לידתו, טבעו וקדושתו של משה

ש: מהו סדר השתלשלות התורה ממשה ועד ימינו? ת: משה קיבל תורה מסיני, מסרה ליהושע, יהושע לזקנים, זקנים לנביאים, ונביאים לאנשי כנסת הגדולה, וכך היא אצלנו עד היום.

ש: באילו תאריכים נולד ונפטר משה רבנו? ת: משה נולד ב-ז' באדר ונפטר ב-ז' באדר.

ש: מה היה מצבו הרוחני והפיזי של משה בלידתו? ת: משה נולד כשהוא כבר מהול (ללא עורלה), דבר המעיד שלא הייתה בו פסולת או פגם. הוא נולד עם רוח הקודש וכבר היה נביא עוד בבטן אמו. ברגע שיצא מבטן אמו, הוא נעמד והלך לבד, ללא צורך בעזרה.

ש: מדוע הלידה של משה הייתה ללא צער ("חבלי לידה")? ת: חבלי לידה הם תוצאה של "אחיות" – קשר עם יצר הרע וזוהמה בעקבות חטא אדם הראשון. מכיוון שמשה רבנו הגיע למדרגת אדם הראשון קודם החטא, הוא נולד בקלות וללא הצער והכאב המקובלים בלידה.

ש: מדוע יוכבד ציפתה את התיבה בחימר ובזפת? (שני הסברים) ת:

1. לפי הזוהר: כדי לכפר על עם ישראל שעבדו ב"חומר ובלבנים".
2. לפי רבנו בחיי: כשמשה נולד, הבית התמלא באור גדול מאוד (יותר מהשמש). יוכבד חששה שהמצרים יראו את האור הבוקע מהתיבה ויגלו את התינוק, לכן היא אטמה אותה בחומרים אטומים כמו חימר וזפת כדי להסתיר את האור.

ש: מה הקשר בין המילה "אור" למילה של משה? ת: בבריאת העולם המילה "אור" מופיעה 5 פעמים. המילה "טוב" מופיעה גם כן. הגימטריה של "טוב" (17) כפול 5 היא 85, שזו הגימטריה של המילה "מילה". זה מרמז שמשה ("ותרא אותו כי טוב הוא") נולד מהול.

ש: מדוע שמחים בפורים ביום י"ד אם משה נולד ב-ז'? ת: משה נולד ב-ז' באדר, ויום הברית (היום השמיני) חל ב-י"ד באדר (יום פורים). אף על פי שנולד מהול, עשו לו "הטפת דם ברית" ביום זה, ולכן השמחה בפורים קשורה גם לברית המילה של משה.

משה כ"איש האלוהים" ומראה פניו

ש: מהי המשמעות העמוקה של הכינוי "איש האלוהים"? ת: המדרש מסביר שחציו התחתון היה "איש" (כמו כל אדם), אך חציו העליון היה "אלוהים" – קודש קודשים.

ש: איזו ביקורת מושמעת בשיעור כלפי ציורים של משה רבנו? ת: הדובר מבקר בחריפות ציורים (כגון אלו שנעשו ע"י בינה מלאכותית או ציירים שונים) המציגים את משה כדמות אנושית רגילה, כמו "מוכר בצלים בשוק". משה היה קודש קודשים, פניו קרנו מאור, ואנשים לא יכלו להסתכל עליו.

ש: מה קרה לרבי יהודה פתייה שניסה לצייר את משה? ת: הוא ראה את דמות משה בחלום וניסה להביא ציירים מכל העולם (כולל צרפת ובריטניה) שיציירו את מה שראה, אך אף אחד לא הצליח לשחזר את הדמות המיוחדת והקדושה הזו.

ש: מה ההבדל בין "פני משה כפני חמה" ל"פני יהושע כפני לבנה"? ת: החמה (השמש) נראית מרחוק כעיגול נחמד ("כמו כיכר לחם"), אבל כשמתקרבים אליה היא שורפת בעוצמתה האדירה. כך משה – הוא נראה אדם, אבל קרבתו היא אש בוערת וקדושה עצומה. לעומתו, יהושע הוא בבחינת לבנה (המשקפת את האור).

ש: מדוע הזקנים בדורו של יהושע התביישו? ת: הם אמרו "אוי לאותה בושה" כי הבינו שיהושע זכה לגדולתו בזכות ששימש את משה, ניקה את האוהל ולא מש מתוכו, בעוד הם לא עשו זאת.

