
אבן האודם, מאבני החושן, מקבלת מספירת החסד.
ראובן, המייצג את החסד, חקוק על אבן האודם.
מידת הגבורה
ספירת הגבורה היא הספירה החמישית מתוך עשר הספירות, והיא השנייה מבין המידות.
מידת הגבורה ממוקמת בקו השמאלי של עץ החיים, במקביל לספירת החסד, אשר בקו הימין.
ספירת הגבורה נקראת גם "דרועא שמאלא", בניגוד לספירת החסד, הנקראת "דרועא ימינא".
ספירת הגבורה מתבטאת ביראה ובהשפעה בתגבורת, בדומה לאש.
מידת הגבורה היא מידת הדין והצמצום, בניגוד למידת החסד, שהיא מידת הרחמים וההשפעה.
יצחק אבינו מייצג את מידת הגבורה. הוא עבד את בוראו מתוך יראה ופחד, כפי שנאמר "ופחד יצחק".
ספירת הגבורה מקורה בגבורה דעתיק, שהיא ספירת הגבורה שבכתר בעתיק יומין.
שם אלוקים נמצא במידת הגבורה, שכן תפקידו לצמצם ולהסתיר את אור אין סוף של שם הוי"ה, כדי שהעולם והנבראים לא יתבטלו.
למרות שספירת הגבורה נתפסת כמידת הדין והצמצום, בפנימיותה היא מייצגת השפעה חזקה ובתגבורת.
ישנה השקפה שדווקא מידת הגבורה של יצחק אבינו תתגלה לעתיד לבוא.
האושפיזין, אורחי הסוכה היקרים שלנו, הם דמויות מהאבות הקדושים שמזמינים לתוכנו בימי חג הסוכות כדי לשאוב מהם השראה רוחנית. כל אחד מהאושפיזין מייצג מידה ותכונה המופיעה גם בספירות הקבליות, וכך מעניק לנו כלים לעבוד על עצמנו ולשפר את אישיותנו בעבודת המידות.
מידת התפארת
ספירת התפארת היא הספירה השישית מתוך עשר הספירות, והיא הספירה השלישית מבין ספירות המידות. ספירה זו נקראת גם "גופא" על היותה מרכז המידות.
יעקב אבינו הוא המרכבה לספירת התפארת. עבודתו של יעקב אבינו היתה לאחד הפכים ולהמשיך אורות דתוהו בכלים דתיקון, וזהו תפקיד ספירת התפארת.
ספירת התפארת נמצאת בקו האמצעי וממצעת בין ספירת החסד מקו ימין לספירת הגבורה מקו שמאל.
ספירת התפארת מאופיינת בהשפעה של רחמים.
תפקיד ספירת התפארת בעבודת ה' הוא לפאר את שם ה' בכל מיני פאר, לדבקה בשבחיו בכל הבחינות, ולעורר רחמים רבים על הנפש שירדה לעולם הזה.
יש שתי בחינות בספירת התפארת: בחינה חיצונית הנקראת "שמים" ובחינה פנימית הנקראת "רקיע".
הבחינה החיצונית מהווה ממוצע בין ספירת החסד לספירת הגבורה ומקורה בספירת הבינה.
הבחינה הפנימית היא בחינה בפני עצמה ומקורה בספירת החכמה.
השימוש הנכון במידת התפארת הוא להכיר בהתפשטותה בעולם, ולהשתמש בה לקדושה ולא לקליפה. אדם שחוטא בגאווה משתמש במידת התפארת בקליפה.
ספירת הנצח
ספירת הנצח היא הספירה השביעית מתוך עשר הספירות, והיא הרביעית מבין שש המידות.
ספירת הנצח היא הראשונה מבין ספירות נה"י (נצח, הוד, יסוד). ספירות נה"י נקראות "לבר מגופא", כי עניינם הוא המשכת המוחין (חכמה, בינה, דעת) והמידות (חסד, גבורה, תפארת) אל ספירת המלכות.
ספירת הנצח ממוקמת בקו הימין.
ספירת הנצח שואפת לפעול יחד עם ספירת ההוד, שהיא בקו השמאל.
ספירות נצח והוד קשורות זו בזו. שתיהן יחד הן בבחינת "תרין שוקין", שני הרגליים המעמידים את בניין הספירות.
עניינה של ספירת הנצח הוא שלטון והנהגה, עם יכולת השפעה מעולה על הסביבה. ספירת הנצח קשורה גם במושג הנצחיות, ההתמדה וההמשכיות הנדרשים לביצוע המטרה.
מידת הנצח היא ענף ממידת החסד. בעוד שמידת החסד מבטאת זרימת שפע ואהבה, מידת הנצח מסייעת להוליך את ההשפעה הזו בעצמה ובהתמדה.
אדם המונחה על ידי מידת הנצח מוכן לתת את כל מה שיש לו, ואפילו למסור את נפשו, כדי לנצח.
כאשר מידת הנצח מתאחדת ומתכללת במידת הגבורה, אזי כל פעולה הנובעת ממידת הגבורה – כמו ביקורת בונה וענישה חינוכית – נעשות בהתמדה, עקביות ויעילות.
