🌿 כמה פעמים עמדת בתפילה – ובלב פנימה שאלת את עצמך: "האם מישהו באמת שומע אותי?"
יש רגעים שבהם הלב מלא – בדאגה, בכאב, בתקווה… ואנחנו נעמדים מול ריבון כל העולמים ומבקשים.
אבל אז נכנסת מחשבה קטנה: האם זה משנה בכלל? האם התפילה שלי עולה?
בדיוק על זה מדבר הרב הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א – בעוצמה, בפשטות, ובלב אוהב.
הוא מזכיר לנו למה תפילה היא לא רק בקשה – היא נשימה של הנשמה, היא שיחה עם אבא שאוהב.
כל מילה בתפילה – מחיה עולמות. כל דמעה – פותחת שערים.
📖 קראי את דבריו של הרב, ותני למילים לחדור פנימה.
💫 אולי תמצאי שם חיבור מחודש, אמונה רעננה, ורצון חדש לעמוד – ולהתפלל.
להלן רשימה מסודרת של מעשים שכדאי לעשות כדי שהתפילה תתקבל, בצירוף הציטוטים מהמקורות כפי שצוינו על ידי הרה"ג מוצפי שליט"א:
- להשכים ולהעריב בבתי כנסיות: "אשרי אדם המשכים ומעריב בבתי כנסיות, והקב"ה מקבל תפילתו".
- לכוון במילים מתוקנות בתפילה: "התפילות שעולות לפני הקב"ה עם מילים מתוקנות ומכוון בתפילה – המילים נהפכות למרגליות בכתר של הקב"ה, ובפרט בשעת זעם וקיטרוג. חתום פה שטן…".
- לקיים מצוות ומעשים טובים וללמוד תורה: "צריך מצוות ומעשים טובים, ותלמוד תורה – הם העוצרים את המשחית".
- לעשות תשובה, תפילה וצדקה ולהרבות בתלמוד תורה: "ותשובה, ותפילה, וצדקה – מעבירין את רוע הגזירה. ומעל הכול – זה תלמוד תורה".
- להיזהר מביטול תורה ולהרבות בתפילה ותחנונים: "להיזהר מביטול תורה, ולהרבות בתפילה, תורה ותחנונים לקב"ה".
- להקדים תפילה לצרה ולהתאמץ בתפילה: "כל המקדים תפילה לצרה – וכל המאמץ בתפילתו – לא יהיו לו צרים מלמעלה ומלמטה".
- להתאמץ מאוד בתפילת העמידה בכוונה: "רבי יהונתן אייבשיץ זצוק"ל כותב שהאדם יתאמץ מאוד בתפילת העמידה להתפלל בכוונה".
- להתפלל וללמוד תורה תמיד, ולא לחכות לצרה: "ואומר המאירי: לא יחכה לצרה שתבוא, אלא כל הזמן יתפלל וילמד תורה, ויתפלל שיהיו לו סנגורים".
- להתפלל וללמוד תורה במקום קבוע: "ויתפלל במקום קבוע – אפילו בביתו. וגם בלימוד תורה. והמקום הזה יש בו קדושה. וכשיזדקק האדם לישועה – יעמוד באותו מקום לימוד ויתפלל – יענוהו משמים לבקשתו".
- לעשות את התפילה תחנונים: "ויעשה תפילתו תחנונים, שנאמר: "תחנונים ידבר רש"".
- לכוון בעת מחשבות זרות בתפילה "לב טהור" ולהעריך את הקב"ה בכל לב ונפש: "יעביר ידו על מצחו ויכוון שלוש פעמים: "לב טהור, לב טהור, לב טהור." ויעריך ויעריץ את הקב"ה בכל לבו, נפשו ומאודו. ויבקש ממנו – והתפילה תעלה ותעשה רושם בשמים".
- לתת צדקה לפני התפילה: "וייתן צדקה לפני התפילה – והיא מבטלת את המקטרגים". (וכן: "אין כמו צדקה לפני התפילה, שמגרשת המקטרגים והמזיקים, ופודה את הנפש" וכן: "ואני בצדק אחזה פניך….לתת צדקה לפני התפילה").
- לעמוד בגעגועים לכל תפילה: "ויעמוד בגעגועים לכל תפילה, כי "אתה שומע תפילת כל פה"".
