מִקֵּץ וַחֲנֻכָּה:
הָאוֹר שֶׁבִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה
"מִקֵּץ שְׁנָתַיִם" – וּבְשִׂיא הַחֹרֶף הַקָּר,
עוֹלֶה הָאוֹר מִן הַבּוֹר, מִן הַמֵּצָר.
כְּמוֹ פַּךְ הַשֶּׁמֶן שֶׁנּוֹתַר חָתוּם וְטָהוֹר,
כָּךְ נִשְׁמַת יוֹסֵף יָדְעָה תָּמִיד לִפְתֹּר –
לִמְצֹא נְקֻדָּה שֶׁל אֱמֶת בַּחֲשֵׁכָה הַגְּדוֹלָה,
וּלְהַדְלִיק בָּהּ תִּקְוָה לִגְאֻלָּה.
מִצְרַיִם הַנָּכְרִית, כְּמוֹ יָוָן בְּבוֹא הַיּוֹם,
מְנַסָּה לִמְחֹק אֶת הָרוּחַ, לִכְבּל אֶת הַחֲלוֹם.
אַךְ הַמַּכַּבִּים וְיוֹסֵף, בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה,
מַרְאִים שֶׁהַשְּׁכִינָה בַּפְּרָטִים הַקְּטַנִּים שׁוֹכְנָה.
מְעַט מִן הָאוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַצֵּל,
מִבּוֹר הָאֲסוּרִים – לִישׁוּעַת יִשְׂרָאֵל.
וּכְשֶׁהַנֵּרוֹת בַּחַלּוֹן מְנַצְנְצִים בַּלֵּילוֹת,
אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַל חֲלוֹמוֹת וּמַעֲלוֹת.
עַל גְּבִיעַ מוּסְתָּר וְעַל שֶׁמֶן בְּמִקְדָּשׁ,
עַל סִפּוּר עַתִּיק שֶׁבְּכָל שָׁנָה הוּא חָדָשׁ.
שֶׁגַּם כְּשֶׁהַקֵּץ נִרְאֶה רָחוֹק וְנִסְתָּר,
הַמָּעוֹז וְהַצּוּר יָשִׁיבוּ אֶת הַמֻּתָּר.
"וַיְהִי מִקֵּץ… " – כְּמוֹ הַנֵּר שֶׁעוֹמֵד עַל פֶּתַח הַבַּיִת, מְבַשֵּׂר שֶׁהַחֹשֶׁךְ עָבַר.

- יאור
- שבע פרות
- יפות מראה
- בריאות בשר
- דקות בשר
- שפת היאור
- ותאכלנה
- ותישנה
- קנה אחד
- שבע שיבולים
- מלאות וטובות
- שדופות קדים
- צומחות
- ותבלענה
- חלום
- ופעם רוחו
- חרטומי מצרים
- שר המשקים
- נער עברי
- ויריצוהו
- מן הבור
- בלעדי
- אלוהים יענה
- שלום פרעה
- טבעת
- בגדי שש
- רביד הזהב
- מרכבת המשנה
- אברך
- צפנת פענח
- אסנת בת פוטיפרע
- בן שלושים שנה
- שבע שנים
- ויקבץ
- אוכל
- ערים
- חול הים
- כמות גדולה
- מנשה (הנשני)
- אפרים (הפרני)
- ותכלינה
- בכל הארצות
- לחם
- וישבור
- אוצרות
- מצרים
- רעב כבד
- שבר
- עשרה אחים
- בנימין
- פן יקראנו אסון
- וישתחוו לו
- אפיים ארצה
- ויכר יוסף
- והם לא הכירוהו
- ויתנכר
- מרגלים אתם
- ערוות הארץ
- כנים אנחנו
- שנים עשר אחים
- הקטן
- בית הסוהר
- שלושה ימים
- אלוהים אני ירא
- שמעון
- ויאסור אותו
- כספם
- בפי שקיהם
- צידה לדרך
- מלון
- ויצא ליבם
- אלוהים עשה לנו
- יהודה ערב
- זמרת הארץ
- מעט צרי
- מעט דבש
- בוטנים ושקדים
- כסף משנה
- אל שדי
- רחמים
- צהריים
- שלום אביכם
- העודנו חי
- וימהר יוסף
- נכמרו רחמיו
- וירחץ פניו
- הבכור כבכורתו
- משאת בנימין
- אשר על ביתו
- גביעי
- גביע הכסף
- וישיגו
- למה שילמתם רעה
- חלילה
- באמתחת בנימין
- ויקרעו שמלותם
החושך של הבור הופך לאור של מלכות:
מִקֵּץ: מִמַּעֲמַקֵּי הַבּוֹר אֶל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת
וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים, הַשְּׁתִיקָה בַּבּוֹר אֲרֻכָּה,
אַךְ הַשָּׁעָה הַחֲשׁוּכָה בְּיוֹתֵר – הִיא שְׁעַת הַזְּרִיחָה.
