בס"ד

כל אחת רוצה להרגיש בת חורין.

מה זה בשבילך להיות בת-חורין ?

עצרי לרגע, חשבי וכתבי לעצמך מהי ההגדרה של להיות בת חורין בשבילך.

מהי ההגדרה של בת-חורין ?

לאחר מחשבה, הגעתי למסקנה שכדי להבין היטב את המושג חירות כדאי להתמקד בהבנת המושג ההפוך לחירות. מהו המושג ההפוך לחירות ?

שעבוד.

מהו שעבוד ?

על פי הרב יואב אקריש, "עבודת החירות" של ליל הסדר אינה עוסקת רק בשחרור פיזי מעבדות היסטורית, אלא בעיקר בהשגת חירות פנימית בתוך הנפש. הוא מסביר שגם אדם שחי בסביבה חופשית ודמוקרטית עלול להיות עבד מבחינה נפשית, ולכן ליל הסדר נועד "לסדר" לנו את הראש והחשיבה מחדש, במיוחד בתקופות מאתגרות המלוות במשברים, חרדה וחוסר ודאות.

הרב אקריש מונה מספר עקרונות מרכזיים המרכיבים את עבודת החירות:

1. הוצאת מצרים מתוכנו (שחרור מ"עבדות פנימית"): היציאה ממצרים לא הייתה רק מעבר גיאוגרפי, אלא תהליך רוחני של "יציאת מצרים" – להוציא את המצרים והשעבוד מתוכנו. "עבדות פנימית" נוצרת כאשר אדם בוחר להרכיב "משקפיים" שלילים על המציאות: הוא שוקע בתחושות של חוסר הערכה עצמית, מרגיש שהוא נכשל, מתמקד רק ברע ובוחר לצעוק ולהתלונן מול קשיים. חירות אמיתית מתחילה כשאדם מסרב לתת לתחושות הללו לכלוא אותו בתוך "כלא פנימי".

2. צמיחה מתוך הקושי ושינוי נקודת המבט: אדם בן חורין לא מתעלם מהכאב, אלא מפרש אותו אחרת ומוצא בו פוטנציאל לצמיחה. הרב אקריש ממחיש עיקרון זה דרך סמלי ליל הסדר:

• החרוסת והמצה: אנו טובלים את המצה (סמל החירות) בחרוסת (המסמלת את התית ועבודת הפרך) כדי לזכור שגם שעבוד וסבל יכולים להיות הצעד הראשון והבסיס לחירות, אם מסתכלים עליהם בצורה נכונה ופנימית.
• ארבע כוסות של יין אדום: היין האדום מזכיר את דם הילדים שנרצחו במצרים, אך אנו שותים אותו בהסיבה של בני חורין. המסר הוא שמתוך הטראומה והמקומות הרעים, אנו בוחרים לצמוח, להפוך לאנשים טובים יותר, ולמצוא את הישועה.
• ה"כורך" של הלל הזקן: חיבור המרור (שיא המרירות) יחד עם קורבן הפסח והמצה נועד להזכיר שלמרירות אין קיום עצמאי משלה; היא רק שלב במסלול הצמיחה שנועד להרים אותנו ליעד גבוה וטוב יותר.

3. מציאת משמעות ויעד: בהישען על תורתו של הפסיכיאטר ויקטור פרנקל (מייסד הלוגותרפיה) ששרד את אושוויץ, הרב אקריש מדגיש שמי שיש לו יעד בחיים וסיבה שלשמה הוא חי – יכול לעבור גם את הקשיים והייסורים הנוראים ביותר, ולהפוך אותם למקור של ריפוי וצמיחה.

4. חיבור ל"ניצוץ האלוקי" והכרה בערך העצמי: העיקרון העמוק ביותר של החירות הוא זיהוי וגילוי "הניצוץ האלוקי" וטביעת האצבע האלוקית שנמצאת בתוך כל אדם. כשאדם זוכר שיש לו שליחות אישית, תפקיד רוחני וערך אינסופי בעולם, הוא מבין ששום עבדות חיצונית לא יכולה באמת לכסות או להעלים את נקודת החירות הזו. הרב אקריש מדגים זאת באמצעות סיפורו המרגש של יאנקל, ניצול שואה שאיבד הכל והפך ל"מספר" באושוויץ, אך גילה שהמספר שקועקע על זרועו (116990) מסתכם בגימטריה ל-26 – הערך של שם ה' (י-ה-ו-ה). ההבנה שהקדוש ברוך הוא נמצא איתו גם בגיא צלמוות ושומר עליו, העניקה לו חירות פנימית מוחלטת בתוך הגיהנום של המחנה.

העקרונות המרכזיים של עבודת החירות, ע"פ הרב איתמר שוורץ, הם:

תהליך החירות והגאולה (יציאת מצרים), ומתאר אותו כתהליך רוחני של מעבר תודעתי מ"מוחין דקטנות" ל"מוחין דגדלות".

1. יציאה מ"מצרים" הפנימית (שחרור ממוחין דקטנות): מצרים אינה מוגדרת רק כמקום גיאוגרפי, אלא כמצב רוחני של "מיצרים", שבו הנשמה נמצאת בכלא פנימי. זהו מצב של עבדות שבו אדם נמצא ב"מוחין דקטנות" – השכל שלו נשלט על ידי רגשות נמוכים, כעסים, תאוות ואגואיזם. במצב זה, האדם מופעל אוטומטית מאירועים חיצוניים (למשל, כועס מיד כשמכעיסים אותו) ואינו חופשי באמת.

2. מעבר ל"מוחין דגדלות" (אמונה והכלה): עיקר החירות והגאולה טמון בהרחבת התודעה. אדם שמגיע ל"מוחין דגדלות" מבין ששום אירוע אינו מקרי ושהעולם כולו מונהג כל הזמן על ידי הבורא. תודעה זו מאפשרת לו להשתחרר מכעסים, והוא מפתח מסוגלות נפשית להכיל דעות שונות, ניגודים ואף אנשים השונים ממנו לחלוטין.

3. חיבור נכון בין הגוף לנשמה דרך אכילה מודעת: כדי לצאת לחירות, במיוחד בליל הסדר, יש לחבר בין הנשמה (הראש) לבין הגוף ורגשותיו. נקודת המפגש המרכזית נמצאת בפה (דיבור ואכילה). עבודת החירות בליל הסדר מתבצעת על ידי אכילת מצה ושתיית יין בסדר הנכון. המצה (שאינה תופחת) מסמלת את יצר הטוב, את הרצון המדויק ואת הכלים הנקיים לקבלת האור, בניגוד לחמץ המייצג את יצר הרע והאגו הנפוח.

4. אהבת הבריות והשגחה פרטית: התוצאה הסופית של עבודת החירות וההגעה לגדלות המוחין היא יכולת אמיתית לאהוב את הבריות. האדם מבין שכל הסובבים אותו נמצאים בתהליך של תיקון, ולכן במקום להילחם, לבקר או לשנוא, הוא מתמלא ברחמים ובאהבת השם.

הסוד של הלחם (והמצה) והיין בליל הסדר טמון ביכולתם לחבר בין הגוף לנשמה ולהעלות את האדם ממצב תודעתי של "קטנות המוחין" (שעבוד ומיצרים) למצב של "גדלות המוחין" (חירות רוחנית). ע"פ שיעורו של הרב אשרוב.

הסוד של הלחם (והמצה):

• קדושה גבוהה: המילה "לחם" בגימטריה שווה ל-78, שזה שלוש פעמים הערך של שם ה' (הויה – 26). אכילת לחם מחברת את האדם ל"קו האמצעי" ומכילה את ניצוץ הקדושה הגבוה ביותר שיש במאכלים.
• כלי שלם לקבלת אור: החיטה (ממנה מכינים את הלחם והמצה) מכילה את האנרגיה הרוחנית הגבוהה ביותר. המילה "חטה" (בלי האות י') שווה בגימטריה ל-22, כנגד 22 אותיות הא'-ב' העברי, אשר משמשות ככלים רוחניים לקבלת האור האלוקי. המצה, בשונה מהחמץ התופח שמסמל את האגו ויצר הרע, נשארת כפי שהיא – קמח ומים (מים מסמלים אור). לכן, המצה מסמלת את יצר הטוב, את הכלי הטהור לקבלת האור, ואת שלמות הרצון.
• "מוחין דאבא" (ספירת החוכמה): על פי סודות האר"י, ארבע החתיכות של המצה שאוכלים בליל הסדר (ארבע כזיתות) מייצגות בקבלה את "מוחין דאבא" (השכל של צד האב). אכילת המצה מחברת את האדם לאנרגיה של ספירת החוכמה.

הסוד של היין:

• "מוחין דאימא" (ספירת הבינה): על פי התלמוד, האדם נוצר משלושה שותפים, כאשר האב נותן את הלובן (עצמות, מוח) והאם נותנת את האודם (דם, בשר). משום כך, שותים יין אדום, המייצג את החלק של האם. ארבע כוסות היין מייצגות בקבלה את "מוחין דאימא" (השכל של צד האם), ושתייתן מחברת את האדם לאנרגיה של ספירת הבינה.

סוד השילוב ביניהם – ליל הסדר: הכוח האמיתי של הלילה טמון בחיבור בין הלחם ליין. המטרה של ה"סדר" המדויק שבו שותים כוסות יין, אוכלים מצה, ושוב שותים יין, היא ליצור זיווג רוחני בין "מוחין דאבא" ל"מוחין דאימא". השילוב של היין שנמצא בקצוות והמצה שנמצאת באמצע מוליד מחדש את נשמתו של האדם. כשהתהליך מתבצע כראוי, האדם מקבל את שפע ה"מוחין" בשלמות, מה שמאפשר לו להרחיב את תודעתו, לצאת מהמיצרים האישיים שלו, ולזכות בחירות וגאולה.

חירות ע"פ ד"ר יחיאל הררי

חירות ע"פ הרב ראובן ששון

אבחון עצמי למפחת החירות שלך

אבחון עצמי למצב החירות האישי שלך ע"פ המקורות המופיעים בפוסט זה:

ע"פ הרב אהרון לוי מערכים.