ניצוצות וירא-קלפי השראה למודעות אישית ע"פ הנתיבות שלום


ברוכים הבאים לסדרת "ניצוצות וירא" – קלפים של אור ותובנה
פרשת וירא, אחת הפרשות העשירות והמרתקות בתורה, טומנת בחובה אינספור פנינים של חכמה והדרכה. היא מלווה אותנו במסעו הרוחני של אברהם אבינו – איש החסד והאמונה, העומד בניסיונות קשים ודרכם מתווה נתיבים לדורות עולם. בפרשה זו אנו פוגשים את הנהגתו המיוחדת של הבורא, את עוצמת הכנסת האורחים, את יסודות בריאת העולם ואת חשיבותן של האהבה, היראה והחסד.
בסדרת הקלפים הזו, נצא יחד למסע של התבוננות פנימית. כל קלף מציג שאלה עמוקה מתוך פרשת וירא, תשובה קצרה המבוססת על תורת הנסתר והחסידות (בדגש על תורות ה"נתיבות שלום"), ולסיום – שאלת התבוננות אישית. שאלה זו נועדה לאפשר לכם לחבר את מסרי הפרשה לחיי היום-יום שלכם, להטמיע את העקרונות הנשגבים ולפעול לאורם.
הבה נגלה יחד את האורות הגנוזים בפרשה, נשאל, נשיב ונתבונן, וניקח עמנו השראה שתאיר את נתיבנו.

קלפי שאלות ותשובות – וירא
אדם מכניס אורחים בחצר ביתו בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: מַדּוּעַ אָמְרוּ חֲזָ"ל שֶׁגְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וּמַה תְּהִיַּת הַ"נְתִיבוֹת שָׁלוֹם" עַל כָּךְ?

תְּשׁוּבָה: הַ"נְתִיבוֹת שָׁלוֹם" תוֹהֶה אֵיךְ מַדְרֵגַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים גְּדוֹלָה מִקַּבָּלַת שְׁכִינָה, וּמֵאַיִן יָדַע אַבְרָהָם לְבַקֵּשׁ זֹאת. **הַבִּאוּר:** זֹאת כִּי תַּכְלִית בְּרִיאַת הָעוֹלָם הִיא מִדַּת אַהֲבָה וְחֶסֶד ("עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה"), וּמַעֲשֵׂה הַחֶסֶד מְקַיֵּם אֶת הַיְּסוֹד הָאֱלֹקִי שֶׁל הַבְּרִיאָה.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: הַאִם אֲנִי מַכִּיר/ה בְּכֹחָהּ שֶׁל מִדַּת הַחֶסֶד הַפְּשׁוּטָה לְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם?

אברהם ממהר לקבל את פני המלאכים, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: מַה הַפֶּלֶא בִּבְקָשָׁתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ" עַל מְנָת לְהַכְנִיס אוֹרְחִים?

תְּשׁוּבָה: הַפֶּלֶא הוּא שֶׁאַבְרָהָם, שֶׁכְּבָר עָסוּק בְּקַבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, אָמַר לַהשֵּׁם לְהַמְתִּין. אַבְרָהָם יָדַע שֶׁמִּדַּת אַהֲבָה וַחֶסֶד, שֶׁהִיא תַּכְלִית רְצוֹן ה' בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם, קוֹדֶמֶת לקַבָּלַת הַשְּׁכִינָה.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: כֵּיצַד אֲנִי מַעֲדִיף/ה בְּחַיַּי הַיּוֹם-יוֹם אֶת מַעֲשֵׂי הָאַהֲבָה וְהַחֶסֶד הַמְּקַיְּמִים, עַל פְּנֵי הַמִּדָּה שֶׁל כָּבוֹד אִישִׁי אוֹ עֲבוֹדָה רוּחָנִית שֶׁלִּי?

בריאת העולם עם סמלי אהבה וחסד, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: מַה הִיא תַּכְלִית בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ, כְּפִי שֶׁמְּבָאֵר הַ"נְתִיבוֹת שָׁלוֹם"?

