באיזו מידה את מכבדת את הורייך מ 1-10?

איזו פעולה שאת עושה ממש מבטאת כיבוד הורים גבוה?

במה הכי קשה לך לקיים כיבוד הורים?

לימוד ההלכות.

סרטון

עם מה אני יוצאת מהשיעור?

להורדת הפתקים לפעילות מצ"ב התמונה:

ל פי תיאורו של הרב בן ציון מוצפי, אביו, הרב סלמן מוצפי זצ"ל, הפגין מסירות יוצאת דופן ומרגשת במצוות כיבוד אם, במיוחד לאחר שקיבל "תוכחה" מדודו, חכם צדקה חוצין.

*התחרות בין האחים על אירוח האם*
בניגוד למציאות המוכרת לעיתים בימינו, הרב מציין כי בין האחים של אביו שררה אווירה של "מלחמה" חיובית:
* *היו רבים על הזכות:* האחים היו "רבים" ביניהם, כשכל אחד מהם רצה בכל ליבו שהאם תשהה דווקא בביתו. הרב מוסיף בנימה של ביקורת על דורנו כי זה היה "הפוך מהיום".
* *סידור התורנות:* כדי לפתור את המחלוקת, קבע הרב סלמן תורנות שנתית מסודרת בין האחים. כבכור האחים, הוא ויתר להם על החודשים הראשונים ולקח על עצמו את סוף השנה – חודשים תמוז, אב ואלול.

*הנהגת הכבוד בבית*
כשהגיע תורו של הרב סלמן לארח את אמו, הנהגתו בבית הייתה מעוררת השתאות:
* *קימה מלוא הקומה:* בעקבות דברי חכם יהודה צדקה, הרב סלמן החל להקפיד לקום "מלוא קומתו" בכל פעם שאמו עברה בבית. בנו מתאר זאת כמראה "מפחיד" בעוצמתו – לראות את אביו, שהיה נחשב בביתו כ"מלך", נוהג בעצמו כעבד בפני אמו.
* *שירות אישי בארוחת הצהריים:* למרות שלא היה רגיל להיות בבית בשעות הצהריים, הרב סלמן היה מופיע במיוחד כדי להגיש לה אוכל. הוא היה ניגש למטבח, מכין לה בעצמו צלחת עם עוף ומרק, ומביא לחם שחומם במיוחד.
* *איסור על עזרה מאחרים:* הרב סלמן היה מביא לאמו כלי לנטילת ידיים ומגבת, ואסר בתוקף ("אוי ואבוי") על כל אדם אחר בבית לסייע לו בכך; הוא רצה לקיים את המצווה בעצמו.
* *ה"שוטר" ליד השולחן:* לאחר הגשת האוכל, הוא היה עומד לידה "כמו שוטר" וממתין עד שהיא תסיים את כל הארוחה, והיא הייתה אומרת לו: 'אני לא צריכה אותך פה, אני צריכה אותך בעולם האמת. יש לי את האחים שלך, הם מכבדים אותי, מה אתה עושה לי?'"
.
הרב מסביר כי היא הצטערה על כך שהוא מבטל מזמנו היקר ללימוד תורה כדי לשרת אותה, כיוון שהיא "הייתה אוהבת תורה" ורצתה שזכויות הלימוד שלו יעמדו לה "בעולם האמת", בעוד שאת הטיפול הפיזי היא ביקשה להשאיר לאחים האחרים
.
למרות דבריה אלו, הרב סלמן המשיך לעמוד על שלו ולשרת אותה באופן אישי, מתוך הבנה שזוהי חובתו כבן לקיים את המצווה בשמחה ובהידור
.

הרב מסכם כי הנהגה זו נבעה מהבנת החשיבות של קיום מצוות ב*שמחה* וב*הידור*, וכי בזכות "הדבר הזה" (הדיבור והיחס המכבד) זוכה האדם לברכה בכל מעשה ידיו.