מעלת התהילים/הרב יצחק כהן
סֵפֶר הַתְּהִלִּים הוּא סֵפֶר שְׁבָחִים, זְמִירוֹת וּתְפִלּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהוּא נֶחְשָׁב לִ"גוֹלַת הַכּוֹתֶרֶת" שֶׁל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם. לְהַלָּן מְאַפְיְנָיו הָעִקָּרִיִּים שֶׁל הַסֵּפֶר:
מְחַבֵּר הַסֵּפֶר: דָּוִד הַמֶּלֶךְ, "נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל", הוּא שֶׁחִבֵּר וְהֶעֱלָה אֶת הַסֵּפֶר עַל הַכְּתָב. עִם זֹאת, הַסֵּפֶר כּוֹלֵל מִזְמוֹרִים שֶׁאָמְרוּ עֲשָׂרָה זְקֵנִים, בֵּינֵיהֶם אָדָם הָרִאשׁוֹן, אַבְרָהָם אָבִינוּ, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וּבְנֵי קֹרַח. דָּוִד נִבְחַר לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵיהֶם כִּי קוֹלוֹ הָיָה עָרֵב יוֹתֵר מִכֻּלָּם.
מִבְנֶה וְחִלּוּק: הַסֵּפֶר מֻרְכָּב מִ-150 פְּרָקִים (קנ"א) וְהוּא בָּנוּי מִ-חֲמִשָּׁה סְפָרִים (חֲמִשָּׁה חֲלָקִים), כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה.
עֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל שֶׁבַח: הַסֵּפֶר נֶאֱמַר בַּעֲשָׂרָה סוּגֵי נִגּוּן וְזֶמֶר (כְּמוֹ נִצּוּחַ, מִזְמוֹר, שִׁיר, אָשְׁרֵי וְהַלְלוּיָהּ), הַמְּכֻוָּנִים כְּנֶגֶד עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וּנוֹעֲדוּ לְתַקֵּן אֶת הַשְּׁכִינָה.
סוֹד הַתִּקּוּן וְהַיְשׁוּעָה: דָּוִד הַמֶּלֶךְ חִבֵּר אֶת הַסֵּפֶר בְּעִקָּר בְּעֵת שֶׁעָסַק בִּתְשׁוּבָה גְּדוֹלָה עַל חֶטְאוֹ. בְּתוֹךְ הַמִּזְמוֹרִים הוּא גָּנַז תְּפִלּוֹת וִיהָבָה עַל כָּל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁיַּעַבְרוּ עַל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי וְעַל עַם יִשְׂרָאֵל עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ.
כֹּחַ רוּחָנִי: הַתְּהִלִּים נֶחְשָׁב לִ"כְלִי זַיִן" רוּחָנִי הַמַּכְנִיעַ אֶת כּוֹחוֹת הַטֻּמְאָה (הַקְּלִיפּוֹת). נֶאֱמַר עָלָיו שֶׁהוּא "שׁוֹבֵר אֶת כָּל הַמְּחִיצּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל" וּמְסַלֵּק אֶת הַמְּעַכְּבִים הָעוֹמְדִים בִּפְנֵי הַתְּפִלּוֹת בְּדַרְכָּן לַשָּׁמַיִם.
מָשָׁל לְהַבָּנָה: נִתָּן לְדַמּוּת אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים לְמַפְתֵּחַ מַאֲסְטֶר הַפּוֹתֵחַ דְּלָתוֹת נְעוּלוֹת; גַּם כַּאֲשֶׁר הַשְּׁעָרִים חֲסוּמִים בְּעִכּוּבִים רוּחָנִיִּים הַנִּרְאִים כְּחוֹמוֹת בַּרְזֶל, כֹּחַ הַמִּזְמוֹרִים מְסֻגָּל לְסוֹבֵב אֶת הַמַּנְעוּל וּלְסַלֵּק אֶת הַמְּחִיצּוֹת כְּדֵי שֶׁהַבַּקָּשָׁה תַּעֲלֶה יְשִׁירוֹת לַבּוֹרֵא.