תְּשׁוּבָה: תַּכְלִית בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ הִיא מִדַּת הָאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה". רָצוֹן ה' שֶׁיְּסוֹד הָעוֹלָם יִהְיֶה בְּמִדַּת הָאַהֲבָה.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: אֵיךְ אֲנִי מְחַיֶּה/ה אֶת יְסוֹד הָאַהֲבָה וְהַחֶסֶד בְּמַעֲשַׂי הַיּוֹמְיוֹמִיִּים, וּבְכָךּ מְקַיֵּם/ת אֶת רְצוֹן הַבּוֹרֵא?

חורבן בית המקדש השני, עם עשן ואבל, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: מַהוּ הַקֶּשֶׁר בֵּין שִׂנְאַת חִנָּם לְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי, לְפִי הַ"נְתִיבוֹת שָׁלוֹם"?

תְּשׁוּבָה: שִׂנְאַת חִנָּם הִיא בְּנִיגּוּד גָּמוּר לְתַכְלִית הַבְּרִיאָה, הַמֻּשְׁתֶּתֶת עַל מִדַּת הָאַהֲבָה וְהַחֶסֶד. בְּכָךְ הִיא מְעַרְעֶרֶת אֶת יְסוֹד קִיּוּם הָעוֹלָם, וְזוֹ הָיְתָה סִבַּת הַחֻרְבָּן וְהַגָּלוּת.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: הַאִם יֵשׁ בְּלִבִּי מָקוֹם לְטִינָה, כַּעַס אוֹ שִׂנְאָה כְּנֶגֶד מִישֶׁהוּ? אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל/ה לְשַׁחְרֵר זֹאת וּלְהוֹסִיף אַהֲבָה?

ידיים מושטות באהבה ורחמים, וברכה יורדת מהשמיים, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: אֵיזֶה כּוֹחַ מְיֻחָד טָמוּן בְּמַעֲשִׂים שֶׁל אַהֲבָה וְחֶסֶד, לְפִי הַ"נְתִיבוֹת שָׁלוֹם"?

תְּשׁוּבָה: כָּל מִי שֶׁמְּעוֹרֵר בְּמַעֲשָׂיו אֶת מִדַּת הָאַהֲבָה – מִתְעוֹרֵר עָלָיו מִלְמַעְלָה הַשְׁפָּעַת אַהֲבָה וְרַחֲמִים. בְּכָךְ הוּא מְקַיֵּם אֶת תַּכְלִית הַבְּרִיאָה שֶׁל "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה".

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: מַהוּ מַעֲשֵׂה הַחֶסֶד הַקָּטָן אוֹ גָּדוֹל שֶׁאֲנִי יָכוֹל/ה לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת מִדַּת הָאַהֲבָה בָּעוֹלָם וּבְעַצְמִי?

דמות מתפללת ביראת שמיים, עם אור וטהרה, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: כֵּיצַד מְבָאֵר הַ"נְתִיבוֹת שָׁלוֹם" אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין יִרְאַת ה' לְאַהֲבַת ה', לְצֹרֶךְ אָדָם חֻמְרִי וּמְגֻשָּׁם?

תְּשׁוּבָה: הַיִּרְאָה קוֹדֶמֶת לָאַהֲבָה, כִּי הִיא מְטַהֶרֶת אֶת הַטִּבְעָה הַחֻמְרִי שֶׁבָּאָדָם ("רְתִיחַת הַדָּם הַטָּמֵא"), וּמְכַשֶּׁרֶת אוֹתוֹ לְהַגִּיעַ לְאַהֲבַת ה' הָאֱמֶתִּית.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: אֵילוּ אֶלֶמֶנְטִים שֶׁל יִרְאָה (כָּבוֹד, הַכָּרָה בְּגְּדֻלָּה) אֲנִי יָכוֹל/ה לְחַזֵּק בְּחַיַּי כְּדֵי לְזַכֵּךְ אֶת לִבִּי לְאַהֲבָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר?

אברהם באור כשדים, גופו רוחני וטהור, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: מַהוּ הַהֶסְבֵּר לְכָךְ שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִשָּׂרַף בְּאוּר כַּשְׂדִּים, לְפִי הַ"נְתִיבוֹת שָׁלוֹם"?

תְּשׁוּבָה: בְּגֹדֶל מַדְרֵגָתו הָרָמָה, נֶהֱפַךְ כָּל גּוּפוֹ לְרוּחָנִיּוּת טְהוֹרָה, וְלֹא הָיָה בּוֹ שׁוּם שֶׁמֶץ שֶׁל חֹמֶר וָגֶשֶׁם שֶׁיִּתְפֹּס בָּאֵשׁ. הוּא הָיָה בְּעַצְמוֹ "אֵשׁ שֶׁל קְדוּשָּׁה".

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל/ה לְזַכֵּךְ אֶת גַּשְׁמִיּוּתִי וּלְהַפְכָהּ לְכְלִי לְרוּחָנִיּוּת, בְּחַיַּי הַיּוֹם-יוֹם?

איל סבוך על עץ, המרמז על עקדת יצחק, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: מַדּוּעַ כָּתוּב בְּנִסָּיוֹן הָעֲקֵדָה: "וְהָאֱלֹקִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם", וּמַה מַשְׁמָעוּת הַ"הִנֵּנִי" שֶׁלּוֹ?

תְּשׁוּבָה: ה"נְתִיבוֹת שָׁלוֹם" מְבָאֵר שֶׁ"אֱלֹקִים" מְרַמֵּז לְמִדַּת הַדִּין וְהַצִּמְצוּם, וּבִשְׁעַת הַנִּסָּיוֹן נִטְּלוּ מֵאַבְרָהָם מַדְרֵגוֹתָיו וְהַשָּׂגוֹתָיו. הַ"הִנֵּנִי" שֶׁאָמַר, הִבִּיעַ אֶת נְכוֹנוּתוֹ לַעֲבֹד אֶת ה' וְלִמְסֹר נֶפֶשׁ, **אֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא בְּ"מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן"** – לְלֹא תַּמִּיכַת הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁרָכַשׁ.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: כֵּיצַד אֲנִי יָכוֹל/ה לְחַזֵּק אֶת הָאֱמוּנָה וְהַמְּסִירוּת שֶׁלִּי לַעֲבוֹדַת ה', גַּם כְּשֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ/ה הַשָּׂגָה רוּחָנִית אוֹ דְּבֵקוּת?

בית מקדש או מקום קדוש מואר, המייצג שכינה בארץ, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: מַהִי תַּכְלִית בְּרִיאַת הָעוֹלָם, כְּפִי שֶׁהִשְׁרִישׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל, וּמַה תַּפְקִידֵנוּ בָּהּ?

תְּשׁוּבָה: תַּכְלִית הַבְּרִיאָה הִיא שֶׁיִּהְיֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים" – עוֹלָם מָלֵא אַהֲבָה וְחֶסֶד בֵּין הַבְּרִיּוֹת. תַּפְקִידֵנוּ לְשָׁרֵשׁ וּלְקַיֵּם אֶת מִדַּת הָאַהֲבָה לַה' וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל/ה לְהָפֹךְ אֶת סְבִיבָתִי הַקְּרוֹבָה לְ"דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים" – מָקוֹם שֶׁמָּלֵא בְּאַהֲבָה, חֶסֶד וְהַרְמוֹנְיָה?

יד מושיטה עזרה קטנה, כשמעליה אור גדול, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: כֵּיצַד יָכוֹל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְהוֹסִיף אוֹר לָעוֹלָם וּלְקַיֵּם אֶת הַכַּוָּנָה הָאֱלֹקִית בְּמַעֲשָׂיו?

תְּשׁוּבָה: בְּכָל פְּעֻלַּת אַהֲבָה וַחֲסָד, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין הַכָּרָה אִישִׁית בַּמְּקַבֵּל, מִתְעוֹרְרִים רַחֲמִים וַחֲסָדִים מִשָּׁמַיִם, וּמִתְמַמֶּשֶׁת הַכַּוָּנָה הָאֱלֹקִית שֶׁל "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה". כָּךְ אָנוּ מְשִׁיבִים אֶת הָעוֹלָם לִיסוֹדוֹ.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: מַהוּ מַעֲשֵׂה הַחֶסֶד הַבָּא שֶׁאֲנִי יָכוֹל/ה לַעֲשׂוֹת, גַּם לְאֵלּוּ שֶׁאֵינִי מַכִּיר/ה, כְּדֵי לְהוֹסִיף אוֹר וְאַהֲבָה בָּעוֹלָם?

אדם מכניס אורחים בחצר ביתו בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: מַהוּ הַתְּנַאי הַבָּסִיסִי לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה עַל הָאָדָם?

תְּשׁוּבָה: הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה רַק בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ שְׁלֵמוּת וְנְקִיּוּת רוּחָנִית – "שְׁכִינְתָא לָא שָׁרְיָא בְּאַתַּר פְּגִים אֶלָּא בְּאַתַּר שְׁלִים". הָאָדָם צָרִיךְ לְהָסִיר פְּגָמָיו וּלְהִטָּהֵר כְּדֵי לִהְיוֹת כְּלִי רָאוּי לַשְּׁכִינָה.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: בְּאֵיזֶה מָקוֹם בִּפְנִים עוֹד נִשְׁאָר פֶּגֶם שֶׁמַּעֲכֵּב אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁה' נוֹכֵחַ בְּחַיַּי?

אברהם ממהר לקבל את פני המלאכים, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: מַדּוּעַ זָכָה אַבְרָהָם לְגִלּוּי ה' רַק אַחֲרֵי בְּרִית הַמִּילָה?

תְּשׁוּבָה: כִּי הָעָרְלָה הָיְתָה הַפֶּגֶם הַיָּחִיד שֶׁמְּעַכֵּב הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה. לְאַחַר שֶׁהִסִּיר אֶת הַמּוּם, נֶאֱמַר "וַיֵּרָא אֵלָיו ה'". בִּיטּוּל הַפֶּגֶם מְגַלֶּה אֶת הָאֱלוֹקוּת.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: מָה הִיא הָעָרְלָה הָאִישִׁית שֶׁצָּרִיךְ לְהָסִיר מֵעָלַי כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַהַשְׁגָּחָה בְּחַיַּי?

בריאת העולם עם סמלי אהבה וחסד, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: מַה מַּשְׁמָעוּת הַפָּסוּק "מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקָּה"?

תְּשׁוּבָה: כְּשֶׁאָדָם מְתַקֵּן אֶת תַּאֲווֹת הַגּוּף וְשׁוֹמֵר עֵינָיו – הַבָּשָׂר עַצְמוֹ נַעֲשֶׂה כְּלִי לְגִלּוּי הָרוּחַ. כְּשֶׁנִּשְׁלָט הַבָּשָׂר, הָרוּחַ מִתְגַּלָּה.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: כֵּיצַד אֲנִי מְנַהֵל אֶת הַגּוּף – כְּעֶבֶד לְתַאֲוָה, אוֹ כְּכְלִי שֶׁבּוֹ הַשְּׁכִינָה נִרְאֵית?

חורבן בית המקדש השני, עם עשן ואבל, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: כֵּיצַד נִבְחֶנֶת אַהֲבַת ה' שֶׁל הָאָדָם?

תְּשׁוּבָה: אַהֲבַת ה' נִמְדֶּדֶת בְּעֲמִידָה בְּנִסָּיוֹן וּבְקַבָּלַת יִסּוּרִים בְּאַהֲבָה. הַנִּסָּיוֹן מְגַלֶּה אֶת עָמֶק הָאֱמוּנָה וְהָאַהֲבָה.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: כְּשֶׁבָּא נִסָּיוֹן – הַאִם אֲנִי רוֹאֶה בּוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְקִרְבָה אֶל ה' אוֹ מַכְשׁוֹל לִבְרִיחָה?

ידיים מושטות באהבה ורחמים, וברכה יורדת מהשמיים, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: מַדּוּעַ נִסְיוֹן הָעֲקֵדָה נֶחְשָׁב לַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר?

תְּשׁוּבָה: כִּי בּוֹ נִדְרַשׁ אַבְרָהָם לְבַטֵּל אֶת הַשֵּׂכֶל, הָרֶגֶשׁ וְהַטֶּבַע – לְוַתֵּר עַל כָּל מַטָּרַת חַיָּיו לִשְׁם הַדְּבֵקוּת בָּאֵל.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: מָה הוּא הַדָּבָר שֶׁהָיִיתִי מוּכָן לְהַעֲלוֹת לַמִּזְבֵּחַ כְּדֵי לְהִדָּבֵק בַּאֱמֶת?