כְּשֶׁהָעוֹלָם נִרְדָּם וּפַרְעֹה חוֹלֵם עַל הַיְאוֹר,
הַהַשְׁגָּחָה כְּבָר טוֹוָה אֶת הַדֶּרֶךְ לַחֲזֹר.
שֶׁבַע פָּרוֹת רָזוֹת בּוֹלְעוֹת אֶת הַבְּרִיאוֹת בִּבְהָלָה,
וְאֵין חָכָם בְּמִצְרַיִם שֶׁיִּמְצָא אֶת הַמְּסִילָה.
מִתּוֹךְ הַשִּׁכְחָה עָלָה הַזִּכָּרוֹן, הַנַּעַר הָעִבְרִי נִקְרָא,
לְהַחְלִיף בִּגְדֵי כֶּלֶא בְּבִגְדֵי מַלְכוּת וְתִפְאָרָה.
"בִּלְעָדָי" – הוּא אוֹמֵר, מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ מוּל הָאֵל,
וּבְחָכְמָה אֱלֹהִית הוּא פּוֹתֵר אֶת הַנִּסְתָּר וְהַמְּעַרְפֵל.
מִטַּבַּעַת עַל יָד וּרְבִיד הַזָּהָב שֶׁמַּבְרִיק,
יוֹסֵף הוֹפֵךְ לַמַּשְׁבִּיר, לְזֶה שֶׁאֶת הָעוֹלָם יַחְזִיק.
וְהָרָעָב כָּבֵד, וְהָאַחִים יוֹרְדִים לְחַפֵּשׂ מָזוֹר,
הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁהַשַּׁלִּיט הוּא הָאָח שֶׁנִּשְׁלַח לַשְּׁחוֹר.
"וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּירֻהוּ",
בֵּין מַסְתּוֹר לְגִלּוּי, בֵּין הָעָבָר לְמַה שֶׁיִּהְיוּ.
הוּא בּוֹחֵן אֶת לִבָּם בִּגְבִיעַ כֶּסֶף וּבְעֵין רְגָשׁוֹת,
לִרְאוֹת אִם הַשָּׁנִים הָפְכוּ אֶת הַנְּפָשׁוֹת לַחֲדָשׁוֹת.
זֶהוּ סוֹד הַקֵּץ – שֶׁהַכֹּל מְדֻיָּק בַּזְּמַנִּים,
שֶׁגַּם הַסְּתָרָה הִיא תָּכְנִית שֶׁנִּרְקֶמֶת בִּפְנִים.
מֵהַבּוֹר אֶל הָאֹשֶׁר, מֵהַפֵּרוּד אֶל הַמִּפְגָּשׁ,
הַכֹּל מִתְחַבֵּר לְסִפּוּר אֱמוּנִי וּמְחֻדָּשׁ.
לְלַמְּדֵנוּ שֶׁגַּם כְּשֶׁנִּדְמֶה שֶׁהַדֶּרֶךְ אָבְדָה,
יֵשׁ מִי שֶׁמּוֹלִיךְ אֶת הַכֹּל בְּחֶסֶד וּבְעֵצָה.
גלו את היוסף שבכם💛