מתן תורה, המדבר והמלחמה במלאכים

ש: מדוע ניתנה התורה דווקא במדבר? ת:

1. כדי שבני ישראל לא יהיו מפונקים וילמדו תורה בתנאים קשים (ללא מזגנים, חשמל וכו').
2. המדבר הוא מקום משכנם של ה"סטרא אחרא" (כוחות הטומאה) והמזיקים. הקב"ה הוריד את התורה שם כדי לשבור את כוחם ולהראות שאין להם שליטה אפילו במגרש הביתי שלהם.

ש: האם המדבר נשאר מקום טמא בזמן מתן תורה? ת: לא. המקום שבו משה עמד ושישראל חנו הפך ל"אדמת קודש" ובחינת ארץ ישראל באותו זמן, ולכן יכלו לקיים מצוות וקורבנות.

ש: עם אילו מלאכים נאלץ משה להילחם כדי להוריד את התורה? ת: משה עבר דרך שלושה מחנות של מלאכים:

1. קמואל: הממונה על 12 גבולות אלכסון (הנדסת היקום).
2. הדרניאל: שר החסד, אש לבנה.
3. סנדלפון: מלאך הגבורה, אש אדומה, המעלה את תפילות ישראל וקושר כתרים. משה ניצח אותם על ידי הזכרת השם המפורש ואחיזה בכיסא הכבוד.

ש: מה המשמעות של "חושך, ענן וערפל" במעמד הר סיני? ת: שלושת המרכיבים הללו כנגד שלושת מחנות המלאכים (או המלאכים הבכירים) שירדו עם הקב"ה ושמרו על המחיצות.

ש: מדוע משה צם 120 יום (3 פעמים 40 יום)? ת:

1. כדי לדעת את התורה כולה ולזכור אותה.
2. כדי להידבק בשכינה ולהבין סתרי תורה (דבר הדורש קדושה ופרישות).
3. בגלל העיקרון של "לפום צערא אגרא" – השכר וההישג באים לפי גודל הצער והמאמץ.

ש: האם משה ישן במשך 120 הימים הללו? ת: לא. הוא לא ישן מרוב השמחה העצומה שהייתה לו מכך שנמצא במחיצת הבורא, ניצח את המלאכים וזכה בתורה.

חטא העגל ושבירת הלוחות

ש: מי אשם בחטא העגל ומדוע משה הואשם בכך ("שחת עמך")? ת: ה"ערב רב" הם שעשו את העגל. משה הואשם כי הוא החליט על דעת עצמו לקחת אותם ממצרים מתוך רחמנות, בניגוד לעצת הקב"ה שאמר שהם יכבידו ויביישו את ישראל. לכן נאמר לו "שחת עמך" – העם שאתה בחרת להביא.

ש: מדוע אהרון שתק ולא מחה כשהרגו את חור? ת: הוא ראה שהרגו את חור, והבין שאם ימחה יהרגו גם אותו, ואז לא תהיה לעם ישראל תקנה (תשובה).

ש: כיצד ניצל משה מהמלאכים לאחר חטא העגל? ת: המלאכים (אותם שניצח קודם) רצו לנצל את ההזדמנות ("עת רצון" לפורענות) ולהרוג את משה. הקב"ה חפר לו "פשפש" (מנהרה קטנה) מתחת לאדמה ופרס עליו את טליתו כדי להגן עליו מפניהם.

ש: כיצד נשברו הלוחות? ת: 70 הזקנים ניסו למנוע ממשה לשבור את הלוחות. הם אחזו בלוחות מצד אחד ומשה מצד שני. משה, בכוחו העצום ("היד החזקה"), התגבר על כולם, משך את הלוחות מידיהם ושבר אותם.

חייו האישיים ומעלותיו הייחודיות

ש: מדוע משה פרש מאשתו ציפורה? ת: משה פרש ממנה כדי להיות טהור ומוכן בכל רגע לדיבור עם השכינה. הוא עשה קל וחומר: אם ישראל פרשו מנשותיהם לזמן קצר לפני מתן תורה, הוא שמדבר עם ה' תמיד צריך לפרוש לתמיד. הקב"ה הסכים לדעתו ("ואתה פה עמוד עמדי").

ש: מה הייתה הטעות של מרים ואהרון כשדיברו במשה? ת: הם חשבו שמשה הוא נביא כמותם ולא הבינו למה פרש מאשתו. הם לא ידעו שמשה בחר בדרך של קדושה עליונה וה' הסכים איתו.

ש: מדוע שמו של משה נכפל ("משה משה") ללא פסיק? ת:

1. להראות שמשה היה שלם מתחילתו ועד סופו, ללא שינוי במדרגתו (בניגוד לאברהם ויעקב שיש פסיק בשמם המעיד על שינוי).
2. מתוך חיבה וזירוז.
3. כי קולו של ה' קרא "משה" והקול המשיך להדהד בחלל ולא נפסק.