דמות מתפללת ביראת שמיים, עם אור וטהרה, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: מַהוּ הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם?

תְּשׁוּבָה: קַבָּלַת יִסּוּרִים בְּאַהֲבָה. לִרְאוֹת בְּכָל כְּאֵב פֶּתַח לְצְמִיחָה רוּחָנִית – זֶהוּ מִבְחַן הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹן.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: כְּשֶׁכּוֹאֵב לִי – הַאִם אֲנִי מְשַׁאֵל "לָמָּה?" אוֹ "לְמָה?"

אברהם באור כשדים, גופו רוחני וטהור, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה לְשַׁבָּת קוֹדֶשׁ?

תְּשׁוּבָה: הַשַּׁבָּת הִיא זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה מֵעַצְמָהּ, כְּמוֹ בַּמִּקְדָּשׁ. אַךְ רַק מִי שֶׁמְּתֻקָּן וּפָנוּי מִפְּגָמִים יָכוֹל לְהַכְלִיל אוֹתָהּ.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: כֵּיצַד אֲנִי מַכְשִׁיר אֶת עַצְמִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּדֵי לִהְיוֹת כְּלִי לַמְּנוּחָה הָאֱלוֹקִית?

איל סבוך על עץ, המרמז על עקדת יצחק, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: כֵּיצַד עָל הָאָדָם לְהִתְכּוֹנֵן לְשַׁבָּת כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה?

תְּשׁוּבָה: בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, עֵת תְּשׁוּבָה, עָלָיו לְתַקֵּן פְּגָמָיו וּלְטַהֵר אֶת לִבּוֹ. רַק הַמִּטַּהֵר נִכְנָס לְשַׁבָּת בְּקְדוּשָּׁה.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: הַאִם אֲנִי מַגִּיעַ לַשַּׁבָּת מְנֻקֶּה מִטִּנְפוּת הַחוֹל אוֹ עוֹד נוֹשֵׂא אִתִּי רְשִׁימוֹת מֵהַשָּׁבוּעַ?

בית מקדש או מקום קדוש מואר, המייצג שכינה בארץ, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: מַה מְּלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ דְּמוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם עַל תַּפְקִידוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי?

תְּשׁוּבָה: אַבְרָהָם הוּא "עוֹלָם כְּלָלִי" – מוֹפֵת לַשְׁלֵמוּת. כָּל יְהוּדִי הוּא "עוֹלָם קָטָן" הַצָּרִיךְ לְתַקֵּן אֶת מִדּוֹתָיו וּלְעָמֹד בְּנִסָּיוֹן כְּדֵי לְמַלֵּא שְׁלִיחוּתוֹ.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: אֵיזֶה נִסָּיוֹן שֶׁלִּי הוּא הַמַּפְתֵּחַ לַתִּקּוּן הָעִקָּרִי שֶׁבָּא לְעוֹלָם הַזֶּה לְמַעֲנוּ?

יד מושיטה עזרה קטנה, כשמעליה אור גדול, בסגנון תנ"כי

שְׁאֵלָה: כֵּיצַד אַהֲבַת ה' קְשׁוּרָה לְמַעֲשֵׂה חֶסֶד וּלְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה?

תְּשׁוּבָה: שֹׁרֶשׁ מִדַּת הַחֶסֶד הוּא אַהֲבַת ה'. כְּשֶׁאָדָם פּוֹעֵל מֵאַהֲבָה – לַתּוֹרָה, לַבְּרִיּוֹת וְלַבּוֹרֵא – הוּא מוֹשֵׁךְ קְדוּשָּׁה וּמְקָרֵב אֵלָיו אֶת הַשְּׁכִינָה.

שְׁאֵלַת הִתְבּוֹנְנוּת: הַאִם מַעֲשַׂי הַיּוֹמְיוֹמִיִּים נוֹבְעִים מֵאַהֲבָה אוֹ מֵהֶרְגֵּל?

Facebook
X
LinkedIn
Telegram
WhatsApp
Email
הדפסה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *