נשמה יתרה בשבת קודש/הגאון רבי בן ציון מוצפי
מעלת השבת על פי הזוהר הקדוש בפרשת כי תצא. שם שואל רבי שמעון, "למה קוראים לה שבת?". הזוהר מחלק את המילה לשניים: "ש" – אלו שלושת האבות (אברהם, יצחק, ויעקב), וה"בת" – זו התורה הקדושה, בת מלך, בת יחידה של השם יתברך. התורה נקראת "ביתו של השם יתברך", והוא שם אותה דווקא בשבת. לכן, בשבת "צריכים ללמוד תורה".
שלוש שבתות בעולם והקשר למתן תורה:
יש מחלוקת בין התנאים מתי ניתנה התורה: יש אומרים ביום שלישי, ויש אומרים בשבת. סדר התפילות של שבת מכוון כנגד שלוש שבתות שבעולם.
שבת ראשונה – שבלילה (תפילת ערבית), כנגד שבת בראשית.
שבת של מתן תורה – בשחרית. משה רבנו תיקן לנו את השבת לפני מתן תורה, לאחר שאמר לפרעה שיש צורך ביום מנוחה לעבדים.
שבת שלעתיד לבוא – בתפילת מנחה, "אז יהיה יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".
הקשר בין היום השלישי בשבוע ליום השביעי בשבוע דרך קני המנורה: הקנה האמצעי במנורה, שהוא כנגד שבת, הוא השביעי בספירה הכוללת, אך הרביעי בסדר המונח (אחרי שלושה קנים), ולכן התורה ניתנה ביום שלישי. "יצא ששבת יש בה גם שלישי גם שביעי".
חומרת השבת ומעמדה:
"שבת חמורה מאוד". היא "שקולה כנגד כל המצוות שבתורה". הרמב"ם מציין כי רק שבת ועבודה זרה הן המצוות ה"הכי חמורות".
מי שמחלל שבת בפרהסיה "הרי הוא כגוי לכל דבריו" – אסור לאכול מבישולו, הוא אינו מצטרף למניין או לזימון, ואינו נחשב לחלק מעניין שבקדושה עד שישוב בתשובה.
שלושה עניינים עיקריים בשבת (לפי הרמב"ם):
- שמירת שבת: כוללת הלכות רבות, 39 אבות מלאכות ותולדותיהן.
- כבוד שבת: הבית צריך להיות נקי ומסודר, בגדים נקיים ומיוחדים לשבת, וגם הגוף צריך להיות נקי (רחצה, טבילה במקווה). זה כמו "אורח חשוב מלך בא אליך הביתה".
- עונג שבת: כולל מאכלים משובחים וטעימים, משקאות (יין), ונרות יפים.
"נשמה יתרה" – העיקר בחומרת השבת:
הסיבה ששבת כל כך חמורה היא בגלל הנשמה היתרה.
קבלת הנשמה היתרה: הקדוש ברוך הוא נותן אותה בערב שבת. היא מתקבלת בעת אמירת "בואי בשלום בשמחה ברינה ובצהלה תוך אמוני עם סגולה בואי כלה שבת מלכתא", ועל האדם לומר זאת רבע שעה לפני השקיעה, "יוסיף מחול על הקודש". היא יוצאת מעצמה במוצאי שבת.
שלושת שלבי קבלת הנשמה היתרה (לפי האר"י):
נפש:כוח התאוות הגשמיות והדם. מתקבלת באמירת "בואי כלה"
רוח: כוח הדיבור. מתקבלת באמירת "ברוך השם המבורך לעולם ועד" בתפילת ערבית, תוך הארכה וכוונה.
נשמה: כוח המחשבות הקדושות. מתקבלת באמירת "ופרוס עלינו ועל ירושלים סוכת שלום" בתפילת "השכיבנו".
