הלכות שבת קודש היו הדבר הראשון שמשה רבנו לימד את בני ישראל לאחר שחזר מהר סיני. זה מעיד על חשיבותה הראשונית והבסיסית של השבת בתורה.

שמירת שבת מכפרת על עוון העגל. שמירת שבת שקולה כנגד עוון זה. היות ובשעה שעשו את העגל ירדו מישראל הכתרים שקיבלו במעמד הר סיני, שכללו נשמה יתרה של שבת, הרי ששמירת השבת מחזירה להם את אותה נשמה יתרה ובכך מכפרת על החטא.

לפני חטא העגל, כל ימי ישראל היו כמו שבת, כיוון שקיבלו נשמה יתרה של שבת במעמד הר סיני לאחר שאמרו "נעשה ונשמע".

בזמן חטא העגל, ירדו מלאכים ולקחו מכל אחד מבני ישראל את שני הכתרים. סך הכל ירדו 1,200,000 מלאכים ולקחו 2,400,000 כתרים (שני כתרים לכל אחד מ-600,000 בני ישראל).בכתרים אלו היה כוח מיוחד: לא היה להם יצר רע, לא חולי, לא מחלות, לא עבודה זרה, וגילה להם את השם המפורש.

משה רבנו קיבל את כל הכתרים הללו, אך החזיר אותם לישראל רק לשבת. לכן, בשבת היו יודעים את השם המפורש, וזו מעלת קדושת יום השבת. ישמח משה במתנת חלקו, כי עבד נאמן קראת לו. הקב"ה לקח את הכתרים מישראל ונתן למשה, ומשה החזיר לנו אותם בכל שבת כנשמה יתרה.

תלמיד חכם נקרא שבת, כיוון שכמו שבשבת לא עושים מלאכה, כך תלמיד חכם לא עושה מלאכה.

ב"זכור תורת משה עבדי אשר ציוויתי אותו בחורב חוקים ומשפטים" האות ז' גדולה כדי להזהיר ללמוד תורה ביום שבת, שהוא יום השביעי וקודש. אליהו הנביא ממונה לשמור מה עושים בשבת ולכתוב את התורה שלומדים כדי להרבות זכויות.

תפילת ערבית של מוצאי שבת מעלה את כל התפילות של השבוע, ומי שמכוון בה, תפילותיו מתקבלות בשמיים. לכן, מיד אחרי העמידה אומרים "אתה חוננתנו" ו"ויהי נועם". "שׁוּבָה יְהוָה עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ. " נאמר בגלל ששמרו את קדושת השבת ושמחו בה. "ויהי נועם השם אלוקינו עלינו" נאמר כנגד כל השבוע שיהיה מוצלח. בפסוק "ויהי נועם" יש חמש פעמים "נו", כנגד חמישה דינים שמתמתקים על ידי אמירת "ויהי נועם".

הסעודה הרביעית במוצאי שבת מברכת את כל הסעודות של כל השבוע. אין צורך ב"פנים חדשות" בשבת, כיוון שהשבת עצמה היא מיוחדת והפנים של האדם בשבת שונות מפני חול. טעם נוסף הוא שלא צריך אורח מיוחד כדי לעשות סעודה מיוחדת בשבת, כי כל סעודות השבת הן מיוחדות.

יש ללמוד הלכות שבת בשבת, ובזמן הזה נהוג ללמוד משניות מסכת שבת. מחלקים את מסכת שבת לשלושה חלקים של שמונה פרקים כל אחד ולומדים לפי התור.

יש ללמוד הלכות שבת בשבת, ובזמן הזה נהוג ללמוד משניות מסכת שבת. מחלקים את מסכת שבת לשלושה חלקים של שמונה פרקים כל אחד ולומדים לפי התור".

משה רבנו, ביום שיצא וחזר מלמעלה, דבר ראשון, התחיל לדון וללמד אותם הלכות שבת קודש.

יש להיזהר מכעס וממחלוקת בשבת ולהרבות בשלום. מחלוקת בשבת היא כמו הבערת אש למעלה. כעס בשבת (ובכלל) גורם לנשמה להסתלק ומאבד את כל המצוות והתורה שלמד..

לפני שנעשה את העגל, היה אצל ישראל כל הימים כמו שבת, כי עמדו על הר סיני, אמרו נעשה ונשמע, וקיבלו נשמה יתרה של שבת.

בשבת היו יודעים את השם המפורש. ואז אנחנו אומרים בתפילה, ישמח משה במתנת חלקו, כי עבד נאמן קראת לו.

יוסף בן סימאי היה מקורב למלכות רומי. פעם אחת פרצה דליקה בעסק שלו. שלחו השלטונות כבאים לכבות את האש, אך יוסף בן סימאי לא הניח להם לכבות את האש בשבת ושלח אותם חזרה. בסופו של דבר, קרה נס וירד גשם שכיבה את האש. נשאלה השאלה מדוע דווקא איתו, עם יוסף בן סימאי, קרה קידוש השם כזה גדול, במיוחד שהוא החמיר על עצמו ולא אפשר לגויים לכבות את האש, למרות שההלכה מתירה זאת אם הגוי בא מעצמו. רמ"ע מפאנו מסביר שיוסף בן סימאי היה גלגול של און בן פלת, שהיה נשיא לבני ראובן ואשר שמו המקורי היה אליצור בן שדאור. און בן פלת היה מעורב במחלוקת קורח, ובגלל זה נקרא און בן פלת . אשתו של און בן פלת שכנעה אותו לא להצטרף באופן פעיל למחלוקת קורח. און בן פלת זכה בגלגולו כיוסף בן סימאי לעשות קידוש השם

צריך לומר לכה דודי ובמה מדליקין לפני שקיעת החמה.חשוב לומר "במה מדליקין" מבעוד יום, לפני שקיעת החמה, ולא בלילה, כדי שידעו בני הבית איזה פתילה כשרה ואיזה שמן ראוי להדליק בו

לפי רבנו ארי, לא עושים כהוגן מה שעושים היום בבתי הכנסת. מפסיקים באמצע, אומר, במה מדליקין. כל הטעם של אמירת במה מדליקין, מתי זה? מבעוד יום.

צריך לומר "מזמור שיר ליום השבת" בתפילה – ראשי תיבות למשה – אחרי לך דודי ולא אחרי במה מדליקין. .

במוצאי שבת טוב לומר 130 פעם "אליהו הנביא זכור לטוב". רבי אליהו האיתמרי: אליהו הנביא כותב במוצאי שבת את החידושים שלמד כל יהודי בשבת. אמירת 130 פעם "אליהו הנביא זכור לטוב במוצאי שבת מבטלת את 400 המזיקים של עשיו..