אדם יכול להשתמש במידת נצח שבגבורה באופן חד ונוקשה כלפי עצמו בלבד.
עם הזולת, אדם חייב להנהיג את כל המידות היפות שיכול להנהיג.
ספירת הנצח וספירת ההוד נקראות יחד "כליות יועצות" כי הן יועצות איך תהיה ההשפעה מספירת היסוד.
ספירת הנצח היא המשך של קו הימין, כהמשך לספירת החכמה ולספירת החסד.
מידת ההוד
ספירת ההוד היא הספירה השמינית מתוך עשר הספירות, והחמישית מבין ספירות המידות.
עניינה הפנימי של ספירת ההוד הוא ההודיה להשם יתברך.
ספירת ההוד היא הספירה השנייה בנה"י, שהם ספירות הקשורות עם ההשפעה החוצה.
ספירת ההוד ממוקמת בקו השמאל, ופועלת בצוותא עם רעותה שבקו הימין – ספירת הנצח. יחד הן נקראות 'תרין שוקין', שהן הספירות שמעמידות את העולם.
ספירת ההוד היא ענף של ספירת הגבורה. ענין הגבורה הוא היראה, והוא בבחינת קירוב, שכאשר קרוב לדבר אז ירא ובטל ממנו.
ספירת ההוד היא ענף היראה, שכאשר הוא בבחינת ריחוק אז רק מודה לו שבטל אליו, אבל אינו בהרגשה פנימית.
אהרון הכהן מייצג את מידת ההוד.
מידת ההוד היא מידת הענווה, המעולה מכל המידות והיסוד של כל מידה טובה.
מידת ההוד הופכת את תחושת ה"אני" המפלגת בנפש הבהמית ל"אין" ולביטול עצמי.
מכיון שמאירה מידת הנצח שבהוד, ניתנים כוחות מיוחדים לעשות מאמץ מתמיד מתמשך ונצחי לממש את תכלית ירידת נשמתנו לעולם הזה בנחישות מתוך ענוה וביטול ומתוך הרגשה של מחויבות פנימית עמוקה, להכין את העולם לגאולה. —
מידת היסוד
ספירת היסוד היא הספירה התשיעית מתוך עשר הספירות, והשישית מבין המידות.
ספירת היסוד היא ממוצעת בין הנצח להוד, וקשורה עם הגוף או הכלים, והיא יכולה להתבטא הן ברמה הרוחנית והן ברמה הגשמית.
ספירת היסוד מתקשרת עם מידת התפארת, ומכאן מהווה את חיבור המוחין עם המידות.
יסוד הוא מקום הזרע, המאפשר את חיבור הגשמיות עם הרוחניות, ומכאן נובעת ההשפעה שלה.
ספירת היסוד היא הספירה שתכלול את כל המידות הקודמות לה.
אדם המונחה על ידי ספירת היסוד הוא אדם הנותן משמעות למעשים, מתרכז בפרטים החשובים מתוך שמירה על תכלית גבוהה.
יוסף הצדיק הוא המייצג של ספירת היסוד.
הצדיקים נקראים "אדם יסוד עולם", ובאמצעותם מתמשכת ההשפעה לחיים.
אדם שהולך בדרך היסוד יודע שהדרך היא חשובה, ובמהלך החיים עליו להיות עם רגליים על הקרקע, והקשר הזה חייב להיבנות כדי לממש את המטרה הסופית.
ספירת היסוד יכולה להיות מסולקת על ידי תכנים שליליים, כמו חטא של הפסקה של חיבור בין גשמיות לרוחניות.
הביטוי של תכנים כאלו יכולים להיות מכשולים אישיים או חיצוניים, וחייבים להתמודד עם האתגרים הללו כדי לא לאבד את הקשר עם הרוחניות.
ספירת המלכות
ספירת המלכות היא הספירה העשירית מבין עשר הספירות, והשביעית מבין המידות.
ספירת המלכות נחשבת למלכה שצריכה לקבל את השפעתן של שאר הספירות.
ספירת המלכות מתקיימת בקו האמצעי, והיא מכילה בתוכה את המידות הקודמות לה, הנמצאות במילוי אלוהי.
תפקידה של ספירת המלכות הוא להיות מחברת בין עולמות רוחניים ועולמות גשמיים.
המלכות היא גם הנשמה של כל תהליך, היא זו שמביאה את השפע לידי ביטוי ומראה את המוחשיות של הדברים.
ספירת המלכות היא תוצאה של כל שאר הספירות.
מלכות המגיעה מתוך רחמים לא מכילה מרירות, ואילו מלכות המגיעה ממידת הדין עשויה להכיל התקוממות וכעס.
המלכות היא סוד המוקד האמיתי, המעביר את ההשפעה העליונה אל העולם הזה.
המשיח יתגלה מהמלכות, ובזמן הגאולה המלכות תיחשב לביתו של מלך.
בזמן הגאולה, כל ההשפעות הקדושות יצאו החוצה.
בעולם הזה, המלכות תהיה נתונה לידו של המלך המשיח, שהיא בינתיים נתונה בציפייה.