מדוע כה חמור עונשו של קרח?-נתיבות שלום

יֵשׁ לְבָאֵר תְּחִלָּה אֶת מַהוּת עִנְיַן הַשָּׁלוֹם – שֶׁאֵין לְפָרְשׁוֹ רַק כְּדַרְגָּה שְׁלִילִית שֶׁל הֶעְדֵּר מַחְלֹקֶת. שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁנֶּאֱמַר "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו", וְכֵן מָה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר שֶׁשַּׁבָּת הִיא "שַׂלְמָא דְּעָלְאֵי וְתַתָּאֵי". שָׁלוֹם הוּא עִנְיָן חִיּוּבִי וּמַדְרֵגָה מְיֻחֶדֶת.

וּמָה עִנְיַן שָׁלוֹם? עַל־יְדֵי בְּחִינַת זוּגוֹת – מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק. וּכְמוֹ שֶׁבְּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים בָּנוּי כָּל סֵדֶר הַבְּרִיאָה עַל מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל – כָּךְ גַּם בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים. וּבְחִינָה זוֹ נִקְרֵאת שָׁלוֹם – הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע בְּכָל הָעִנְיָנִים, וּכְדָאִיתָא: בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, אַחַר שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ שָׁם הֶעְדֵּר שָׁלוֹם, שֶׁמְּקוֹרוֹ מֵהַסִּטְרָא אַחְרָא. וַהֲרֵי שֶׁשָּׁלוֹם הוּא עִנְיָן חִיּוּבִי וּמַדְרֵגָה מְיֻחֶדֶת.

וְעִנְיָנוֹ – עַל פִּי מָה שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ (דב"ר פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן, פ"ב):
אָמַר הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל – בְּנִי, כָּל מָה שֶׁבָּרָאתִי, בָּרָאתִי זוּגוֹת: שָׁמַיִם וָאָרֶץ – זוּגוֹת, חַמָּה וּלְבָנָה – זוּגוֹת, אָדָם וְחַוָּה – זוּגוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא – זוּגוֹת. הָעִנְיָן בְּזֶה – שֶׁכָּל סֵדֶר הַבְּרִיאָה מְיֻסָּד עַל מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל:
הַחַמָּה מַשְׁפִּיעָה לַלְּבָנָה הַמְּקַבֶּלֶת,
הָאָרֶץ מְקַבֶּלֶת מֵהַשָּׁמַיִם, כְּמַאֲמַר (יְשַׁעְיָהוּ נ"ה):
"כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ…"
וְכֵן אָדָם וְחַוָּה, וְכֵן כָּל הַנִּבְרָאִים – וְהָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא – הַכֹּל מְיֻסָּד עַל מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל.
אֲבָל כְּבוֹדִי – אֶחָד וּמְיֻחָד בָּעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד".
הַכַּוָּנָה – שֶׁרַק הקב"ה לְבַדּוֹ הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד, וְאֵין שׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִלּוּ הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ – הִיא זוּגוֹת.

יְרִידַת הַשֶּׁפַע הִיא בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וּבְכָל תְּפִלָּה מַמְשִׁיכִים יְרִידַת הַשֶּׁפַע מִמַּשְׁפִּיעַ לַמְּקַבְּלִים.
וְהִנֵּה, יְרִידַת הַשֶּׁפַע הִיא בְּכָל יוֹם, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.
וְיֵשׁ שְׁנֵי חֲלָקִים בִּירִידַת הַשֶּׁפַע מֵהַמַּשְׁפִּיעַ לַמְּקַבֵּל:

  1. יְרִידַת שֶׁפַע לְקִיּוּם הָעוֹלָמוֹת.
  2. יְרִידַת שֶׁפַע לְהוֹלָדוֹת חֲדָשׁוֹת.
    כְּשֵׁם שֶׁאֵצֶל הָאָדָם – יֵשׁ יְרִידַת שֶׁפַע לְהוֹלָדוֹת חֲדָשׁוֹת, וְיֵשׁ מָה שֶׁהוּא צָרִיךְ תָּמִיד – שֶׁפַע מָזוֹן לְקִיּוּם הַגּוּף. כָּךְ גַּם בִּכְלַל הַבְּרִיאָה – יֵשׁ שֶׁפַע לְקִיּוּם, וְיֵשׁ בְּחִינַת הוֹלָדוֹת חֲדָשׁוֹת בַּבְּרִיאָה.

וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר:
"הַמְּחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית" – הַיְנוּ, שהקב"ה מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם בְּרִיאָה חֲדָשָׁה.
לֹא שֶׁבָּרָא הקב"ה בִּזְמַנּוֹ אֶת הָעוֹלָם, וּמֵאָז נִמְשֶׁכֶת הַבְּרִיאָה מֵעַצְמָהּ – אֶלָּא כְּמוֹ שהקב"ה חַי וְקַיָּם – כֵּן נוֹתֵן הוּא יִתְבָּרַךְ חַיּוֹת וְהִתְחַדְּשׁוּת תְּמִידִית בְּכָל עֵת וְשָׁעָה.
וְזֶהוּ רָצוֹן הָעֶלְיוֹן – שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם תִּהְיֶה הִתְחַדְּשׁוּת וּבְרִיאָה חֲדָשָׁה.
וְעַל דֶּרֶךְ זֶה גַּם יְרִידַת הַשֶּׁפַע לָעוֹלָם – בְּכָל דּוֹר וְדוֹר – נִמְשֶׁכֶת דֶּרֶךְ מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, יְסוֹד עוֹלָם – שֶׁהוּא הַמַּשְׁפִּיעַ אֶת הַהַשְׁפָּעָה לַמְּקַבְּלִים. כְּמוֹ שֶׁבְּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים בָּנוּי כָּל סֵדֶר הַבְּרִיאָה עַל מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל כָּךְ בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים. וּבְחִינָה זוֹ נִקְרֵאת שָׁלוֹם, הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע בְּכָל הָעִנְיָנִים.
וּמִנַּיִן? – מִמָּה שֶׁאָמַר הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁמִּדַּת יְסוֹד נִקְרֵאת שָׁלוֹם.
וּכְמוֹ כֵּן, יֵשׁ בְּחִינָה זוֹ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה", וְדָרְשׁוּ בַּסְּפָרִים שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה – שֶׁהֲרֵי בַּתּוֹרָה יֵשׁ תָּמִיד חִדּוּשִׁים, בְּחִינַת הוֹלָדוֹת חֲדָשׁוֹת.
וְלָכֵן – הַתּוֹרָה נִמְסֶרֶת עַל־יְדֵי מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל, וְכָל סֵדֶר מְסִירַת הַתּוֹרָה הוּא רַק עַל־יְדֵי מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל– "משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים", וְכוּ'. וְאֵין אָדָם יָכוֹל לְהַשִּׂיג כָּרָאוּי אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּדֶרֶךְ שֶׁל רַב וְתַלְמִיד.
הקב"ה נָתַן אֶת הַשַּׁבָּת בִּבְחִינַת מַשְׁפִּיעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (ח"ב פ"ח) "כָּל בִּרְכָּאן דִּלְעֵילָא וְתָתָא בְּיוֹמָא שֶׁבְּיַעֲאָה תַּלְיָן", כְּלוֹמַר – שֶׁהַשַּׁבָּת מַשְׁפִּיעָה אֶת יְרִידַת הַשֶּׁפַע לְכָל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים.
וּבִמְיֻחָד ע"פ מָה שֶׁכָּתַב הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית:
שהקב"ה בָּרָא אֶת הַבְּרִיאָה לְשִׁשָּׁה יָמִים בִּלְבַד, וְרַק מִכּוֹחַ שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת – מַשְׁפִּיעָה הַשַּׁבָּת בְּרִיאָה חֲדָשָׁה לְשִׁשָּׁה יָמִים נוֹסָפִים.
וְהָיִינוּ – שֶׁהַשַּׁבָּת הִיא הַשְׁפָּעָה חֲדָשָׁה לְהִתְחַדְּשׁוּת הַבְּרִיאָה.
וְכֵן הוּא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים – שֶׁבְּכָל תְּפִלָּה מַמְשִׁיכִים יְרִידַת שֶׁפַע מֵהַמַּשְׁפִּיעַ לַמְּקַבְּלִים.

כָּל סֵדֶר הַבְּרִיאָה מְיֻסָּד עַל מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ מָה שֶׁקֶּרַח חָלַק עַל הַשָּׁלוֹם – שֶׁחָלַק עַל כָּל סֵדֶר זֶה שֶׁל מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל.
הוּא סָבַר שֶׁאֵין צֹרֶךְ בְּמַשְׁפִּיעַ – כִּי "כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה', וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'"?

וּבְוַדַּאי שֶׁיָּדַע שֶׁקַּבָּלַת הַתּוֹרָה הָיְתָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אַךְ סָבַר – שֶׁרַק אָז הָיָה צֹרֶךְ בְּמַשְׁפִּיעַ, כְּדֵי לַהֲבִיאָם לְמַתַּן תּוֹרָה, וּכְדֵי שֶׁיַּגִּיעוּ לְמַצָּב ש "כֻּלָּם קְדוֹשִׁים". אַךְ מֵאָז – שׁוּב אֵין צֹרֶךְ בְּמַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל.

וְזוֹ הָיְתָה שֹׁרֶשׁ מַחֲלָקְתּוֹ עַל הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה – שֶׁעִנְיַן כְּהֻנָּה הוּא שֶׁהַהַשְׁפָּעָה יוֹרֶדֶת וְנִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל – שֶׁהוּא הַמַּשְׁפִּיעַ. וְקֹרַח חָלַק עַל כָּל הַסֵּדֶר שֶׁל מַדְפִּיע וּמְקַבֵּל וְסָבַר שֶׁאֵין צֹרֶךְ בְּצִנּוֹר שֶׁדַּרְכּוֹ תַּעֲבֹר הַהַשְׁפָּעָה לָכֵן חָלַק עַל הַכְּהֻנָּה גְּדוֹלָה. וּמִתּוֹךְ זֶה שֶׁחָלַק עַל זֶה חָלַק גַּם שַׁבָּת. שֶׁהַשַּׁבָּת מַשְׁפִּיעָה אֶת כָּל הַהַשְׁפָּעָה לְשֵׁשֶׁת הַיָּמִים, וְהוּא סָבַר שֶׁאֵין צֹרֶךְ בְּהַשְׁפָּעוֹת חֲדָשׁוֹת. וְזֶה שֶׁחָלַק עַל הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה בְּנוּיָה עַל מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל, רַב וְתַלְמִיד. וְכֵיוָן שֶׁקֶּרַח חָלַק גַּם עַל זֶה נִמְצָא שֶׁהָיָה מְחֻלָּק עַל כָּל הַסֵּדֶר שֶׁבָּרָא הקב"ה בַּבְּרִיאָה שֶׁהוּא יִתְבָּרֵךְ שְׁמוֹ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, שֶׁבְּכָל יוֹם יֵשׁ יְרִידַת הַשֶּׁפַע עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַמַּשְׁפִּיעַ לַמְּקַבֵּל הֵן לְקִיּוּם הָעוֹלָמוֹת וְהֵן לְהוֹלָדוֹת חֲדָשׁוֹת.

בס"ד
הסודות להצלחה שלך www.yoursuccesstoolbox.com
שקף 1: שלום – לא רק היעדר מחלוקת
"אין לפרשו רק כהיעדר מחלוקת… עושה שלום במרומיו… שבת היא שלמא דעלאי ותתאי."
שלום אינו רק מצב שבו אין ריב – הוא דרגה חיובית של חיבור בין הפכים, כמו בשבת שמאחדת בין העליונים לתחתונים. שלום אמיתי הוא הרמוניה, לא ריק.
מה יקרה אם נתחיל לראות בשלום יצירה ולא רק שקט?
שקף 2: שלום כהמשכת שפע
"ובחי' זו נקראת שלום – המשכת השפע בכל העניינים."
שלום הוא כלי שמעביר שפע מהעליונים לתחתונים. כשיש שלום, השפע זורם. בעולמות העליונים – השלום קיים כל הזמן ולכן גם השפע.
באילו תחומים נרגיש יותר שפע אם ניצור בהם שלום פנימי או זוגי?
שקף 3: הבריאה כולה בנויה על זוגות
"כל מה שבראתי – בראתי זוגות… אך כבודי אחד."
כל הבריאה מבוססת על זיווגים – שמיים וארץ, חמה ולבנה, אדם וחווה. רק הקב"ה הוא יחיד. השלום מאחד בין כל זוג – הוא יסוד הקיום.
איך ההבנה הזו יכולה לשנות את הגישה שלנו למערכות יחסים?
שקף 4: התורה – תהליך של חידוש והולדה
"לא יהיה בך עקר… הכוונה – בדברי תורה… כל מה שתלמיד עתיד לחדש."
התורה עצמה מתחדשת כל הזמן. יש בה הולדה של רעיונות חדשים. לכן תמיד יש צורך במערכת של משפיע (רב) ומקבל (תלמיד).
האם אנחנו מאפשרים לעצמנו להתחדש בלימוד ובחיים או פועלים מתוך שגרה?
שקף 5: נתינה וקבלה – יסוד הבריאה
"כל הבריאה מיוסדת על משפיע ומקבל… גם השפע בכל דור נמשך ע"י צדיק."
הבריאה אינה פועלת בצורה עצמאית – היא דורשת קשרים של נתינה וקבלה. כך פועל גם השפע הרוחני – דרך הצדיקים.
באיזה תחום אנחנו נדרשים יותר להיות 'משפיעים', ובאיזה – 'מקבלים'?
שקף 6: שבת – מקור השפע לששת הימים
"כל הברכות שלמעלה ולמטה – תלויות ביום השבת."
השבת היא הזמן שממנו נמשך כל השפע של השבוע. כאשר שומרים על השבת – כל ימות השבוע מתברכים.
מהו ה"שבת" האישי שלי – זמן שבו אני נטען מחדש?
שקף 7: השבת מאפשרת את המשך הבריאה
"הקב"ה ברא לשישה ימים בלבד… בזכות השבת – בריאה מתחדשת."
לפי האור החיים הקדוש – לולא השבת, הבריאה הייתה מסתיימת. כל שבוע, בזכות השבת, הבריאה מתחילה מחדש.
כיצד מנוחה והתבוננות מאפשרות לי להמשיך ליצור?
שקף 8: חידוש בכל רגע – לא רק בשבת
"המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית."
הבריאה מתחדשת תמיד – לא רק פעם אחת. הקב"ה נותן בכל רגע כוח חדש לעולם. גם בנו יש התחדשות מתמדת.
מה משתנה כשאני קם בבוקר מתוך ידיעה שכל רגע הוא התחלה חדשה?
שקף 9: קורח חלק על סדר הבריאה
"קורח פליג על שלום… מדוע תתנשאו על קהל ה'"
קורח טען שלא צריך מדרגות – כולנו שווים. בכך הוא שלל את הצורך במשפיע ומקבל, ויצא נגד מבנה הבריאה הרוחני.
מתי ההתנגדות שלנו לסמכות נובעת ממקום של אמת, ומתי ממאבק באגו?
שקף 10: טעותו של קורח – חידוש חד פעמי
"חשב שהשפעה צריכה להיות רק פעם אחת – במתן תורה."
קורח הכיר בתפקידו של משה בעבר, אך טען שכיום אין עוד צורך במתווך. הוא לא הבין שהשפעה צריכה להיות תמידית.
האם יש תחומים שבהם אני נוטה להפסיק להתחדש כי אני חושב שכבר "הגעתי"?
Facebook
X
LinkedIn
Telegram
WhatsApp
Email
הדפסה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *