פתיחה בקדושת היום: אומרים את נוסח הקידוש על כוס יין ראשונה, מקדשים את הלילה ומתחילים את המסע הרוחני.מצרים זה מיצרים. חומר ולבנים. אנחנו מתקדשים. אנחנו גוי קדוש. מובדלים ומופרשים לכיוון אחדות. מקבלים עלינו את התורה.

טהרה ראשונית: נוטלים ידיים ללא ברכה כהכנה לאכילת הכרפס, סמל לניקיון הפיזי והרוחני.קדושה וטהרה. רוחצים ידיים תהליך של היטהרות. טהרה. לרחוץ את הידיים מהעוונות ומהעבר.

טבילת ירק במי מלח: אוכלים ירק הטבול במי מלח או חומץ. ס כפר 60 ריבו של עם ישראל. תהליך של הכפרה. ס של סליחה וכפרה. לבקש סליחה מכל אילו שפגע בהם. .

שבירת המצה האמצעית: חוצים את המצה לשתיים – חלק אחד נשמר לאפיקומן, חציה. חצי. במה יש לנו ענין של חצי? מחצית השקל. שים את עצמך חצי. אני לא שלם..הקב"ה משלים אותנו. אנחנו הופכים להיות כלי של הקב"ה. אני שמה את עצמי להיות חצי. אני כלום לעומת הקבה. .

סיפור יציאת מצרים: קוראים בהגדה, שותים כוס שנייה ומעבירים את סיפור הגאולה לדור הבא.הגדה. לשון היגד. לשון גידים. לא דיבור. לא אמירה. גידים לשון שמחברים את הכל. אני צריך לחבר ולקשר בין הכל.

טהרה שנייה: נוטלים ידיים עם ברכה לפני אכילת המצה, הכנה לאכילה בקדושה.למה? נטילת ידיים. רחץ מן החטאים והעבר. רחצה תוספת טהרה לפני שאני אוכל לחם קדוש.

ברכת הלחם: אומרים "המוציא לחם מן הארץ" לפני אכילת המצה – לחם העוני שהופך ללחם חירות.לחם מלמד על שלימות. כדי להגיע לשלמות אנחנו עושים לפני זה טהרה יתרה. לחם גימטריה 3 הוויות. 26 כפול 3.

אכילת מצת מצווה: אוכלים מצה בזריזות לזכר הגאולה הפתאומית, "כי בחפזון יצאת ממצרים".

טעם הגלות: אוכלים מרור (חסה/חזרת) לזכר המרירות והקושי של חיי העבדות במצרים.בתהליך המסע שלנו אל הבורא. לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. בהתפתחות יש יגיעה מרה. אחד השלבים בהתפתחות זה מרור. ובשלב הזה אין לנו דעת. אין לנו שכל. מחפשים את הדרך. מרור זה ייסורים. מרור זה כיבוי בנפש. מרור זה לעבוד על ריק. מרור זו ריקנות.

שילוב המרירות והאמונה: עוטפים מרור במצה – סמל ליכולת לעכל את הקושי דרך אמונה.המצה לחם דמהימנותא. לחם של אמונה. איך עוברים את המרור? בלחם של אמונה. את המרור אי אפשר לעבור בלא כורך. כשאדם נמצא במרירות שיכרוך את עצמו באמונה.

סעודת החג: אוכלים בסעודה חגיגית מתוך שמחה והרגשת חירות אמיתית.השלחן זה עבודת ה של האדם. זה אור חוזר. תערוך שלחן נגד צוררי.

גילוי האפיקומן: מוציאים את החלק המוחבא של המצה ואוכלים אותו כזכר לקורבן הפסח,האפיקומן הוא זכר לקרבן שהיו אוכלים בסוף ליל ה"סדר" בזמן בית המקדש. צפון ללמוד תורת הסוד.

ברכת המזון: מודים על הארוחה, שותים כוס שלישית ומבקשים ברכה לשנה הבאה.

שירת ההלל: אומרים הלל שלם עם כוס רביעית, משבחים את ה' על הניסים והגאולה. פעם אחת בשנה אומרים הלל בלילה. חירות זה כמו אור יום.

סיום במתיקות: מסיימים בתפילה "לשנה הבאה בירושלים" ובידיעה שהסדר התקבל ברצון לפני ה'.משה רבינו לא מופיע בהגדה כולה. נרצה בגימטריה משה. אם עשיתם את כל התהליך הזה קיבלתי. אתם רצויים אצלי.