ש: מהם הפסוקים שמתחילים במילה "משה"? ת:

1. "משה היה רועה" (מעיד על ענווה).
2. "משה בן שמונים שנה" (כוח השכנוע שלו מול פרעה).
3. "משה ואהרון עשו" (אומץ לב).
4. "ומשה עלה אל האלוהים" (היחיד שיכול לעלות).
5. "משה ייקח את האוהל" (לקח את הכתרים של ישראל ומחזיר אותם בשבת).
6. "משה בן מאה ועשרים שנה" (בעל הנבואה שכולם יונקים ממנו).
7. "משה איש האלוהים" (כהונה וקדושה).

ש: מה היה גובהו של משה רבנו? ת: גובהו היה 10 אמות (כ-5 מטרים).

ש: את מי הרג משה לפני מותו ומה היה מיוחד בהם? ת: משה הרג את סיחון ועוג מלך הבשן, שהיו ענקים בגובה הארזים.

ש: מה פירוש "משה יקח את האוהל"? ת: אוהל מלשון "בהלו נרו". משה לקח את הכתרים (נעשה ונשמע) שנלקחו מבני ישראל לאחר החטא. הכתרים מופקדים אצלו והוא מחזיר אותם לישראל בכל שבת (לכן אומרים "ישמח משה במתנת חלקו").

תיאור עלייתו של משה רבנו למרום וקבלת התורה

ההכנה והצום – "לפום צערא אגרא" קודם כל, צריך להבין שמשה רבנו לא סתם עלה. הוא התענה 120 יום – שלוש פעמים 40 יום. למה הוא היה צריך את כל הצער הזה? שלוש סיבות: אחת, כדי לדעת את התורה כולה ולזכור אותה. שנייה, להידבק בשכינה ולדעת סתרי תורה – ואי אפשר בלי להתקדש. ושלישית, "לפום צערא אגרא" – בשביל להגיע למדרגה כזו גבוהה צריך להתאמץ ולהצטער,. ותדעו לכם, שבזמן הזה הוא לא ישן. הרב "יפה תואר" אומר שמרוב השמחה שהוא נמצא במחיצת הקב"ה, ושהוא נלחם במלאכים – הוא לא יכל לישון.

המלחמה במלאכים – "לא בשמיים היא" תאר לך מה הלך שם. הגמרא בשבת אומרת שמשה ניצח את המלאכים ולקח את התורה בכוח. המלאכים לא רצו לתת אותה, אמרו לקב"ה: "חמדה גנוזה מששת ימי בראשית ואתה מבקש ליתנה לבשר ודם?!". הקב"ה אמר למשה: "אחוז בכיסא כבודי והשב להם תשובה". משה אחז בכיסא, ענה להם, וניצח אותם. מאז התורה פה למטה, "לא בשמיים היא".

המסע דרך שלושת המחנות – "חושך, ענן וערפל" זה לא היה פשוט להגיע לכיסא הכבוד. זה לא כמו היום שכל אחד חושב שהוא יכול להגיע. הרמ"ק (רבי משה קורדובירו) מסביר שהיו שם שלושה מחנות של מלאכים, שלושה שומרים שאפילו מלאך אחר לא יכול לעבור אותם בלי להתבטל ולהתנדף ברוח,. זה הסוד של "חושך, ענן וערפל" שהיו בהר סיני – כנגד שלושת המלאכים האלה שירדו לשמור.

1. המלאך הראשון (קמואל): משה הגיע לשער הראשון. עמד שם מלאך (הממונה על 12 גבולי אלכסון – הנדסת היקום). הוא שומר שלא יעברו. מה עשה משה? הזכיר את השם המפורש – והעיף אותו משם, הזיז אותו ונכנס,.
2. המלאך השני (הדרניאל): משה עלה עוד יותר למעלה, ושם היו גדודים של עשרות אלפים. הוא פגש את הדרניאל, שר החסד, שהוא "אש לבנה". גם אותו משה ניצח,.
3. המלאך השלישי (סנדלפון): בסוף הוא הגיע למלאך סנדלפון. וואי וואי. זה מלאך הגבורה, "אש אדומה", אוי ואבוי למי שמתקרב אליו. הוא זה שקושר כתרים ולוקח את התפילות של ישראל. גם איתו משה רבנו רב!,.

משה רבנו עבר את כל הגבולות האלה, שאפילו מלאכים רגילים לא עוברים, נכנס פנימה לתוך האש, לקח את התורה והוריד אותה אלינו. איי איי איי, איזו מדרגה הגיע משה רבנו.