מַעֲלַת סֵפֶר הַתְּהִלִּים הִיא עֲצוּמָה וּכְלוּלָה מִסְּגֻלּוֹת רַבּוֹת הַמַּשְׁפִּיעוֹת עַל הָאָדָם וְעַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ:
- כֹּחַ הַתְּהִלִּים בִּשְׁבִירַת הַמְּחִיצּוֹת וְהַקְּלִיפּוֹת
הַתְּהִלִּים הוּא כְּלִי זַיִן רוּחָנִי הַמְּבַטֵּל כָּל עִכּוּב:
"רַבֵּנוּ הַצֶּמַח צֶדֶק כָּתַב וְאָמַר: אִלּוּ בְּנֵי אָדָם הָיוּ יוֹדְעִים עַד כַּמָּה הַמַּעֲלָה שֶׁל סֵפֶר תְּהִלִּים, לֹא הָיוּ מַנִּיחִים אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה… כִּי תֵּדַע סֵפֶר תְּהִלִּים שׁוֹבֵר אֶת כָּל הַמְּחִיצּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת עוֹלוֹת לְמַעְלָה".
"כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הַבֶּן אִישׁ חַי: אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם מַכְנִיעַ אֶת הַקְּלִיפּוֹת וְהַמִּסְתַּנְּנִים… וְלָכֵן הֵם נִקְרָאִים זְמִירוֹת לְשׁוֹן זִמּוּר לְהַכְרִית אֶת הָעָרִיצִים… לְכָל צָרָה מְסֻגָּלִים מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים יוֹתֵר מִכָּל לִמּוּד תּוֹרָה".
- מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה וְהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב
הַתְּהִלִּים מְסֻגָּל לִפְתֹּחַ לְבָבוֹת אֲטוּמִים לַתְּשׁוּבָה:
"כּוֹתֵב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב… מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְּשׁוּבָה יִהְיֶה רָגִיל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים… וְעַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים אֲפִילוּ מִי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה הוּא יִתְעוֹרֵר לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה".
בְּנוֹסָף, הַתְּהִלִּים מְסַיֵּעַ לָאָדָם לִמְצֹא אֶת הַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ בַּשָּׁמַיִם.
- סְגֻלָּה לְיִרְאַת שָׁמַיִם וְחָסִידוּת
עַצַּם הַקְּרִיאָה בַּסֵּפֶר מְשַׁנָּה אֶת מַעֲמָד הָאָדָם:
"הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת אוֹמֶרֶת: אָדָם שֶׁרוֹאֶה סֵפֶר תְּהִלִּים בַּחֲלוֹם – יְצַפֶּה לַחֲסִידוּת… עֶצֶם הָרְאִיָּה, עֶצֶם הַשְּׁמִיעָה מִסֵּפֶר תְּהִלִּים זוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וַחֲסִידוּת".
"רַבֵּנוּ הַמַּהַרְשָׁ"א כּוֹתֵב: סֵפֶר תְּהִלִּים כֻּלּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם… לְעֻמַּת זֹאת סֵפֶר מִשְׁלֵי הוּא דִּבְרֵי חָכְמָה… וְהָרֵי יֵשׁ לָנוּ כְּלָל: יִרְאָתוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ".
- הַשְׁפָּעָה עַל הַשֶּׁפַע הַגַּשְׁמִי וְהַבְּרִיאוּת
הַבְּרָכוֹת וְהַיְּשׁוּעוֹת גְּנוּזוֹת בְּתוֹךְ הַפְּסוּקִים:
"דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים הִתְפַּלֵּל וְרָמַז אֶת כָּל הָעִנְיָנִים שֶׁצְּרִיכִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד בִּיאַת מָשִׁיחַ… רְפוּאוֹת עַל הַחוֹלִים שֶׁיִּתְרַפְּאוּ, עַל הַבְּרִיאִים שֶׁלֹּא יֶחֱלוּ, עַל אָדָם שֶׁזָּקוּק לְפַרְנָסָה שֶׁיִּתְבָּרֵךְ בְּהַצְלָחָה".
"כּוֹתֵב בְּסֵפֶר פֶּלֶא יוֹעֵץ: הָרָגִיל בְּסֵפֶר תְּהִלִּים דּוֹחֵק כָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת וּפְגָעִים רָעִים מֵעָלָיו וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ… וּמְגַלְגֵּל עֲלֵיהֶם כָּל מִינֵי שֶׁפַע וְטוֹבוֹת".
- תִּקּוּן עוֹוֹנוֹת וּפְגַם הַבְּרִית
הַתְּהִלִּים נֶחְשָׁב כְּלִמּוּד הֲלָכוֹת חֲמוּרוֹת וּמְזַכֵּךְ אֶת הַנֶּפֶשׁ:
"כָּךְ הִתְפַּלֵּל דָּוִד הַמֶּלֶךְ: הָעוֹסֵק בְּסֵפֶר תְּהִלִּים זוֹכֶה לְשָׂכָר כִּנְגָעִים וְאֹהָלוֹת… וְכָתְבוּ גּוּרֵי הָאֲרִיזַ"ל כִּי מִי שֶׁעוֹסֵק בְּהִלְכוֹת טֻמְאָה וְטָהֳרָה זֶה תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית".
"קַבָּלָה מִפִּי רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק… כָּל אָדָם הָאוֹמֵר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים בְּיוֹם אֶחָד – חָשׁוּב תַּעֲנִית מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת… חָשׁוּב כְּחֶרֶב וַחֲנִית כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע".
לְסִכּוּם: הַתְּהִלִּים הוּא "אוֹצַר הַיְשׁוּעוֹת" הַמְּחֻבָּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהוּא מְסֻגָּל לְהַמְתִּיק דִּינִים וּלְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה.
מָשָׁל לְהַבנָה: נִתָּן לְדַמּוּת אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים לְמַפְתֵּחַ מַאֲסְטֶר הַפּוֹתֵחַ כָּל דֶּלֶת נְעוּלָה בָּעוֹלָם; גַּם כַּאֲשֶׁר הַדֶּלֶת עֲשׂוּיָה בַּרְזֶל וְנִרְאֵית בִּלְתִּי עֲבִירָה, כֹּחַ הַמִּזְמוֹרִים מְסֻגָּל לְסוֹבֵב אֶת הַמַּנְעוּל וּלְהַעֲלוֹת אֶת בַּקָּשַׁת הָאָדָם יְשִׁירוֹת לַשָּׁמַיִם.
פְּרָטִים חֲשׁוּבִים וּסְגֻלּוֹת רַבּוֹת שֶׁכְּדַאי לָתֵת עֲלֵיהֶם אֶת הַדַּעַת:
- הַקֶּשֶׁר בֵּין חֵטְא דָּוִד לְחִבּוּר הַתְּהִלִּים
13 שְׁנוֹת חֹלִי: דָּוִד הַמֶּלֶךְ חִבֵּר אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים בְּעֵת שֶׁעָסַק בִּתְשׁוּבָה גְּדוֹלָה עַל חֵטְא בַּת שֶׁבַע. בְּמֶשֶׁךְ 13 שָׁנִים הוּא הָיָה חוֹלֶה וּמֻטָּל בַּמִּטָּה כְּחֵלֶק מִתִּהֲלִיךְ הַכַּפָּרָה, וּבִזְמַן זֶה חִבֵּר אֶת הַמִּזְמוֹרִים.
רֶמֶז הַתִּקּוּן בַּמִּלָּה "אַשְׁרֵי": הַמִּלָּה הַפּוֹתַחַת אֶת הַסֵּפֶר, "אַשְׁרֵי", הִיא רָאשֵׁי תֵּיבוֹת: אֲבִי שְׁלֹמֹה רֹאשׁ יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ רֶמֶז לְכָךְ שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ הִתְקַבְּלָה, שֶׁכֵּן שְׁלֹמֹה בְּנוֹ זָכָה לִמְלֹךְ אַחֲרָיו.
- סוֹד הַמְּחַבְּרִים וְהַמִּבְנֶה
עֲשָׂרָה זְקֵנִים: אַף שֶׁדָּוִד כָּתַב אֶת הַסֵּפֶר, הוּא כָּלַל בּוֹ מִזְמוֹרִים שֶׁאָמְרוּ עֲשָׂרָה צַדִּיקִים שֶׁקָּדְמוּ לוֹ, בֵּינֵיהֶם: אָדָם הָרִאשׁוֹן, מַלְכִּי צֶדֶק, אַבְרָהָם אָבִינוּ, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וּבְנֵי קֹרַח.
חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תְּהִלִּים: הַסֵּפֶר מְחֻלָּק לַחֲמִשָּׁה חֲלָקִים כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה.
עֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל שֶׁבַח: הַתְּהִלִּים נֶאֱמַר בַּעֲשָׂרָה סוּגֵי נִגּוּן (כְּמוֹ נִצּוּחַ, מִזְמוֹר, שִׁיר), הַמְּכֻוָּנִים לְתַקֵּן אֶת עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת.
- סְגֻלּוֹת מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהֻזְכְּרוּ
שְׁמִירָה מִנִּזְקֵי לַיְלָה: קְרִיאַת אַרְבַּעַת הַפְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים (א'-ד') מְסֻגֶּלֶת לְבַטֵּל אֶת כֹּחַ הַשָּׂטָן וּלְהַצִּיל מִטֻּמְאַת קֶרִי.
מְצִיאַת בֶּן זוּג: אֲמִירַת פֶּרֶק קכ"א ("שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי") בְּסוֹף תְּפִלַּת הָעֲמִידָה.
יְשׁוּעָה בְּ-40 יוֹם: אֲמִירַת פֶּרֶק י"ג, 13 פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, בְּמֶשֶׁךְ 40 יוֹם רְצוּפִים.
נִצָּחוֹן עַל שׂוֹנְאִים: קְרִיאַת פֶּרֶק קי"ט בְּכָל יוֹם.
סְגֻלָּה לְהִתְעוֹרְרוּת בַּבֹּקֶר: אֲמִירַת הַפָּסוּק "עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֶּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר" 3 פְּעָמִים יָשָׁר וְהָפוּךְ לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.
- "לִקּוּטֵי תְּהִלִּים" וְ"שִׁמּוּשׁ תְּהִלִּים"
לִקּוּטֵי תְּהִלִּים: סֵפֶר הַמְסַדֵּר אֶת פְּסוּקֵי הַתְּהִלִּים לְפִי סֵדֶר הָאָלֶף-בֵּית. הַסְּגֻלָּה הִיא לִקְרֹא אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַמַּרְכִּיבוֹת אֶת שֵׁם הָאָדָם, שֵׁם הָעִיר אוֹ הַבַּקָּשָׁה (לְמָשָׁל "פַּרְנָסָה").
שִׁמּוּשׁ תְּהִלִּים: חִבּוּר עַתִּיק (הַמְיֻחָס לְרַב הַאי גָּאוֹן) הַמְּפָרֵט סְגֻלָּה סְפֵּצִיפִית לְכָל פֶּרֶק (לְמָשָׁל: פֶּרֶק ט"ז לְשִׁכּוֹר, פֶּרֶק מ"א לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה). הָרַב מַזְהִיר מִשִּׁמּוּשׁ בְּשֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים מַעֲשִׂיִּים לְלֹא הַסְמָכָה, וּמַמְלִיץ לְהִסְתַּפֵּק בַּאֲמִירַת הַמִּלִּים.
- הַנְהָגוֹת חֲשׁוּבוֹת בַּאֲמִירַת הַתְּהִלִּים
לְלֹא הֶפְסֵק: הַמַּעֲלָה הַגְּבוֹרָה בְּיוֹתֵר הִיא לִקְרֹא אֶת כָּל הַסֵּפֶר (אוֹ חֵלֶק מִמֶּנּוּ) בְּלִי הֶפְסֵק דִּבּוּר כְּלָל, אֲפִילוּ לֹא לִבְרָכָה אוֹ לִשְׁתִיָּה.
מִלָּה בְּמִלָּה: יֵשׁ לִקְרֹא בִּמְתִינוּת, לֹא לְדַלֵּג וְלֹא לִבְלֹעַ מִלִּים. הָרַב מַזְהִיר שֶׁקְּרִיאָה מְהִירָה וּמְשֻׁבֶּשֶׁת עֲלוּלָה לְהֵחָשֵׁב כְּ"מִנְאֵץ".
תְּהִלִּים בַּלַּיְלָה: לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים עָדִיף לִלְמֹד תּוֹרָה, אַךְ לִשְׁאָר הָאָדָם, נָשִׁים וִילָדִים – מֻתָּר וּרְצוּי לִקְרֹא תְּהִלִּים גַּם בַּלַּיְלָה.
תְּהִלִּים בְּשַׁבָּת: זוֹהִי הַסְּגֻלָּה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר לְתִקּוּן הַבְּרִית וּלְקֵרוּב הַגְּאֻלָּה.
לְסִכּוּם: הָרַב מַמְלִיץ לְכָל אָדָם לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ קְרִיאָה שֶׁל לְפָחוֹת 10 פְּרָקִים בְּכָל יוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר יוֹם אֶחָד לְלֹא כֹּחַ הַתְּהִלִּים הַמֵּגֵן עַל הָאָדָם.
מָשָׁל לְהַבנָה: הַתְּהִלִּים הוּא כְּמוֹ צִנּוֹר חַמְצָן רוּחָנִי; כָּל עוֹד הָאָדָם קוֹרֵא בּוֹ, הוּא מְחֻבָּר לַחַיִּים וּמֵגֵן עַל עַצְמוֹ וְעַל עִירוֹ. בָּרֶגַע שֶׁהוּא מַפְסִיק, הוּא מַפְקִיר אֶת הַהֲגַנָּה וּמְאַפְשֵׁר לַפֻּרְעָנוּת לְהִתְקָרֵב, כְּפִי שֶׁסֻּפַּר עַל הַחֲסִיד שֶׁהֵגֵן בִּתְהִלָּתוֹ עַל הָעִיר כָּל יָמָיו.
ע"פ שיעורו של הרב יצחק כהן על התהילים.
רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה קדוש עליון, שמגיל 13 היה עולה למרום בכל יום ומדבר עם המלאך מט"ט. הוא כתב ספר שלם שנקרא "ספר היכלות", ושם הוא מתאר באיזה היכל הוא היה ובאיזה מקום. הוא גילה לנו את כל הסודות שראה שם וכתב אותם בספרו.
הוא מתאר לנו מה המלאכים אומרים בבוקר: עומד מלאך ואומר "ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד", וכולם עונים אחריו. הוא מספר שראה חיה אחת עומדת באמצע הרקיע, שיש לה דמות אריה, שור, נשר ואדם, והשם "ישראל" חקוק על מצחה. החיה הזו עומדת ואומרת "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ", וכל גדודי מעלה עונים אחריה "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד".
בספר היכלות הוא מתאר שיש בשמיים נתיבים באוויר ומרחקים עצומים, אדירים ואינסופיים. יום אחד הוא ראה שכולם מחכים ושרים דברי שירה, ושאל את המלאך מט"ט מה קורה. המלאך ענה לו: "תחכה, צריך לבוא איזה צדיק אחד עוד מעט".
ופתאום רעשו כל הגלגלים, והיה רעש גדול של המוני מלאכי מעלה שצועקים. והנה הגיע איזה אחד בעל תואר, עם אור על פניו והדר, ומרכבות רבות נוסעות לפניו והוא יושב בראש המרכבה. היה לו כתר גדול על ראשו, משובץ באבנים, עם גובה ותואר מופלא, והוא התיישב שם והתחיל לדרוש ברבים,.
רבי ישמעאל שאל את המלאך מט"ט: "מי זה האיש שאני רואה? זה יותר ממלאך!", והמלאך השיב לו: "זה דוד מלך ישראל". כל הכבוד הזה שעושים לדוד המלך הוא בזכות זה שהוא חיבר את ספר תהילים והיה משבח ומפאר את הקדוש ברוך הוא. לכן זכה דוד שאנחנו בכל התפילות מזכירים פרקים של תהילים, ולא מתחילים שחרית בלי תהילים ומסיימים עם תהילים. ספר תהילים כבר היה קיים בשמיים עוד לפני שדוד נולד, ודוד המלך רק זכה שברוח הקודש גילו לו את הספר.