הרה"ג מוצפי שליט"א בנושא *מעלת סיפור יציאת מצרים*
חובת הזכרת יציאת מצרים
יש מצווה להזכיר פעמיים ביום יציאת מצרים בקריאת שמע, וצריך לכוון כאילו האדם עצמו היה במצרים והקב"ה הוציאו משם. אבל בליל הסדר, כל רגע יזכיר את יציאת מצרים. כל התפילות וההכנות בגלל יציאת מצרים.
*משמעות מצרים וגאולת ישראל*
והעניין הוא שמצרים היתה אב לכל האומות, ועבודה זרה שלהם היתה טלה, וישראל היו תחת ידם. ופרעה היה מכשף גדול, ולא היה מי שיוציאם, עד שבא משה רבינו והוציאנו משם. פרעה, אותיות העורף, והעור הוא הכי קשה בעורף. ופרעה שחט התינוקות בגרונם. ונשמות ישראל הן יקרות מאוד, והנשמה הכוללת של כל הנשמות היא נשמת משה רבנו, ובתיה קראה לו שם זה, על שם שמן המים משיתיהו.
*תפקיד הקב"ה ומשה ביציאת מצרים*
יציאת מצרים היתה רק על ידי הקב"ה, כי אף אחד לא יכל לצאת משם מרוב הכישוף שהיה שם. והקב"ה בחר במשה בגלל רחמנותו של משה, שריחם על הגדי. והקב"ה הביא 10 מכות על המצרים, ועדיין האמונה לא היתה מושלמת, עד שביעי של פסח, על הים, וראו את אלוה של מצרים נופל, ואז הגיעו לשלימות האמונה. ואילו לא היינו נגאלים, אז עד היום היינו עבדי פרעה.
*כללי סיפור ההגדה*
כל זמן סיפור ההגדה, המצות צריכות להיות מגולות, פרט לפעמיים כשאומרים "והיא שעמדה", ובזמן השפיכות של 16 השפיכות בעשרת המכות ובדם ואש ותימרות עשן ובדצ"ך עד"ש ובאח"ב. ויש בזה סודות גדולים ועצומים, כמו שהסביר רבי שמשון מאוסטרופולי זצוק"ל.
*תפילות ומנהגים בליל הסדר*
בתפילת ערבית של חג זה, זכר ליציאת מצרים, לשים לב לכל המילים. זמנה של מצוות סיפור יציאת מצרים, כל הלילה. במזיגת הכוסות, לנהוג חירות: אחד ימזוג לאחר, והשני ימזוג לראשון, וגם בנטילת ידיים. ראש המשפחה יכין את סדר הקערה, ילבש את הבגדים הכי יפים שיש לו.
*מעלת ליל הסדר*
בלילה זה, הקב"ה בכבודו ובעצמו יורד עם מיליארדי מלאכים לבתים לשמוע את סיפור ההגדה, ומשבחים את הקב"ה, ישתבח שמו לעד ולעולמי עולמים הקב"ה. וגם המלאכים אחר כך עולים ומלמדים סנגוריה עלינו. ולהוציא את הכלים הכי יפים ומפוארים, ולדעת שבוד הקערה המפוארת של הסדר, הוא מפתח הפרנסה.
*משמעות החרוסת*
החרוסת, זכר לטיט, לשון חרס, כמו כלי חרס. החרוסת, אם חס ושלום נגזר עליו מוות, לוקח המרור ומטבל בחרוסת ומבטל המוות. המספר גורם רעש גדול בשמים, ומעטרים את נשמתו בקטרים רבים בשמים. וטוב שיהיה שושנים יפים בשולחן.
*משמעות ההגדה*
הגדה, מלשון המשכה וזרימה והשפעה. ולמה המצווה נקראת "והגדת לבנך" ולא "סיפרת לבנך"? אלא כך אמר חכם שלום כהן זצוק"ל, שכשאדם קרה לו מקרה מסוים ובא לספר לך ואומר "אני הייתי שם", וכשאנו מספרים את ההגדה, כאילו אנחנו עכשיו יצאנו ממצרים, וכל מה שקרה עם פרעה והמצרים והעשרת מכות, כאילו עכשיו זה קרה. והבן איש חי זצוק"ל בשבת הגדול היה מספר את סיפור ההגדה כאילו הוא היה שם, והיו משתוקקים לראותו ולשמוע אותו.
*מנהגים נוספים*
מנגנים ב"מה נשתנה" כדי להגדיל את ה-4 קושיות. ואומר הזוהר הקדוש, לעתיד לבוא בשעבוד מלכויות ויהיה קשה מאוד, והגאולה תהיה פי כמה מאשר שהיה ביציאת מצרים, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". וכל המספר, הרי זה משובח. וכותב החיד"א הקדוש, בתחילת ההגדה אומרים "הא לחמא עניא", שהאות ה' היתה בגלות איתנו ועמו אנוכי בצרה, וכשהקב"ה יגאל אותנו, הגאולה תהיה עצומה מאוד.
*סודות בהגדה*
"הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים", הראשי תיבות שלהם יוצא 117, כמנין השנים שהשתעבדו לאחר פטירת לוי. ההגדה מתחילה בארמית כי השפה המדוברת היתה ארמית, והשפה הארמית מסלקת את הסטרא אחרא. והגאון חיד"א כותב שבמצה הזו שורה עליו שכינה, ויש בו אור גדול, והאוכל ממנו זוכה לרפואה ואמונה מהמצה שאוכל, ונוהגים לנשק המצה.
*חיבוב מצווה*
4 הקושיות, למה יש לנו 4 קושיות? כנגד 4 יסודות: אש, רוח, מים, עפר, וכנגד אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, וכנגד 4 גלויות: בבל, מדי, יון, אדום וישמעאל.
*מעשה בחכמים*
מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושוע, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא. רבי אליעזר היה כהן, רבי יהושוע היה לוי, ורבי עקיבא היה בן גרים, ולא היו בגלות מצרים, ובכל זאת באו וסיפרו ביציאת מצרים, להראות לנו את גודל המצווה של הסיפור. "הרי אני כבן 70 שנה".
*משמעות האפיקומן*
אפיקומן, הכוונה תוציאו מיני מתיקה, והוא זכר לקורבן פסח, כמו סעודה רביעית, שאוכלים לכבוד הקב"ה אפילו כששבעים, וצריך לאכול מתוך אהבה לשם המצווה. ולמה אסור לטעום כלום אחרי האפיקומן? כי האפיקומן מבחינת טעם גן עדן, ואחריו אין שום טעם, וכל סוגי המעדנים יש בלוויתן, וסגולותיו לאין ערוך. המזיקים והשדים בורחים ממנו, ויש בו שמירה עליונה, ואפילו כשמפליג בים והים סוער, יזרוק חתיכה קטנה וישתוק הים מזעפו, ויתלה חתיכה קטנה בפתח הבית. ונזכה לפסח כשר ושמח בבניין בית מקדשינו.

שאלת הזוהר הקדוש

שימורים לדורות

ניסים גלויים

מאבקי הלילה

ניסי הגולה

ברכות הלילה

טללי תחייה

שמחה אלוקית

שערי בינה