הכנה וסילוק הדרגתי: כדי לקבל את השבת, "צריך להתכונן שלושה ימים מראש רביעי חמישי ושישי". "כל השבוע חיים בזכות שבת", וכל ברכת האדם בעסקיו ובלימוד תורה היא "מכוח יום השבת". הנשמה היתרה מסתלקת בהדרגה עד יום שלישי בערב. ביום ראשון יוצאת הנפש לאט לאט. ביום שני יוצאת הרוח לאט לאט. וביום שלישי יוצאת הנשמה לאט לאט. צריך להתפלל האדם שישאר לו מהניצוץ הזה של הנפש, רוח ונשמה שקיבל בשבת. ממוצאי יום שלישי, אחרי צאת הכוכבים, מתחילה להיכנס ה"הארה" של הנפש של שבת הבאה, ביום רביעי ה"הארה" של הרוח, וביום שישי ה"הארה" של הנשמה, עד שהיא נכנסת בפועל בכניסת השבת.
נשמה יתרה ביום טוב: ישנה מחלוקת בין רש"י לתוספות האם יש נשמה יתרה ביום טוב. רש"י סובר שאין, ולכן צריך לאכול ולשתות הרבה יין כדי שתבוא נשמה יתרה. התוספות חולקים, ולכן אין מברכים על הבשמים בהבדלה במוצאי שבת שחל ביום טוב, מכיוון ש"אין הסתלקות נשמה יתרה" (השמחה של החג עצמו מביאה נשמה יתרה).
נשמה יתרה גם לאישה: הריקנטי כותב שגם לאישה יש "נשמה יתרה של שבת".
התעצמות הנשמה היתרה: הנשמה היתרה אינה דבר קבוע ופיזי. "לפי הכוח של ההשתדלות שלך ככה הנשמה יתרה תבוא". אם אדם מנצל את השבת ללמוד תורה ולהיות שמח, הוא מקבל "נשמה עוד יותר גבוהה" מזו שקיבל בכניסת השבת. היא "נשמה לנשמתנו", נשמה גבוהה יותר.
"טובה גנוזה" לישראל: הנשמה היתרה היא "מתנה טובה" שהקדוש ברוך הוא שמר בבית גנזיו ולא נתן לאומות העולם.
מעלות וסגולות מיוחדות של שבת:
מנוחת הרשעים בגיהינום: הגמרא בסנהדרין (דף ס"ה) מספרת שגם הרשעים בגיהינום נחים בשבת ב"חצר מוות", שהיא "גינה שדה גדול רחב ידיים ששמה כל המתים יושבים ונחים מכל העמל שלהם". "בשבת אין גיהינם".
נהר הסמבטיון: הרמב"ם מספר על יהודי משבטי ישראל שהראה כיצד נהר הסמבטיון, שרועש כל השבוע, נח ושותק בשבת. זהו מוסר להתבייש וללמוד מהאבנים.
חיזוק השכל ללימוד תורה: רבי יצחק ארו (בעל "תולדות יצחק") כותב ש"ביום שבת השכל של האדם מתחזק, המוח שלו עובד יותר טוב ולומד תורה מתאים מאוד ללמוד תורה".
כוח הנפיחה: הכלי יקר מסביר שאדם שמכבד את השבת מכבד את הקדוש ברוך הוא, כי הנשמה היא מכוח ה"נפיחה" שנפח השם באדם הראשון. בשבת מקבלים "כוח עצום כוח רוחני אמיתי מכוח הנפיחה של השם".
איסור כעס ועצב בשבת: בעל "אור החיים" הקדוש כותב שהשם הזהיר את האדם בשבת מכעס ומעצב, כי זהו "יום קדוש ונורא… יום של שמחה" שבו באה "נשמה יתרה ממקום עליון מאוד".
ניצוץ נשמה יתרה גם בחול: הגאון חיד"א כותב שמשה רבנו זכה לנשמה יתרה גם בימי החול, וגם "מי שעוסק בתורה לשם שמיים אז גם בחול יש לו נשמה יתרה של שבת וניצוץ קדוש מכוח השבת עצמה".
קשר לברית מילה: מעבר יבוק כותב שבברית מילה מקבלים "נשמה יתרה של שבת" (לובשים בגדי שבת, עומדים ולא מדברים). בכי התינוק מסלק את הנשמה היתרה, ועל ידי הרחת בשמים מחזירים אותה.
