בס"ד

סבא אברהם חַסָּאן זצ״ל – איש של חסד, לב טוב וצניעות אמת

בס״ד
ביום ג׳ בכסלו אנו מציינים את יום פטירתו של סבנו היקר,
ר' אברהם חסאן,
איש תם וישר, צדיק מעשה ולב, ששמו הטוב ממשיך ללוות אותנו עד היום.

סבא נולד בג׳ריאן לר' כליפה ג'רמון חסאן. עוד בצעירותו הוסמך לרבנות, לשחיטה ולמילה, אך ברוח ענווה גדולה בחר שלא להתפרנס מתורתו. הוא עבד בסירוק צמר, ופרנס את ביתו בפשטות, ביושר ובידיים עובדות.
אחרי קום המדינה עלה לארץ והיה בין מקימי מושב שדה עוזיה. שם כיהן כרב הראשון של המושב, איש של שלום ושל אהבה, אדם ששימש דוגמה לחיים של עשייה לשם שמיים.

סבא היה כזה שבית המדרש וקדושת היום היו חקוקים בליבו. אם מישהו פגע בו בבית הכנסת – לא היה חוזר לביתו עד שיפייס אותו. ליבו היה רחב, לב שמחפש לתקן ולא לכעוס, להשלים ולא לנצור.

בני המשפחה נזכרים בו בחום גדול:

• לב טוב ונתינה בלי גבול – כל מה שהתבקש, מיד נתן. מפינוקים ועד תשומת לב חמה.
• אהבת האכלה – כמה אהב להאכיל את ילדיו ואת נכדיו בידיים, באהבה פשוטה וטהורה, שהפכה כל מאכל לטעים יותר.
• חיים של לשם שמיים – לא לקח כסף על מצוות או על עזרה. “כסף נגמר ושם טוב נשאר” היה אומר.
• ענווה וצניעות – עובד קשה, חי בפשטות, עושה טוב בשקט.
• אמונה שממשיכה לפעול בעולם – רבים מבני המשפחה מדליקים נר לעילוי נשמתו ומתפללים בזכותו, ומספרים על ישועות ונפלאות.

לצד ענווה ושקט, הייתה בו גם רכות גדולה: נינתו מספרת כיצד, כשהגיעה אליו בוכה אחרי שנפל לה האוכל שהביאה – ליטף את ראשה והרגיע אותה ברוך אינסופי.
אחרים זוכרים אותו על האופניים עם ה“רמה”, מבקר את ילדיו ונכדיו בשמחה פשוטה.
אפילו בשנותיו האחרונות, כשהיה תלוי בעזרת אחרים, המשיך להאיר בנוכחות שלו, והבית התמלא סביבו בכל שבת באהבה משפחתית.

“איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?” כתבה אחת הדודות – ומשפט זה כמו מסכם את הכול.

סבא אברהם שלנו היה איש של אמת, של ישרות, של טוב לב נדיר.
זכרו הטהור מלווה אותנו, ומעשיו ממשיכים להאיר את דרכנו.

זכותו תגן על כל עם ישראל והמשפחה.
תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים.