מכה זו אהבה:

ההסבר המדויק המשמעות של "מכה" מאת השם, והקשר שלה לאהבה:

מכה מהשם היא בעצם "נשיקה" והיא הביטוי לאהבה הכי גדולה שיש. לפי דבריו, "מכה מהשם זה המתיקות הכי גדולה שיש, זו נשיקה, זו אהבה שאין כדוגמתה".

כדי להסביר זאת, נלמד שני משלים מרכזיים:

1. משל הילד והכביש (הסטירה המצילה) הרב מתאר סיטואציה שבה אבא רואה את בנו הקטן רץ לכביש ומסכן את חייו (הרב מכנה זאת "משחק רולטה רוסית בכביש"),.

• האבא רואה שרכב עומד לדרוס את הילד, וברגע האחרון הוא נותן לו סטירה חזקה ומעיף אותו למדרכה.
• הילד יושב על המדרכה, בוכה וחושב: "איזה אבא אכזרי, איזה סטירה הוא הביא לי… שבר לי את השיניים".
• אולם האמת היא הפוכה: הסטירה הזו היא הצלת חיים. האבא נתן את המכה מרוב אהבה, כדי למנוע אסון גדול יותר (דריסה). הרב מסכם זאת כך: "הסטירה הזאת – להצלת חיים".

2. משל הילד הסוכרתי (ההגבלה כהצלה) הרב מביא דוגמה נוספת על ילד חולה סוכרת, שאבא שלו מונע ממנו שוקולד או סוכרייה.

• הילד רוצה את המתיקות ולא מבין למה אבא מונע ממנו, אך האבא יודע שהסוכרייה הזו מסכנת את חייו.
• הילד תופס את המניעה כדבר רע, אך האבא "מגביל אותו ואומר לו לא – הוא מציל אותו".
• הדעת שלנו קטנה מלהבין את התמונה הגדולה, וכשהשם מגביל אותנו או נותן מכה, הוא יודע שאנחנו בסכנת נפשות רוחנית.

העיקרון הרוחני: התערבות שווה אכפתיות הרב מסביר שאם לקדוש ברוך הוא לא היה אכפת מהאדם, הוא לא היה מתערב כשהאדם בוחר ברע ("בחרת? אני לא מתערב, זה העסק שלך"). אולם, בגלל שאנחנו "בנים למקום", הקדוש ברוך הוא לא יכול לראות אותנו "משחקים בחיים הרוחניים" וסוטים מהדרך. לכן, ההתערבות והייסורים הם סימן שהשם לא מוותר עלינו. המכה נועדה "לנער" את האדם ולהחזיר אותו למסלול הנכון. במבט לאחור, אדם מבין שהמכה הזו "הצילה אותי רגע לפני שאני מתרסק" ונתנה לו "נשימה זכה",.

עקרונות "מידה כנגד מידה" 

א. הָעִקָּרוֹן: הִשְׁתַּקְּפוּת וְדִיּוּק הַבָּסִיס הוּא הַמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דַּף ח'): "בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ". הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ "מְשַׁקֵּף" לָאָדָם אֶת מַעֲשָׂיו כְּדֵי לְהַרְאוֹת לוֹ הֵיכָן סָטָה מִן הַדֶּרֶךְ.

• דֻּגְמָה לִשְׁלִילָה: שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, וְלָכֵן נִקְּרוּ הַפְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו. הִלֵּל הַזָּקֵן רָאָה גֻּלְגֹּלֶת צָפָה וְהֵבִין שֶׁהִיא נִרְצְחָה כִּי הִיא רָצְחָה אֲחֵרִים ("עַל דְּאַטֵּפְתְּ – אַטְּפוּךְ").
• דֻּגְמָה לְחִיּוּב: מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמֹשֶׁה שָׁעָה אַחַת, וּלְפִיכָךְ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל הִמְתִּין לָהּ שִׁבְעָה יָמִים.

ב. הָעֹנֶשׁ נוֹבֵעַ מֵהַחֵטְא עַצְמוֹ הָרַמְבָּ"ם מַסְבִּיר שֶׁמִּי שֶׁעוֹשֶׂה רַע, הָרֹעַ עַצְמוֹ הוּא זֶה שֶׁמַּזִּיק לוֹ בַּסּוֹף. הַמְּקַטְרֵג שֶׁנּוֹצָר מֵהָעֲבֵרָה הוֹפֵךְ לִהְיוֹת הַגּוֹרֵם הַמְּיַסֵּר, בְּבְחִינַת "תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ".

ג. מַטְּרַת הַיִּסּוּרִים: אַהֲבָה וְהַצָּלָה הַהִתְעָרְבוּת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הִיא בִּיטּוּי לְאַהֲבָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ אַבָּא שֶׁסּוֹטֵר לִבְנוֹ כְּדֵי לְהַצִּיל אוֹתוֹ מֵרִיצָה לַכְּבִישׁ,. הַמַּכָּה הִיא "נְשִׁיקָה" וְהִיא נוֹעֲדָה לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם וּלְהַחֲזִיר אוֹתוֹ לַמַּסְלוּל.

ד. תְּקֵפוּת כְּלַפֵּי גּוֹיִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אַף עַל פִּי שֶׁלְּגּוֹיִים אֵין הַבְטָחָה לָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ לְיִשְׂרָאֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם לָהֶם שָׂכָר וָעֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה ("פּוֹעַל אָדָם יְשַׁלֵּם לוֹ"),. זֶהוּ הַלֶּקַח מִשְּׁנֵי הַסִּפּוּרִים: הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה הַיַּפָּנִי הֻחְזַר לוֹ בְּעֹשֶׁר, וְהָרַע שֶׁעָשָׂה הָאָמֵרִיקָאִי הֻחְזַר לוֹ בְּמָוֶת,.

ה. הַרְחָבָה בִּצְדָקָה (שֶׁפַע) בְּעִנְיְנֵי מָמוֹן וּצְדָקָה, הַמִּדָּה הִיא שֶׁל הַרְחָבָה שֶׁנּוֹגֶדֶת אֶת הַשֵּׂכֶל: "מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ". אָדָם שֶׁנּוֹתֵן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ לֹא רַק מַחְזִיר לוֹ אֶת הַחֶסְרוֹן אֶלָּא פּוֹתֵחַ לוֹ אֶת "אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם" בְּשֶׁפַע גָּדוֹל יוֹתֵר,.

סיפורים להמחשה:

סיפור א': השגריר האמריקאי (ג'וזף קנדי) וסופו בזמן השואה, קבוצת משפחות יהודיות עשירות שכרה אונייה כדי לברוח מאירופה לאמריקה. הם התחננו בפני שגריר ארה"ב בבריטניה לקבל אשרות כניסה ואף הציעו לו כסף, אך הוא סירב בלב קשוח. בלית ברירה, הם הפליגו לכיוון חופי ארה"ב בתקווה לרחמים, אך השגריר מיהר לדווח למשמר החופים שלא להכניסם. הספינה הוחזרה לאירופה, ושם נתפסו הנוסעים על ידי הגרמנים ונשלחו למשרפות.

בעקבות זאת, הלך רבה של לונדון, הרב יחזקאל אברמסקי, אל השגריר. הוא הטיח בו שמעשיו אינם אנושיים ואמר לו: "תמהני אם לא אחריתך תהיה כמותם". הרב מספר בשיעור כי אותו שגריר היה ג'וזף קנדי. על פי דברי הרב, הקדוש ברוך הוא הגביה אותו והוא נהיה נשיא ארה"ב, אך "מה היה סופו? מרצח, מרצח". כלומר, העונש של "מידה כנגד מידה" היה שהוא עצמו נרצח, בדיוק כפי שגזר על אחרים.

סיפור ב': השגריר היפני והשכר (מיצובישי) שגריר יפן ראה את הזוועות שעושים הנאצים והחליט להנפיק אלפי אשרות כניסה ליפן בניגוד לנהלים, ובכך הציל יהודים רבים. כשהגרמנים גילו זאת, יפן החזירה אותו לארצו ונתנה לו שבועיים להתארגן. הוא ניצל את הזמן לעבוד יום ולילה להנפקת עוד ויזות.

כשחזר ליפן הוא פוטר ממשרתו, אך לא נכלא וקיבל כספי פיצויים. הרב מספר כי בכסף זה פתח מוסך קטן שהתפתח לחברת רכבים, והוא הפך לבעלים של חברת "מיצובישי",. כשהיו שואלים אותו כיצד הפך לאיל הון, הוא היה מצביע לשמיים ואומר שיש אלוקים ששומר על היהודים ושילם לו טובה תחת טובה.

מקורות: שיעורו של הרב אלון עטיה-מכה זו אהבה