"נחלה בלי מצרים": השבת היא "נחלה בלי מצרים, בלי בלי גבולות", מאפשרת התעלות בלתי מוגבלת.
אמון בעם הארץ בשבת: רבי פנחס בעל ההפלאה מביא מהמשנה במסכת דמאי שאפשר לסמוך על עם הארץ בשבת לגבי תרומות ומעשרות, כי "בשבת הוא לא משקר". רש"י מסביר שהנשמה היתרה היא "רוחב לב"– סבלנות, מנוחה, שמחה ולב פתוח לאירוח.
שפע ושכל נוסף: השיטה מקובצת כותב ש"נשמה יתרה" היא "שפע אלקי ושכל יותר נוסף על ימי החול כדי לעסוק בתורה". רבינו האר"י כותב "שבשבת השם יתברך מגלה לאדם את האור שלו בעולם הזה ולכן היו הרבה לומדים תורת הקבלה דווקא בשבת".
שם השבת וגימטריה 7: השבת אין לה מספר כמו שאר ימי השבוע, והיא "שם של הקדוש ברוך הוא". לרבנו האר"י, יש "גימטריה" של שבע במצוות השבת: נר (250, סכום אותיות 7), יין (70, סכום אותיות 7), דג (7), חלה (43, סכום אותיות 7), בשר (52, סכום אותיות 7).
הצלה מגיהינום: נרות שבת ותלמוד תורה בשבת "מציל את האדם מגיהינם". ספר התגים כותב ש"בשעה שאדם מתכונן לצאת לכבוד שבת באותה שעה בעולם הבא מוציאים את נפש מגיהינם".
נשמה יתרה בשבת קודש
הזוהר הקדוש מחלק את המילה:
התורה נקראת "ביתו של השם יתברך", והוא שם אותה דווקא בשבת. לכן בשבת צריכים ללמוד תורה.
רק שבת ועבודה זרה הן המצוות החמורות ביותר (רמב"ם)
39 אבות מלאכות ותולדותיהן
בית נקי, בגדים מיוחדים, גוף נקי – כמו "אורח חשוב מלך"
מאכלים משובחים, יין, נרות יפים
קבלת הנשמה:
הקב"ה נותן אותה בערב שבת בעת אמירת "בואי בשלום בשמחה…"
יציאתה: מעצמה במוצאי שבת
באמירת "בואי כלה"
באמירת "ברוך השם המבורך" בערבית
באמירת "ופרוס עלינו" ב"השכיבנו"
סילוק הדרגתי:
מסקנה: אין מברכים על בשמים בהבדלה במוצאי שבת שחל ביום טוב
הנשמה היתרה אינה דבר קבוע
אם אדם מנצל את השבת:
לא נתן לאומות העולם
גם לאישה יש נשמה יתרה של שבת (הריקנטי)
שם כל המתים יושבים ונחים מכל העמל
יהודי משבטי ישראל הראה כיצד נהר הסמבטיון:
מוסר השכל: להתבייש וללמוד מהאבנים
אדם שמכבד את השבת = מכבד את הקב"ה
בשבת מקבלים:
"כוח עצום כוח רוחני אמיתי מכוח הנפיחה של השם"
השם הזהיר את האדם בשבת מכעס ומעצב
בשבת באה "נשמה יתרה ממקום עליון מאוד"
לכן: חובה להיות שמח ורגוע
משה רבנו זכה לנשמה יתרה גם בימי החול
גם בחול יש לו נשמה יתרה של שבת
"ניצוץ קדוש מכוח השבת עצמה"
בברית מילה מקבלים "נשמה יתרה של שבת"
בכי התינוק מסלק את הנשמה היתרה
הרחת בשמים מחזירה אותה
מהמשנה במסכת דמאי – אפשר לסמוך על עם הארץ בשבת
רש"י מסביר: הנשמה היתרה היא "רוחב לב"
רבינו האר"י:
"בשבת השם יתברך מגלה לאדם את האור שלו בעולם הזה"
לכן הרבה לומדים תורת הקבלה דווקא בשבת
היא "שם של הקדוש ברוך הוא"
גימטריה של 7 במצוות השבת:
"מציל את האדם מגיהינם"
ספר התגים: