תורת החסידות – בעל התניא
אהבת ישראל
"נשמת כל איש ישראל היא חלק אלוה ממעל ממש"
– תניא פרק ב
האם אני מצליח/ה לראות את הניצוץ האלוקי בכל יהודי שאני פוגש/ת?
מוח שליט על הלב
"המוח שליט על הלב בתולדתו וטבע יצירתו"
– תניא פרק יב
כיצד אני יכול/ה לחזק את השליטה השכלית על הרגשות שלי?
מדרגת הבינוני
"הבינוני – לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם"
– תניא פרק א
איך אני יכול/ה להתקרב למדרגת הבינוני בחיי היומיום?
תשובה תתאה
"עיקר התשובה בלב, וכך היא עבודת הבינוני כל ימיו"
– אגרת התשובה
מהו הדבר שאני צריך/ה לעשות תשובה עליו ברגע זה?
נפש אלוקית
"לכל יהודי יש נפש אלוקית ונפש בהמית"
– תניא פרק א
איך אני יכול/ה לחזק את הנפש האלוקית שלי על פני הנפש הבהמית?
שמחה בעבודת ה'
"השמחה בה' היא עבודה גדולה"
– תניא פרק כו
מה גורם לי שמחה אמיתית בעבודת ה'?
התבוננות
"שעה אחת של התבוננות מביאה ליראת שמים"
– תניא פרק מא
כמה זמן אני מקדיש/ה להתבוננות בגדלות ה' בכל יום?
ייחודא עילאה
"אין עוד מלבדו – כי הכל בטל במציאות אליו"
– שער היחוד והאמונה
האם אני מרגיש/ה את נוכחות ה' בכל פרט בחיי?
יסודות תורת החסידות
בעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, הניח את היסודות לעבודת ה' שיטתית המבוססת על הבנה והשגה שכלית. בספרו 'תניא' הוא מבאר את מהות הנפש היהודית, דרכי עבודת ה', ומושגי יסוד בחסידות.
הוא מחלק את עם ישראל לשלוש דרגות: צדיקים, בינונים ורשעים, כאשר עיקר ספרו מיועד לבינונים – אלו שנלחמים תמיד עם יצרם. הוא מלמד שלכל יהודי יש שתי נפשות: נפש אלוקית ונפש בהמית, והעבודה היא להגביר את הנפש האלוקית.
בעל התניא מדגיש את חשיבות ההתבוננות השכלית כדרך להגיע ליראת שמים ואהבת ה', ומלמד שהשמחה היא כלי חשוב בעבודת ה'. הוא גם מבאר את עניין התשובה ומחדש שהיא אפשרית בכל עת ולכל אדם.