- לכוון בשמות הקודש קר"ע שט"ן ואוריאל לפני עמידה: "כדי להינצל מחיבוט הקבר – יכוון בשם קר"ע שט"ן לפני עמידה, וכן בשם אוריאל".
- לומר לפני התפילה "אש תמיד תוקד על המזבח – לא תכבה": "וכתב הרמ"ק הקדוש שיאמר לפני התפילה: "אש תמיד תוקד על המזבח – לא תכבה"".
- לשם לב למעלת הקטורת: "ומעלת הקטורת עצומה מאד מאד מאד".
- להתפלל תפילה שלמה (ונשלמה פרים שפתינו): "ונשלמה פרים שפתינו" – יתפלל תפילה שלמה".
- לכוון בתפילת העמידה: "אין לנו קורבנות – ואנו אומרים תפילת העמידה בכוונה". (וכן: "וכשיכוון בעמידה – זה בחינת "אש תמיד תוקד…" ותהיה כוונתך כל הזמן בתפילה").
- לשים נפשו בכפו בתפילה (מאמץ עילאי): "אין אדם נענה מלמעלה – אלא אם כן משים נפשו בכפו. ואז תפילתו תעלה ותתקבל".
- להיכנס ברגל ימין לבית הכנסת ולצאת ברגל שמאל: "ואומר הזוהר הקדוש: תיכנס ברגל ימין לבית הכנסת, וכשתצא – ברגל שמאל".
- להתפלל בכוונה לביטול גזרות: "יתפלל בכוונה – וייקרע רוע גזר דינו".
- לכוון בתפילה כדי לקבל ברכות וישועות: "והכוונה בתפילה – יש בה את כל הברכות והישועות".
- לעמוד לפני הקב"ה באימה, ביראה, ברתת ובזיע, וליישר רגליו: "ויעמוד לפני הקב"ה באימה, ביראה, ברתת ובזיע, ויכוון רגליו זו לזו".
- להתפלל כפי שצריך (באופן כללי): "ויתפלל כמו שצריך".
- להזכיר זכות אבות בתפילה: "מזכירים זכות האבות בתפילה – רק הזכרת שמם פועלת ישועות".
- לומר "אנא בכח" (אפילו 100 פעם ביום): "ומעלת "אנא בכח" – אין קץ למעלת האומרו. ויאמרנו אפילו 100 פעם ביום".
- להשתדל להתברך כל יום בתפילה (ברכת כהנים): "וישתדל מאוד להתברך כל יום בתפילה".
- להתפלל ולקים מצוות כדי להוריד שפע לעולם: "ע"י התפילות וקיום המצוות גורמים לירידת שפע בעולם". (וכן: "כל תיקון העולמות תלוי בתפילות ובקיום התורה והמצוות").
- ללמוד וללמד תורה לאחרים כדי להזין את השכינה: "השכינה ניזונת מהלומד ומלמד תורה לאחרים".
- להתפלל שחרית מוקדם בזמן הנץ החמה, ולכוון במבנה העמידה: "האדם מתפלל מוקדם בזמן בהנץ החמה. דבש זה קריאת שמע בעונתה שתיתי ייני הכוונה לתפילת העמידה. 3 הראשונות שבח, האמצעיות בקשת רחמים, והשלוש אחרונות זה הודאה. וזה חלבי. והקב"ה שמח".
- להתפלל לשם שמים: "שאם מתפלל שלא לשם שמים, כביכול גורם שיינטל הכתר מהקב"ה" (ומכלל לאו אתה שומע הן – שצריך להתפלל לשם שמים).
- לבקש רק מ"אוצר של מתנת חינם" ולא בזכות מעשיו: "ויבקש האדם רק מאוצר של מתנת חינם. וזה האוצר הגדול ביותר שיש לקב"ה. ולא יבקש האדם בזכות מעשיו. …כיון שאתה הקב"ה רחמן אזיי תענה לי בזכות רחמיך הרבים. וחסדיך העצומים".
- לבקש מהקב"ה בעת קיום המצוה וכן בזכות הדלקת נרות של האשה: "ובעת קיום המצוה יכול לבקש מהקב"ה ובזכות הצדקה מצילה מכל מרעין בישין. וכן בהדלקת נרות של האשה".
- להתפלל בדמעות: "וגם הדמעות מכניסים את תפילת האדם לפני הקב"ה". (וכן: "דמעת האמהות פעלו ישועות").
- לעשות עצמו כעבד ולבקש כעני, ולעשות תשובה ווידוי בסוף התפילה בכוונה: "יעשה האדם עצמו כעבד, הקורבנות הם עבד, ומבקש כמו עני, ובסוף התפילה תשובה ווידוי. ויכוון בוידוי. וזוכה שתפילתו עולה למעלה".
- להתפלל בבית כנסת שיש בו חלונות ולכוון נגד ירושלים: "ויתפלל בבית כנסת שיש בו חלונות. וכוין פתיחין ליה נגד ירושלם…".
- להיכנס לתפילה בכפיפת ראש ולב נשבר: "וצריך להכנס בכפיפת ראש ולב נישבר לתפילה".
- להיזהר שיהיה מניין בתפילה: "ויזהרו שיהיו מנין, כדיי שלא יהיה צער לשכינה הקדושה".
הַשְׁכָּמַת בֵּית הַכְּנֶסֶת
צִטּוֹט: אַשְׁרֵי אָדָם הַמַּשְׁכִּים וּמַעֲרִיב בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ
כַּוָּנָה בְּמִלִּים מְתֻקָּנוֹת
צִטּוֹט: הַתְּפִלּוֹת שֶׁעוֹלוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מִלִּים מְתֻקָּנוֹת וּמְכֻוָּן בַּתְּפִלָּה – הַמִּלִּים נֶהְפָּכוֹת לְמַרְגָּלִיּוֹת בְּכֶתֶר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
קִיּוּם מִצְוֹת וְתַלְמוּד תּוֹרָה
צִטּוֹט: צָרִיךְ מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה – הֵם הָעוֹצְרִים אֶת הַמַּשְׁחִית
תְּשׁוּבָה, תְּפִלָּה וּצְדָקָה
צִטּוֹט: וּתְשׁוּבָה, וּתְפִלָּה, וּצְדָקָה – מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה. וּמֵעַל הַכֹּל – זֶה תַלְמוּד תּוֹרָה
הִזָּהֲרוּת מִבִּטּוּל תּוֹרָה
צִטּוֹט: לְהִזָּהֵר מִבִּטּוּל תּוֹרָה, וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה, תּוֹרָה וְתַחֲנוּנִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
הַקְדָּמַת תְּפִלָּה לְצָרָה
צִטּוֹט: כָּל הַמַּקְדִּים תְּפִלָּה לְצָרָה – וְכָל הַמֵּאַמֵּץ בִּתְפִלָּתוֹ – לֹא יִהְיוּ לוֹ צָרִים מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה
מֵאַמֵּץ בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה
צִטּוֹט: רַבִּי יְהוֹנָתָן אֵייבְּשִׁיץ זְצוּק"ל כּוֹתֵב שֶׁהָאָדָם יִתְאַמֵּץ מְאֹד בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה
תְּפִלָּה וְתוֹרָה תָּמִיד
צִטּוֹט: וְאוֹמֵר הַמֵּאִירִי: לֹא יְחַכֶּה לְצָרָה שֶׁתָּבוֹא, אֶלָּא כָּל הַזְּמַן יִתְפַּלֵּל וְיִלְמַד תּוֹרָה, וְיִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיוּ לוֹ סַנֵּגוֹרִים
תְּפִלָּה בְּמָקוֹם קָבוּעַ
צִטּוֹט: וְיִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם קָבוּעַ – אֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ. וְגַם בְּלִמּוּד תּוֹרָה. וּכְשֶׁיִּזְדַּקֵּק הָאָדָם לִישׁוּעָה – יַעֲמֹד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם לִמּוּד וְיִתְפַּלֵּל
תְּפִלַּת תַּחֲנוּנִים
צִטּוֹט: וְיַעֲשֶׂה תְפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: 'תַּחֲנוּנִים יְדַבֵּר רָשׁ'
כַּוָּנַת לֵב טָהוֹר
צִטּוֹט: יַעֲבִיר יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וְיִכַּוֵּן שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים: 'לֵב טָהוֹר, לֵב טָהוֹר, לֵב טָהוֹר.' וְהַתְּפִלָּה תַּעֲלֶה וְתַעֲשֶׂה רֹשֶׁם בַּשָּׁמַיִם
צְדָקָה לִפְנֵי תְּפִלָּה
צִטּוֹט: וְיִתֵּן צְדָקָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה – וְהִיא מְבַטֶּלֶת אֶת הַמְּקַטְרְגִים. "וַאֲנִי בְצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ"
עֲמִידָה בְּגַעְגּוּעִים לְכָל תְּפִלָּה
צִטּוֹט: וְיַעֲמֹד בְּגַעְגּוּעִים לְכָל תְּפִלָּה, כִּי "אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה"
כַּוָּנָה בִּשְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ
צִטּוֹט: כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר – יְכַוֵּן בְּשֵׁם קַרְעָ"ה שָׁטָ"ן לִפְנֵי עֲמִידָה, וְכֵן בְּשֵׁם אוּרִיאֵל
"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ – לֹא תִכְבֶּה"
צִטּוֹט: וְכָתַב הָרַמַּ"ק הַקָּדוֹשׁ שֶׁיֹּאמַר לִפְנֵי הַתְּפִלָּה: "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ – לֹא תִכְבֶּה"
מַעֲלַת הַקְּטוֹרֶת
צִטּוֹט: וּמַעֲלַת הַקְּטוֹרֶת עֲצוּמָה מְאֹד מְאֹד מְאֹד
תְּפִלָּה שְׁלֵמָה ("וְנִשְׁלְמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ")
צִטּוֹט: "וְנִשְׁלְמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ" – יִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שְׁלֵמָה
כַּוָּנָה בִּתְפִלַּת הָעֲמִידָה
צִטּוֹט: אֵין לָנוּ קָרְבָּנוֹת – וְאָנוּ אוֹמְרִים תְּפִלַּת הָעֲמִידָה בְּכַוָּנָה. וְכַשֶּׁיְּכַוֵּן בַּעֲמִידָה – זֶה בְּחִינַת "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד…" וְתִהְיֶה כַּוָּנָתְךָ כָּל הַזְּמַן בַּתְּפִלָּה
לָשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ בַּתְּפִלָּה
צִטּוֹט: אֵין אָדָם נֶעֱנֶה מִלְּמַעְלָה – אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ. וְאָז תְּפִלָּתוֹ תַּעֲלֶה וְתִתְקַבֵּל
כְּנִיסָה וִיצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת
צִטּוֹט: וְאוֹמֵר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: תִּכָּנֵס בְּרֶגֶל יָמִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּכְשֶׁתֵּצֵא – בְּרֶגֶל שְׂמֹאל
תְּפִלָּה לְבִטּוּל גְּזֵרוֹת
צִטּוֹט: יִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה – וְיִקָּרַע רֹעַ גְּזַר דִּינוֹ
כַּוָּנָה לְקַבָּלַת בְּרָכוֹת וִישׁוּעוֹת
צִטּוֹט: וְהַכַּוָּנָה בַּתְּפִלָּה – יֵשׁ בָּהּ אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת
עֲמִידָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֵימָה
צִטּוֹט: וְיַעֲמֹד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בְּרִתֶת וּבְזִיעַ, וִיכַוֵּן רַגְלָיו זוֹ לָזוֹ
תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ
צִטּוֹט: וְיִתְפַּלֵּל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ
הַזְכָּרַת זְכוּת אָבוֹת
צִטּוֹט: מַזְכִּירִים זְכוּת הָאָבוֹת בַּתְּפִלָּה – רַק הַזְכָּרַת שְׁמָם פּוֹעֶלֶת יְשׁוּעוֹת
מַעֲלַת "אֲנָא בְּכֹחַ"
צִטּוֹט: וּמַעֲלַת "אֲנָא בְּכֹחַ" – אֵין קֵץ לְמַעֲלַת הָאוֹמְרוֹ. וְיֹאמְרֶנּוּ אֲפִלּוּ 100 פַּעַם בַּיּוֹם
הִשְׁתַּדְּלוּת לְהִתְבָּרֵךְ כָּל יוֹם
צִטּוֹט: וְיִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְבָּרֵךְ כָּל יוֹם בַּתְּפִלָּה (בִּרְכַּת כֹּהֲנִים)
הוֹרָדַת שֶׁפַע לָעוֹלָם
צִטּוֹט: עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת גּוֹרְמִים לִיְרִידַת שֶׁפַע בָּעוֹלָם
לְלַמֵּד תּוֹרָה לַאֲחֵרִים
צִטּוֹט: הַשְּׁכִינָה נִזּוֹנֶת מֵהַלּוֹמֵד וּמְלַמֵּד תּוֹרָה לַאֲחֵרִים
תְּפִלַּת שַׁחֲרִית בְּזְמַן נֵץ הַחַמָּה
צִטּוֹט: הָאָדָם מִתְפַּלֵּל מֻקְדָּם בִּזְמַן בְּהַנֵּץ הַחַמָּה. דְּבַשׁ זֶה קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ שָׁתִיתִי יֵינִי הַכַּוָּנָה לִתְפִלַּת הָעֲמִידָה. 3 הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁבַח, הָאֶמְצָעִיּוֹת בַּקָּשַׁת רַחֲמִים, וְהַשָּׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת זֶה הוֹדָאָה. וְזֶה חֶלְבִּי. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ
תְּפִלָּה לְשֵׁם שָׁמַיִם
צִטּוֹט: שֶׁאִם מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּבִיכוֹל גּוֹרֵם שֶׁיִּנָּטֵל הַכֶּתֶר מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בַּקָּשָׁה מֵ"אוֹצָר שֶׁל מַתְּנַת חִנָּם"
צִטּוֹט: וְיְבַקֵּשׁ הָאָדָם רַק מֵאוֹצָר שֶׁל מַתְּנַת חִנָּם. וְזֶה הָאוֹצָר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְלֹא יְבַקֵּשׁ הָאָדָם בִּזְכוּת מַעֲשָׂיו. …כֵּיוָן שֶׁאַתָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחְמָן אָזַי תַּעֲנֶה לִי בִּזְכוּת רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. וְחַסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים
בַּקָּשָׁה בְּעֵת קִיּוּם מִצְוָה וְהַדְלָקַת נֵרוֹת
צִטּוֹט: וּבְעֵת קִיּוּם הַמִּצְוָה יָכוֹל לְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִזְכוּת הַצְּדָקָה מַצִּילָה מִכָּל מַרְעִין בִּישִׁין. וְכֵן בְּהַדְלָקַת נֵרוֹת שֶׁל הָאִשָּׁה
תְּפִלָּה בִּדְּמָעוֹת
צִטּוֹט: וְגַם הַדְּמָעוֹת מַכְנִיסִים אֶת תְּפִלַּת הָאָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּעֶבֶד וְלִבְקֵשׁ כְּעָנִי
צִטּוֹט: יַעֲשֶׂה הָאָדָם עַצְמוֹ כְּעֶבֶד, הַקָּרְבָּנוֹת הֵם עֶבֶד, וּמְבַקֵּשׁ כְּמוֹ עָנִי, וּבְסוֹף הַתְּפִלָּה תְּשׁוּבָה וְוִדּוּי. וִיכַוֵּן בְּוִדּוּי. וְזוֹכֶה שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה
תְּפִלָּה בְּבֵית כְּנֶסֶת עִם חַלּוֹנוֹת
צִטּוֹט: וְיִתְפַּלֵּל בְּבֵית כְּנֶסֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַלּוֹנוֹת. וְכַוֵּן פְּתִיחִין לֵיהּ נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם…
כְּנִיסָה לִתְפִלָּה בִּכְפִיפַת רֹאשׁ
צִטּוֹט: וְצָרִיךְ לְהִכָּנֵס בִּכְפִיפַת רֹאשׁ וְלֵב נִשְׁבָּר לִתְפִלָּה
הִזָּהֲרוּת שֶׁיִּהְיֶה מִנְיָן
צִטּוֹט: וְיִזָּהֲרוּ שֶׁיִּהְיוּ מִנְיָן, כְּדַאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה צַעַר לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה