בס"ד

שירת השלווה

יש שלווה שהיא מתנה,
ויש שלווה שהיא אשליה.
יש דממה הנולדת מן האמונה,
ויש שקט המכסה על השכחה.

על ירושלים מתפלל הלב:
"יהי שלום בחילך, שלווה בארמנותיך."
זו שלווה של קדושה,
של שלום המבקש לשכון בין אדם לבוראו,
בין אדם לחברו,
ובין הלב לבין עצמו.

אך שלמה המלך מזהיר:
אל תבקש שלווה של עצימת עיניים,
כי "שלוות כסילים תאבדם."
אין זו מנוחה,
אלא תרדמה לרוח,
המשכיחה את הייעוד
ומרחיקה את האדם מן האמת.

והנה יש דרך שלישית,
פשוטה, נקייה, אמיתית:
"טוב פת חרבה ושלוה בה."
לא העושר מעניק את המנוחה,
לא הרעש ולא המרדף,
אלא לב המסתפק במה שנתן ה',
בית שיש בו אהבה,
דיבור שיש בו כבוד,
ונפש היודעת להודות.

השלווה הנכונה אינה בריחה מן החיים,
אלא הליכה בתוכם עם ביטחון.
היא אינה היעדר ניסיונות,
אלא אמונה שגם בתוכם ה' מוליך את האדם.

וככל שהלב מתקרב אל בוראו,
כך הרוחות שוקטות,
הפחדים מתמעטים,
והנפש מוצאת את מקומה.

יהי רצון שנזכה לשלווה של אמת —
שלווה הנולדת מן התורה,
מן התפילה,
מן הביטחון בה',
ומן השלום השוכן בבית ובירושלים.

אמן.

• תהילים קכב, ז
• יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃
• משלי א, לב
• כִּ֤י מְשׁוּבַ֣ת פְּתָיִ֣ם תַּֽהַרְגֵ֑ם וְשַׁלְוַ֖ת כְּסִילִ֣ים תְּאַבְּדֵֽם׃
• משלי יז, א
• ט֤וֹב פַּ֣ת חֲ֭רֵבָה וְשַׁלְוָה־בָ֑הּ מִ֝בַּ֗יִת מָלֵ֥א זִבְחֵי־רִֽיב׃ תכתוב לי שיר על השלוה הנכונה ומציאתה