פורים – נתיבות שלום חלק א' היום נביא קטע מספר נתיבות שלום של רבי שלום נח ברזובסקי, האדמו"ר מסלונים, בענין חג הפורים. 

הארה שאין כמוה

 בכל שנה מתגלה בפורים הארה כזו אשר כמוה לא נהייתה מימי קדם, לא בשבת קודש ולא ביום טוב. והיות והאור הוא כל כך גדול, צריך להסתיר אותו שלא תשלוט בו עין הסטרא אחרא, ומשום כך יש בו עניינים מוזרים שאין בכל חג, כמו המובא בספרים הקדושים המנהג ללבוש בגדי עכו"ם, ומה שאמרו חז"ל "חייב איניש לבסומי בפוריא…" והוא על דרך משל, כשיש צורך להעביר כתר המלך ממקום למקום, ויש פחד ממורדים ושודדים שלא יגזלו את הכתר, העצה שמכניסים אותו בעגלה פשוטה ועוטפים אותו מכל עבר בבלויי סחבות, שאף אחד לא ירגיש מה מונח כאן. ועל דרך זה גם בפורים, והעניין עמוק מאוד.
רבי שלום נח ברזובסקי, האדמו"ר מסלונים זצ"ל / נתיבות שלום פורים עמ' לג

הנתיבות שלום פותח בסדרה של מובאות ההופכות את פורים מחג של זיכרון למאורע היסטורי. לחג בעל השפעות רוחניות סגוליות עליונות ונפלאות לכלל ולפרט. "מצינו בחז"ל ובספרי צדיקים שהפליגו מאוד בגודל מעלת קדושת מגילת אסתר שכולה סודות נשגבים השייכים לכללות ישראל והשייכים לכל פרט, ומובא בבית אברהם שצדיקים רואים במגילה כל מאורעות הנה בכל העולם. והרב הקדוש רבי ברוך ממעזי'יבוז' זי"ע ) נכדו של הבעל שם טוב (אמר בפירוש מאמר חז"ל הקורא את המגילה למפרע לא יצא, היינו מי שסבר זה מעשה שהיה מלפנים, כי בכל דור ושנה צריך להרגיש כאילו זה עובר עכשיו". הכוונה הפשוטה בדברי חז"ל "הקורא את המגילה למפרע לא יצא", היא שמי שקורא את המגילה שלא כסידרה, אינו יוצא ידי חובתו. אולם רבי ברוך ממז'יבוז' מפרש שמי שחושב שהמגילה היא היסטוריה גרידא ) כמובן שאין הכוונה לומר שאינה היסטורית, אלא שאינה רק היסטורית (הרי שאינו מעריך כלל נכונה את ענין חג הפורים. הנתיבות שלום מראה שאין גישה זו חדשה לחכמי הקבלה והפנימיות הרואים בעיקר את התהליכים הרוחניים שמאחורי כל מאורע, אלא שיש רמזים למהות הנצחית של פורים גם בספרות והנגלית וכדלהלן: "והרמב"ם בפרק ב' מהלכות מגילה כתב כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין להבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. והרי שדרגת מגילת אסתר היא למעלה מנביאים וכתובים. ויש להתבונן לפי מעוט שכלנו מה ענין המגילה השייך לכלל ולפרט על דרך העבודה. מצינו בספרים הקדושים שהפליגו בגודל קדושת יום הפורים, וכמו שכתב בספר הקדוש אוהב ישראל )לפורים( וזה לשונו: "היטיבו אשר דברו חכמי דורותינו על יום הפורים שהוא כמו יום הכפורים. והיינו שהוא היום הגדול והקדוש בשנה, וכן אמרו במדרש, כל המועדים יהיו בטלים וימי הפורים לא יהיו נבטלין לעולם, מה ראו על ככה להגדיל בגודל ערך יום הפורים יותר מכל המועדים". אנו רואים אם כן כיצד חכמי ישראל בכל הדורות ייחסו חשיבות מהותית מאוד ליום הפורים כיום בעל הארה נפלאה.

 מנות ומתנות
אחרי שראתה אסתר את גודל התגברות הסטרא אחרא כל כך עד להשמיד את כל היהודים, אמרה שאין עצה, רק "לך כנוס את כל היהודים", בלב אחד כאיש אחד, שאין עצה מעולה כזו המועילה בעיתים הכי קשים. ואת זאת אנו מקיימים במצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים.  משלוח מנות איש לרעהו הוא אהבת חברים, לזה שקרוב אליך בדעת, ומתנות לאביונים הוא אהבת ישראל, אף על פי שאינו רעהו בבחינת אביון שאינו מבינן כלום ועני בדעת, אבל הרי הוא יהודי ומחויבים לאהוב אותו ולשלוח מתנות לעורר האהבה. צדקה לא כתוב כאן, אלא מתנות, כי
חובת היום היא לעורר אהבת ישראל לכל אחד מישראל באשר הוא. אין דבר שיכול להציל את האדם בכל המצבים ולהוציאו מכל המצוקות כאהבת חברים.
רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, נתיבות שלום, עמ' כ"א

סיכום שיעורו של הרב ישראל אברג'ל/הכנה לפורים

בסדר, הנה הרחבה של כל נקודה שציינתי בסיכום, תוך שימוש במידע מהמקורות:

• מעלת חודש אדר ופורים: חודש אדר הוא החודש האחרון בשנה. התורה מציינת את חודש ניסן כראש חודשים, ולכן אדר הוא החודש ה-12. יש סוד של אדר שני כנגד כל י״ב חודשים, ובכל חודש יש איחוד של ראש החודש. פורים הוא זמן רצון מיוחד, שבו השמחה יכולה להביא לתיקון עוונות ולגילוי של עולמות עליונים. בליל פורים ישנה אפשרות להשגה רוחנית שלא ניתנת להשגה במשך כל השנה. קדושת ימי הפורים הם כלים המחזיקים ברכה לכל השנה.
• הכנה לקראת פורים ושבת: ישנה חשיבות רבה להקדים ולעשות את ההכנות הפיזיות והרוחניות לקראת פורים ושבת הסמוכה לו, כדי למנוע לחץ ובלבול. מומלץ להכין מראש את כל צורכי השבת, כגון בישולים ובגדים, כבר בתחילת השבוע. חכמים אף פעם לא מגיעים ללחץ. אפשר לבשל מראש ולהקפיא. יש להוריד כמה שיותר מיום שישי. יש לזכור כי שבת היא דאורייתא ופורים הוא דרבנן.
• קדושת פורים: יש להקפיד על קדושת החג, בין היתר על ידי לבישת בגדי שבת, הימנעות מתחפושות שאינן צנועות, שמירה על צניעות וקדושה, והימנעות משתייה מופרזת שעלולה להוביל לקלות דעת ולעבירות. יש להגיע למגילה עם בגדי שבת. פורים אינו היתר לרצועה.
• שמחה של מצווה: השמחה בפורים צריכה להיות שמחה של מצווה, מתוך קדושה ויראת שמיים, ולא מתוך הוללות וליצנות. יש לשמוח עם המשפחה ולעודד שמחה וקדושה בקרב הילדים. שמחה אמיתית היא שמחה פורצת גדר.
• ניצול הזמן: ליל פורים הוא זמן של עת רצון, ולכן יש לנצלו לתפילה, בקשת רחמים, לימוד תורה, עשיית תשובה ווידוי. מומלץ לסיים ספר תהילים בלילה זה ולבקש על כל צרכי האדם. בחצות לילה של פורים נפתחים שערי שמיים. יש להתוודות ולפרש שיחה לפני השם.
• מתנות לאביונים ומשלוחי מנות: יש לתת מתנות לאביונים ומשלוחי מנות ביום הפורים עצמו, ולא לפני או אחרי. יש לתת את המתנות בסבר פנים יפות ובצורה מכובדת. מומלץ להזדרז בשילוח מנות על הבוקר. יש לחנך את הבנים והבנות לתת צדקה.
• חינוך ילדים: יש לראות בחינוך הילדים מטרה מרכזית, ולתת להם דוגמה אישית של קדושה ושמחה של מצווה. יש ללמד אותם לתת צדקה.
• שמירה על השבת: מכיוון שפורים השנה חל בערב שבת, יש להקפיד במיוחד על שמירת השבת ולהיערך אליה מראש. יש לסיים את כל הכנות הפורים עד שעות הצהריים המוקדמות של יום שישי, כדי לאפשר כניסה נינוחה לשבת.
• סגולות לפורים: קיימות סגולות שונות ליום הפורים, כגון טבילה במקווה, נתינת צדקה, ותפילה מעומק הלב. יש סוד שרק בפורים אפשר לעשותו כדי להעשיר.